• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ז אדר א' התשפ"ד (26.02.2024) פרשת כי תישא

כשבני ישראל לא הסכימו להפרד ממשה

פרשתנו מספרת על הרגעים בהם עם ישראל עומד להיפרד ממשה רבינו לאחר ארבעים שנות מנהיגותו. מתברר כי העם לא הסכים לפרידה שנכפתה עליו וחפץ בהמשך מנהיגותו. הם אף ביטאו זאת בדבריהם
כשבני ישראל לא הסכימו להפרד ממשה
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

נאמר בפרשתנו: "וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לאמר - עלה אל הר העברים הזה, הר נבו . . ומות בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך...". מפרש רש"י: "בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה, נאמר בנח (בראשית ז, יג) בעצם היום הזה בא נח וגו', במראית אורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו ליכנס בתיבה, ולא עוד אלא אנו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין את התיבה. אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה. במצרים נאמר (שמות יב, נא) בעצם היום הזה הוציא ה', לפי שהיו מצרים אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחים אותם לצאת, ולא עוד אלא אנו נוטלין סייפות וכלי זיין והורגין בהם. אמר הקב"ה הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה".

אין אנו מניחים אותו

וממשיך רש"י: "אף כאן במיתתו של משה נאמר בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו, אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו. אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום וכו'".

לגבי דברים אלה שאומר רש"י צריך להבין: בני דורו של נח אכן היו יכולים לחשוב שיש בכוחם למנוע ממנו להיכנס לתיבה (והם רצו לעשות זאת מכיוון שעל ידי כך הם היו דוחים את עונש המבול - הם ידעו שכל עוד שלנח אין דרך להינצל הקדוש ברוך הוא לא יוריד עליהם את המבול) - וכן גם המצרים יכלו להשלות את עצמם שיש להם את הכח למנוע מישראל לצאת ממצרים, אך כיצד היו ישראל יכולים לחשוב שיש בכוחם למנוע את גזירתו של הקדוש ברוך הוא, וחשבו למנוע את פטירתו של משה רבינו?!

כמו במבול ובמצרים

נקודת הביאור לכך נמצאת בדבריו של רש"י עצמו: רש"י מבאר בדבריו שבני דורו של נח רצו להשיג את מבוקשם על יד מניעת המעבר של נח ממקום אחד למקום אחר - הם רצו למנוע ממנו להיכנס לתיבה, וכך גם המצרים, הם רצו להשיג את מבוקשם על ידי מניעת המעבר של ישראל ממקום אחד למקום אחר - הם רצו למנוע מישראל לצאת ממצרים, ולאחר שמבאר רש"י את שני המקרים האלה (שגם בהם נאמר "בעצם היום הזה") הוא מתחיל לדבר על הפסוק שבפרשתנו, "וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לאמר", ואומר "ואף כאן במיתתו של משה..." – כלומר, רש"י מלמדנו שגם ישראל רצו להשיג את מבוקשם על ידי מניעת המעבר של משה רבינו ממקום אחד למקום אחר, שהרי הקדוש ברוך הוא ציווה למשה לעלות להר נבו ולמות שם – ולכן חשבו ישראל שאם הם ימנעו ממשה לעלות להר באותו היום אזי הגזירה על מותו של משה תתבטל כלא הייתה!

לא להיות כפוי טובה

רש"י מציין ואומר: "אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים וכו'... אין אנו מניחים אותו ללכת", כלומר, הרי זו אינה דרכה של התורה להתנהג בכפיות טובה עם אדם שהיטיב לך - ומכיוון שמשה רבינו עשה כל כך הרבה טובות לישראל, הרי שבוודאי חלה עליהם החובה שלא להיות כפויי טובה כלפיו, ולעשות ככל יכולתם כדי למנוע את פטירתו – ואף אם הדבר נוגד את ציוויו המפורש של ה', ישראל חשבו שעצם העובדה שהציווי על מותו של משה נאמר רק למשה, וגם זאת אך ורק לאחר שיקיים תנאי מסויים (שיעלה לראש ההר), מוכיחה שלמעשה הקדוש ברוך הוא רוצה שבני ישראל ינסו לבטל את הגזירה על משה!

(על פי לקוטי שיחות כרך יט) 

המצווה, התוצאה וההשפעה

האור שבתוך מכת החושך

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...