המשיח יידע שהגיע זמן התגלותו

הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד.

(ישעי' נב, יג)

וזה פירוש הפרשה: הנה ישכיל עבדי, כי בעתות הגאולה יבין המשיח וישכיל הקץ וידע כי הגיע תור ביאתו ובא הקץ שיתגלה לעדת המיחלים לו.

ואמר "ישכיל", לפי שנאמר בספר דניאל "כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ ויתבררו ויתלבנו יצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים – והמשכילים יבינו". אמר דניאל כי יהיו מן הרשעים שירשיעו לחרף עקבות המשיח בעבור איחורו הגדול, ולא יאמינו בו כלל. ולא יבינו כל רשעים הקץ, כי יהיו מהם שיטעו אחרי מי שיטעון שהוא משיח. והמשכילים יבינו הקץ האמיתי ויחכו אליו, וכנגד זה אמר ישעיה כי המשיח עבד ה' ישכיל ויבין הקץ.

ומיד יקום וירום וישא ויגבה לבו בדרכי ה' לבא ולקבץ נדחי ישראל, לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחו אשר יבטח בה', כענין שהיה הגואל הראשון, שבא במקלו ובתרמילו לפרעה והכה ארצו בשבט פיו.

(כתבי הרמב"ן - ביאור לפרשת הנה ישכיל עבדי)

ידע שהוי' שלחו

שאלתי הנה בתוך היעודים הוא, שאליהו הנביא יבוא ויתגלה קודם משיח והוא יבשר על ביאת משיח, וכן משיח בעצמו, אפשר שיתגלו בנשמות הצדיקים, היינו שיעמדו צדיקים גדולים מפורסמים וע"י יהיה הכל. עיקר שאלתי כן הוא, האם יתגלו אנשי' כאלו שיבאו, או שיהיה הגילוים בהתלבשות צדיקים, והם יעוררו את העם כו', והשיב דמשמעות הפסוק בדבר ביאת אליהו, שיתגלה ממש בעצמו, ולא בעיבור באיזה צדיק, אמנם בדבר משיח, הרמב"ם אומר שיעמוד צדיק גדול, והוא יהיה משיח כו' שיקבץ את הגליות ויביאם לארצינו הקדושה.

שאלתי אם כן, מאין ידע כי הוי' שלחו, דהרי מצינו כמה וכמה אזהרות על נביא, שצריך אות ומופת כידוע, וגם הוא לעצמו צריך לידע שהוי' שלחו. והשיב, דמי שהוא ראוי שהוי' ישלח אותו, הוא יודע ויכול לידע שהוי' שלחו, אצלו אין ספיקות, אצלו אין ספיקות, והוא יודע מהו מאמר הוי'. כמה פעמים התבוננתי בענין של עקידת יצחק, דלכאורה הרי בכח הידיעה שהקב"ה יאמר משהו לנברא, כיצד ישנה שייכות שיהיו מניעות, בכח הידיעה לא שייך כלל שום מניעה ועיכוב, אלא האמת אכן כך שאין שום מניעות ועיכוב על כזה דבר, אלא שנופלים מחשבות וספיקות בעצם הענין האם זהו ציווי מהוי', והסיבה לזה הוא מה שאין יודעים אם זה ציווי, לפי שאין שייכים למדריגת זו, אבל באברהם לא היה שום ספיקות, וידע היטיב שזהו ציווי ה', להיות שמצד עצם מדריגתו היה בערך לידע ולהבין מאמר וציווי הוי'. וכמו-כן לפי דברי הרמב"ם שמשיח יהי' צדיק גדול,

הרי הוא לא יטעה כלל, וידע מה שיצוו לו, ולא יהי' אצלו שום ספיקות בזה, וארעם [=כיון] מי שהוא ראוי להיות משיח, הוא יודע ויכול להבין מה הוא ציווי ומאמר הוי', להיותו שייך אל ענין זה, וכמו אברהם שמצד מדריגתו הי' לו שייכות אל ענינים אלו כו'.

(רשימות כ"ק אדמו"ר הריי"צ – נדפסו בתורת שלום (בתרגום חופשי))