לא השבית  לנו גואל... | יומן מימי קבלת הנשיאות

הכריחו אותו

שבת פרשת בא, יו"ד שבט ה'תש"י – יום ההסתלקות: 

הרב הגאון ר' יצחק הוטנער, ראש ישיבת ר' חיים ברלין, סיפר להרב זלמן שי' גורארי' שבעת לימודו הקבוע עם הרמ"ש שליט"א כמנהגו בכל שבת, סיפר לו הרמ"ש שליט"א שפעם היה אחד מנכדי הצמח-צדק שלא הסכים בשום אופן לקבל על עצמו את נזר הנשיאות ולהנהיג את העדה וכו', והכריחו אותו החסידים עד שהסכים להיות רבי… הר"י הוטנער סיים שעתה [לאחרי ההסתלקות] הוא מבין למה ירמזו דבריו… 

יום ג', י"ג שבט ה'תש"י:

הרה"ג הרה"ח ר' יצחק דובאוו מזקני החסידים באנגלי', אזר אומץ וניגש אל כ"ק הרמ"ש שליט"א [כ"ק אד"ש] והפציר בו שיקבל ע"ע את הנשיאות. כ"ק הרמ"ש שליט"א מיאן בתוקף באומרו "דער רבי לעבט!" [=הרבי חי!]… אך הנ"ל לא הירפה ושאל שהרי אצל כל הרביים הי' עניין זה (חיים שלאחרי ההסתלקות) ואעפ"כ לאחרי הסתלקותם התמנה להם "ממלא מקום"? נענה כ"ק הרמ"ש שליט"א ואמר בתמיהה: "ווי טראכט איר (ואמר את שמו הקדוש) מ.ש. איז אַ רבי?" [=מה חושבים אתם, מנחם שניאורסאהן הינו רבי?]. 

"מכתב מוזר" 

שבט – אדר ה'תש"י:

הרה"ג הרה"ח ר' יצחק דובאוו חזר היום [יום ה' ט"ו שבט ה'תש"י] ללונדון, וכשהגיע סר מיד לביתו של הרה"ח ר' בן-ציון שם-טוב, ושוחח עמו ארוכות בקשר לענין קבלת הנשיאות (בהמשך למה שפעל בהיותו בבית חיינו (לעיל בי"ג שבט ה'תש"י)), ובהמשך לכך כתב מיד הרב"צ שם-טוב מכתב התקשרות לכ"ק הרמ"ש שליט"א ובראשו כתב את התואר "כ"ק אדמו"ר שליט"א".

מספרים שכשהגיע המכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א הראה אותו להרב חודוקוב ושאלו "מה דעתכם על מכתב מוזר שכזה?" אך הרב חודקוב ענה ברצינות שבעיניו זה לא מוזר כלל. 

מספרים שלאלו ששאלו בעניינם גשמיים (כגון עניני רפואה, פרנסה וכיו"ב) ענה בתחילה "איך ווייס גלייך מיט אייך"… [=אני יודע בדיוק כמוכם…]. אולם לאחר שהתעקשו ושאלו שוב ושוב, נתן לבסוף את עצתו הק', אך הדגיש שזה "לא בתור רבי". 

אנ"ש והתמימים דאנגליה ובראשם רבני וזקני החסידים, הרה"ח ר׳ יצחק דובאוו, הרה״ח ר' אברהם סענדער נעמצאוו, הרה״ח ר׳ בן ציון שם-טוב, ועוד שלחו היום [יום א', ב' אדר ה'תש"י] "כתב התקשרות" אל כ"ק אדמו"ר שליט"א שהחלו בעריכתו מיד עם סיום השבעה.

לאחר זמן מה התקבלה תשובת כ"ק אדמו"ר שליט"א אל הר"י דובאוו (כ"ה אדר תש"י) וזלה"ק: "המכתב דשני באדר קבלתי. ובטח זוכר את מה שדברנו בהיות כת"ר פה. והזכרתי את החתומים עליו בהיותי על הציון"…

(כ״ק אדמו״ר שליט״א מתייחס במכתבו זה לה״כתב התקשרות״ הנ״ל ששלחו אנ״ש דאנגלי׳ בשני באדר, ומעיר לו שבטח זוכר את אשר אמר לו כאשר הפציר בו לקבל את הנשיאות בי״ג שבט תשי״א (הובא לעיל) ומוסיף אשר הזכיר על הציון את כל אלו שחתמו על ה״כתב התקשרות״ הנ״ל). 

