ברכה לכולם

עם סיום מלאכת הקמת המשכן מברך משה רבינו את העוסקים במלאכה: "וירא משה את כל המלאכה . . ויברך אותם משה", ומפרש רש"י: "אמר להם, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו".

דרכו של רש"י בפירושו על התורה היא להיצמד למשמעות הפשוטה של הכתוב, מלבד במקרים שבהם מתעורר קושי בפסוק, שאז בוחר רש"י לשנות את המשמעות כדי לתרץ את השאלה המתעוררת.

כלל זה מעורר שאלה על פירוש רש"י הנזכר לעיל: המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שמשה נתן את ברכתו ומסר 'ישר כח' לכל העוסקים במלאכה, ואילו רש"י בוחר לשנות את המשמעות הפשוטה ולפרש שברכת משה לא הייתה ברכה רגילה, אלא תפילה מיוחדת - "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם", וצריך להבין מדוע בחר רש"י לפרש כך את הפסוק?

למה הוא חיכה? 

שאלה זו תתורץ על ידי שנבין מהו הקושי שהתעורר לרש"י בפסוק זה, שלכן הוא נאלץ לשנות את משמעותו הפשוטה:

ברכת משה באה עם סיום מלאכת הקמת המשכן שבה השתתפו רק מספר מצומצם של חכמים. לפי זה מתעוררת שאלה - משה הרי היה אוהב ישראל, ומדוע אם כן הוא מברך רק את אלו שהשתתפו בהקמת המשכן ולא את כל עם ישראל, שהרי כולם ללא יוצא מן הכלל היו שותפים בנדבות המשכן, ומדוע משה לא מברך גם אותם?

גם אם נאמר שהכוונה בפסוק היא שמשה בירך את כל ישראל ולא רק את החכמים, לא מובן, שהרי התרומות למשכן היו כחצי שנה קודם לכן, ומדוע המתין מלברך אותם עד עכשיו?

ברכה מיוחדת 

אלא מוכרחים לומר שהברכה כאן איננה ברכה רגילה, אלא ברכה מיוחדת הקשורה במיוחד להקמת המשכן. ולכן בוחר רש"י לשנות את משמעות הפסוק ולומר שמשה לא בירך אותם אלא התפלל להצלחת המלאכה, "שתשרה שכינה במעשה ידיכם", והוא אף הוסיף וכלל את עצמו בתפילה "ומעשה ידינו כוננה עלינו", כי כל הקמת המשכן נקראת על שמו של משה.

מכל זה אנו למדים הוראה בעבודת ה':

גם לאחר כל הטרחה הרבה של הקמת המשכן מהחל ועד כלה, עדיין לא יכלו בני ישראל להשלים את המלאכה כדרוש והוצרכו לתפילתו של משה כדי שתשרה השכינה.

מאמין במשה - מאמין בה' 

כך הוא הדבר בנוגע לעבודתו של כל אחד ואחד: אפילו כאשר אדם מגיע לשיא השלימות בעבודתו, עליו לדעת שבכדי להקים משכן לה' בליבו הוא זקוק לכוחו של משה רבינו שבכל דור ודור, כי רק בכוחו תשרה השכינה במשכן, בהיותו "הממוצע המחבר" בין נשמות ישראל לאביהם שבשמים.

ובמילים פשוטות: על כל אחד מישראל להיות דבוק ומחובר למשה רבינו של הדור, שזהו נשיא הדור, שרק דרכו אפשר להתקשר עם הקדוש ברוך הוא, וכנאמר בפסוק "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" שהפירוש בזה הוא (כדברי ה'מכילתא') שכל מי שמאמין במשה הרי הוא מאמין בה'.

אלא שכהקדמה לכך זקוקים גם להשתתפותו של כל יהודי, שהוא ימלא את חלקו בעבודה בקיום התורה והמצוות ובעבודת ה', ועל ידי כך תשרה השכינה במשכן שבליבו יחד עם האמונה במשה רבינו, ועד בקרוב ממש תשרה השכינה בבית המקדש השלישי בירושלים עיר הקודש, בגאולה האמיתית והשלימה. 

(על פי לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 169)