לרדת למטה, עם תורת החסידות
כל דבר בתורה הוא מדויק, אפילו פרט הנראה כאקראי. גם לעיתוי בו קוראים את פרשיות השבוע יש משמעות ותוכן משותף ומקביל לפרשה. ועל כן, צריכים אנו להבין את הקשר בין פרשתנו - ויצא - לחודש כסלו בו אנו נמצאים.
שיחת הגאולה 1320
הסיפור שפותח את פרשת השבוע הוא יציאתו של יעקב אבינו מבית אביו בבאר שבע - סביבתו הטבעית ומקום הקדושה, אל חרן - מקום מורכב, שם שולטים כוחות הטומאה, "חרון אף" של הקב"ה בעולם. סיפור זה משקף את סיפור ירידת הנשמה ממקור חוצבה בעולמות העליונים אל עולם הזה הגשמי.
זה הסיפור שלנו
למרות הירידה הגדולה שחווה יעקב, הוא אינו מתפעל אלא פועל לברר את המקום ולהעלות אותו לקדושה. ההוכחה הניצחת היא, שדווקא במקום זה, הוא מעמיד את רוב בניו – ההמשך של עם ישראל.
כך הוא בנוגע לירידת הנשמה למטה: הנשמה נשלחת על ידי הקדוש ברוך הוא מהעולמות העליונים - אזור הנוחות שלה, לעולם הזה הגשמי - ה"מלא קליפות וסטרא אחרא", מלא התמודדויות ומלחמות. זו ירידה גדולה ותפקיד מורכב ומאתגר, כמו לזרוק נסיך בג'ונגל. אך מאידך רק כך היא יכולה לממש את המטרה של בריאת העולם – "לעשות לו יתברך דירה ב(עולמות ה)תחתונים", לברר ולהחדיר קדושה בגוף ובעולם. ההפתעה היא, שדווקא ירידה והתעסקות זו מביאה את הנשמה למצב נעלה יותר מכפי שהיא הייתה קודם לכן.
לאור זאת ניתן להבין את הקשר בין פרשת ויצא לחודש כסלו, הרי אחד ממאפייני חודש כסלו הוא המשכת וגילוי התורה עד למטה בעולם הזה לכל אחד ואחד, כפי שמשתקף בחגים שבו.
כסלו - עד למטה מטה
חג החנוכה, נס גילוי פך השמן – המסמל את גילוי סודות התורה; י"ט כסלו הוא חג הגאולה שבעקבותיו פרצו מעיינות תורת החסידות לכל מקום, בקנה מידה רחב ביותר, וכן יו"ד כסלו – חג הגאולה של האדמו"ר האמצעי – שהוסיף בהרחבת וגילוי מעיינות החסידות.
בדומה לכך היה ביציאת יעקב מבאר שבע לחרן, שבכך הוא המשיך את התורה (יעקב – מבין שלושת האבות – מסמל את קו התורה, והוא המשיך אותה) למטה, עד ל"חרון אף של מקום", המקום הנמוך ביותר. גילוי התורה למטה על ידי יעקב יהיה בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה שאז תתגלה פנימיות התורה לגמרי "תורה חדשה מאיתי תצא".
לשוב אל הארמון
לפי זה מובנת ההוראה למעשה, שכאשר נמצאים בשבת פרשת ויצא ובחודש כסלו, יש להוסיף בהפצת התורה, ובמיוחד - פנימיות התורה שהתגלתה בתורת החסידות, ולהפיץ אותה בכל מקום ועד למקומות הנמוכים ביותר.
כאשר יוצאים לשליחות זו צריכים להיות חדורים בידיעה שהכוונה הסופית היא לא להישאר חס ושלום במקום השליחות, אלא לסיים אותה ולשוב למקום הטבעי והאמיתי של יהודי - בית המקדש השלישי. הנסיך צריך לבצע את המשימה ולשוב לארמון. כפי שהתפלל יעקב אבינו - עוד בתחילת דרכו - "ושבתי בשלום אל בית אבי".
ובפרט בדורנו – לאחרי שכבר סיימו "לצחצח את הכפתורים" הרי בוודאי ובוודאי שלא נותר לנו אלא לעמוד הכן לקבלת פני משיח צדקנו.
והמעשה הוא העיקר: לנצל את חגי הגאולה של חודש כסלו ללמוד ולהפיץ את תורת החסידות, ומובטחים אנו שנצליח ונתגבר על המניעות והעיכובים ונראה את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
(ע"פ ספר השיחות ה'תשמ"ח חלק א' עמוד 119)
תגובות