הרה״ת שניאור זלמן שי׳ גורארי׳ סיפר שבאחד הימים נכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א וביקש שכ״ק אדמו״ר שליט״א יקבלו ל״יחידות״, כי רוצה לשאול שאלות מסויימות. כ״ק אדמו״ר שליט״א הביט עליו בתמהון ושאלו (בצחוק) ״איר מיינט דאס מיט אַן אמת״? [=אתם מתכוונים לכך באמת?]… הוא השיב שאינו מתבדח ״אין נשמה-זאכען״ [=בעניני נשמה], ואכן מתכוון לזה ברצינות. כ״ק אדמו״ר שליט״א הרצין, התיישב במקומו, וענה לו על שאלותיו. 

התמים צבי הירש שי׳ גאנזבורג שמתעסק בהגהת המאמרים וכו׳ סיפר שכאשר נכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א לקבל את הגהותיו והערותיו על הקונטרס שעומד להו״ל לפורים, שאל את כ״ק אדמו״ר שליט״א: ומה יהי׳ אחרי כן? ענה כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״ס׳איז פאַראַן נאָך אַ חלק פון דעם המשך״ [=ישנו חלק נוסף מההמשך]. 

ושאל שוב: ומה יהי׳ אחרי זה? וענה כ״ק אדמו״ר שליט״א (בנימה תקיפה): ״וואס מיינט מען, ס'וועלן זיין נייע מאמרים"?! [=מה חושבים, יהיו מאמרים חדשים?!] הת' הנ"ל לא ידע את נפשו ויצא מהיכל קדשו בפיק ברכיים. 

לדרוש ממני ענינים שלא נתנו לי…

יום ג', י"א אדר ה'תש"י:

במשך כל ה״שלשים״ לבש כ״ק אדמו״ר שליט״א את בגדי שבת ויו״ט שלו (כובע שחור, ״סירטוק״ ועניבה שחורה), אולם היום חזר ללבוש את החליפה הקצרה כפי שנהג לפני יו״ד שבט (מלבד הכובע השחור שהמשיך ללבוש אותו גם במשך כל השנה).

הרב שמואל לוויטין עורר באחת האסיפות של זקני החסידים שיתכן והנהגה זו מראה שכ״ק אדמו״ר שליט״א מסרב בענוותנותו הגדולה לקבל את נזר הנשיאות (כי עד עכשיו חשבו כולם שמזה שהתחיל ללבוש בימות החול את המעיל הארוך משמע שבאופן כללי הוא מסכים על ענין הנשיאות, ואילו עתה שלפתע חזר ללבוש את המעיל הקצר התעורר חשש שאולי אינו רוצה בכך).

ואכן, לכמה מזקני החסידים שניגשו לדבר עמו אודות ענין הנשיאות, השיב כ״ק אדמו״ר שליט״א לתדהמתם בשלילה מוחלטת! ובקשר לכך מתקיימים בימים אלו אסיפות חשאיות של זקני החסידים איך להביא לידי כך שכ״ק אדמו״ר שליט״א יסכים לקבל את הנשיאות.

אדר – ניסן ה'תש"י:

בתקופה זו שלחו לכ״ק אדמו"ר שליט״א רבים מרבני וזקני אנ״ש ברחבי תבל ״מכתבי התקשרות״, אך הוא סירב בתוקף לקבל על עצמו את הנשיאות.

ובמכתב כ״ק אדמו"ר שליט״א מכ״ו אדר תש״י להר״י הורביץ, במענה על ״כתב התקשרות" ששלח, נאמר (אג"ק ח"ג ע' רס):

"הגיעני . . מכתבו מי"ג אדר. ונבהלתי בקראי אותו – לדרוש ממני ענינים שלא נתנו לי ואינם בי לא מהם ולא ממינם. ואין טענתי על כת"ר באשר אינו מכירי פא"פ אבל חקירה ודרישה הו"ל לעשות מקודם, כי ד"נ [=דיני נפשות] בזה. וה' יזכנו כולנו להתקשר באילנא דחיי באמת".

וכך כותב לא׳ מזקני החסידים במכתב מיום יו"ד ניסן תש"י, במענה על ״כתב התקשרות" ששלח ומתייחס להפצרות החוזרות ונשנות שיואיל לקבל את הנשיאות (אג"ק חכ"א ע' צט – ראה צילום כתי"ק):

". . . קבלתי מכתבו מועש"ק. ודבריו מבהילים. וכבר עניתי לא' שזהו ענין ד"נ [=דיני נפשות], וידוע כמה חקו"ד [=חקירה ודרישה] צריך בד"נ. וכולי האי ואולי כו'. והם כותבים ושונים כו'. ובל"ס [=ובלא ספק] כוונתם רצוי', אבל כו'.

ומה שהזכרתי את כולם בהיותי על הציון, ובל"נ, אעשה כן גם מחר – הוא אַלס גוטע פריינד, ונהגתי כן זה כמה שנים בהכנסי להיכל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. וראה ס"ח סי' תתשכט: ופוטר את הרבים בקידוש בבגדים חמודות שהי' לובש". (ראה צילום כתי"ק בע' קודם)

בענין זה כותב כ״ק אדמו"ר שליט״א במכתבו מערב ר"ח סיון ה׳תש״י להרה"ח ר' אברהם פאַריז (אג״ק ח״ג, ע' שח):

"ומה שכותב אודותי, הנה מה מועילה הכתיבה, אז איך האָב דאָס ניט פאָרט. איך אַף זיך – דאַרף דאָך ניט זוכען קיין רמזים ופירושים, ומספיקה בשבילי התבוננות קלה בנדו"ז במעמדי ומצבי, כדי צו וויסען באַ וואָס מען האַלט, איז וואס קען דאָ משנה זיין אַנאַנדערער מיט ראיות ושכל?

אלא וואס וועט זיין? – איז וואָס ווייס איך וואָס דער רבי טראַכט, עס איז זיינע אחריותו וועט ער עס זיכער פאַרזאָרגען. ווי אַווי – ווייס איך ניט. דאָ נאָך זאַכען וואָס איך ווייס ניט".

[=ומה שכותב אודותיי, הנה מה מועילה הכתיבה, כשבכל זאת – אין לי את זה. על עצמי – אין צורך לחפש רמזים ופירושים. מספיקה בשבילי התבוננות קלה בנדון זה במעמדי ומצבי, כדי לדעת במה אוחזים. מה יכול לשנות אחר עם ראיות ושכל?

אלא, מה יהי׳? – הרי מה אני יודע מה חושב הרבי, זוהי אחריותו, ובודאי ידאג לזה. כיצד – אינני יודע. ישנם עוד דברים שאינני יודע].

אסור לרמות יהודים…

ובאותו ענין כותב אליו כ״ק אדמו״ר שליט״א במכתבו מג׳ תמוז ה׳תש״י (אג"ק חכ"א' ע' קה):

״מכתבו – בלי הוראת זמן כתיבתו – קבלתי, איני יודע אם צדקו טענותיו, אבל – מצד קבלת עול טאר מען אויך ניט נארען אַ אידען, ובפרט אַ רבים״ [=מצד קבלת עול אסור גם לרמות יהודים, ובפרט רבים].

וכן באגרת מבין כסא לעשור תשי"א כותב לר' יצחק גנזבורג במענה לבקשה לקבל עליו את הנשיאות (אג"ק ח"ג ע' תפה):

"ומה שכותב "אנא חוסו עלינו און זייט כו"' – הרי לזה צ"ל היכולת, כחות העצמיים, כחות ההיוליים, כחות הגלויים, ושלימות לבושי מחדו"מ וכו' וכו'" [ראה צילום כתי"ק].

את המענה הזה מזכיר גם באגרת מיום י"ג כסלו תשי"א לר' שלום פויזנר (אג"ק ח"ד ע' ע):

"בענין מה שכותב בהנוגע לסדר כמו שהי' אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כו' – הנה כבר כתבתי לאחד, שהרי לזה נצרך שיהיו אצלי כחות עצמיים המתאימים לזה, וכן בנוגע לכחות הגלויים, וכן בנוגע לג' הלבושים דמחדו"מ וכו'". 

יום ה', ה' ניסן ה'תש"י:

בימים אלו חזר הרה״ג הרה״ח ר׳ מאיר אשכנזי מביקורו בארץ הקודש ובאמתחתו ״ביכלאך״ כתבי יד שהיו שייכים לאחד החסידים שהי׳ משפיע בישיבת תות״ל בווילנא.

בין הכתבי יד ישנה העתקה מרשימה של כ״ק אדמו״ר הכ״מ משנת תרצ״א בה מסופר אשר בתחילת נשיאותו של כ״ק אדמו״ר הצמח צדק לא הי׳ הגאון החסיד רב נחמי׳ מדוברובנא נוסע לליובאוויטש. באחד הלילות חלם רבי נחמי׳ שכ״ק אדמו״ר הזקן בא אליו ושאלו: ״מדוע אין לך רב״? ״ואת מי אקח לרב״ – שאל ר׳ נחמי׳, ויענהו הרבי הזקן: ״אברהם הוא התחלת התיקון, ונח הי׳ צדיק, אך הוא מדריגה שלפני התיקון, ונקרא נח ע״ש ינחמנו, ובתיקון מנח״ם נח עם מ׳ לפניו שהוא התחלת המשנה, ומ״ם לאחריו שהוא סיום המשנה, ינחמ״נו בעתיד, מנח״ם בהוה״. ומדברים אלה – כותב כ״ק אדמו״ר הכ״מ – הבין רבי נחמי׳ שצריך הוא לנסוע לליובאוויטש אל כ״ק אדמו״ר הצ״צ [ראה צילום הרשימה].

הרב אשכנזי נכנס עם כתב זה אל כ״ק אדמו״ר שליט״א וטען שדברי אדמו״ר הזקן מהווים נבואה לדורינו זה אשר כ״ק אדמו״ר שליט״א שהוא מיוצאי חלציו – בן אחר בן – של כ״ק אדמו״ר ה״צמח-צדק״ ונקרא בשמו הק׳ של הצ״צ הוא זה ש״ינחמנו בעתיד״, ומשום כך עליו לקבל על עצמו את כתר הנשיאות החבדי״ת.

לא באתי אל המעיל, באתי אל הרבי!

מספרים, שבהזדמנות זו (או אחרת) הגיש הרב אשכנזי פ״נ לכ״ק אדמו״ר שליט״א וביקש מכ״ק אדמו״ר שליט״א שיענה לו על שאלותיו בתור ״יחידות״, כ״ק אדמו״ר שליט״א סירב בתוקף וענה לו שיסע ל״אוהל״ וישטח שם את בקשותיו.

הרב אשכנזי לא הרפה, והמשיך להפציר בכ״ק אדמו״ר שליט״א שיואיל לקבלו ל״יחידות״, אך כ״ק אדמו״ר שליט״א סירב ואמר לו שישלח שליח עם פתק על ה״אהל״ ובו יכתוב את כל משאלותיו וכו'. כאשר נוכח הרב אשכנזי שכ״ק אדמו״ר שליט״א אינו מסכים בשום אופן לקבל את הפ״נ ממנו, התחיל לטעון בפניו שכל השנים הי׳ במסירות נפש ברוסי׳, אח״כ בשאנחיי, ועד שהשי״ת עזר לו וזכה לצאת מעמק הבכא ולבוא לכאן, ואם אין לו ״רבי״ מה זה שוה לו ומה הוא צריך את כל זה… נענה כ״ק אדמו״ר שליט״א והסכים לקחת ממנו את הפ״נ וקיבלו ל״יחידות". 

מספרים גם, שיהודי אחד נכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א וביקשו לקבלו ל״יחידות״, ענה לו כ״ק אדמו״ר שליט״א: לאחד שלובש מעיל קצר אתה רוצה להכנס ל״יחידות״… זה לא ״רבי״… הראית פעם ״רבי״ עם מעיל קצר?… נענה היהודי ואמר: לא באתי אל המעיל, באתי אל הרבי! 

"אתה מחשיב אותי לשקרן?!"

אחרון של פסח ה'תש"י:

היום ביקשו זקני אנ״ש מכ״ק אדמו״ר שליט״א שיואיל לומר דא״ח אך הוא סירב בתוקף.

ניסן ה'תש"י:

לאחד מזקני החסידים שביקש בשם כל אנ"ש והתמימים שיקבל הנשיאות, אמר שלא שמע כלום על כך מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. החסיד הגיב שקשה להאמין שכך הוא. אמר לו הרבי: "אתה מחשיב אותי לשקרן?!"

ענה החסיד שזהו על דרך הידוע שכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב היה מדבר על עצמו בשפלות בביטויים חריפים וכו', כשהיה מדובר שיקבל הנשיאות, והרי בוודאי לא היה בזה שקר ח"ו, אלא שזה מהדברים הדורשים ביאור… כ"ק אד"ש חייך ואמר "אויסגידרייט זיך" [=התחמקת יפה…] 

כאשר יהודים 'לוחצים'…

מספרים גם על חסיד אחר מזקני החסידים שנכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א לבקשו אודות קבלת הנשיאות וכו' וכ"ק אדמו״ר שליט״א סירב. החסיד סיפר לפני כ״ק אדמו״ר שליט׳׳א כו"כ סיפורים שהי׳ בהם הוכחות ברורות שכ״ק אדמו"ר שליט״א הוא הראוי למלא את מקומו של כ"ק אדמו״ר הכ״מ וכו׳ ועליו לקבל את בקשתם של כל אנ״ש והחסידים ברחבי תבל ולקבל את הנשיאות, אולם כ״ק אדמו״ר שליט״א ביטל את הכל במחי יד.

לפתע נזכר אותו חסיד בסיפור הידוע שאירע בחתונה של כ״ק אדמו״ר שליט״א שלפני החופה חגר אותו חותנו כ״ק אדמו״ר מהוריי"צ נ״ע באבנט, ולפני זה אמר: אינני עושה עכשיו ברכה, כי כבר כיוונתי ע"ז בבוקר בעת אמירת ברכות השחר בברכת ״אוזר ישראל בגבורה״. ואכן איך שהחסיד התחיל לספר את הסיפור הזה, החווירו פני כ״ק אדמו״ר שליט״א ונהיו לבנים, ושתק ולא הגיב מאומה״.

יום א', כ"ט ניסן ה'תש"י:

הת׳ יהודה לייב שי׳ פוזנר סיפר שכאשר חזר מביתו (בפיטסבורג) לאחר חג חפסח ונכנס ל״770״, פגשו כ״ק אדמו״ר שליט״א והושיט את ידו הק׳ לנתינת שלום עליכם כנהוג, אמנם הוא כמובן לא החזיר את ידו, כ״ק אדמו״ר שליט״א לא הרפה והושיט שוב את ידו לנתינת שלום, אך הוא המשיך להתעקש ולא הושיט את ידו, כ״ק אדמו״ר שליט״א הפטיר (בחיוך): ״אה, אַן עקשן…״.

מספרים שמאורע דומה אירע לאחדים מזקני החסידים כמו הרה״ח מרדכי גרונר, הרה״ח יוחנן גורדון וכו׳, שכאשר נכנסו פעם ל"770״, פגשו בכ״ק אדמו״ר שליט״א שקיבל אותם באמירת ״שלום עליכם״ והושיט להם את ידו הק׳ והם כמובן סירבו להושיט את ידיהם, נאנח כ״ק אדמו״ר שליט״א ואמר: "גם אתם מהאנשים האלו…״.

יום ב', אדר"ח אייר ה'תש"י:

הרה״ת יוסף שי׳ וויינברג סיפר שבימים אלו חזר מאה״ק, ונכנס לכ״ק אדמו״ר שליט"א למסור את בקשתם של אנ״ש בארץ הקודש שכ״ק אדמו״ר שליט״א ייאות לקבל ע״ע את הנשיאות. פני כ״ק אדמו״ר שליט״א הרצינו והוא התבטא ״אבער מ׳דארף האבן הוראות" (היינו מכ״ק אדמו״ר הכ״מ).

הרב וויינברג אזר אומץ וסיפר לכ״ק אדמו״ר שליט״א שבישיבת תות״ל בווארשא כיהן כר״מ ר׳ דוד טייבלום, שהי׳ חסיד קאצק, ירא שמים גדול ומפורסם בצדקותו, משנפטר האדמו״ר מקאצק נתנו חסידי קאצק את עינם בר׳ דוד וביקשוהו ליטול עטרת האדמו"ר והלה סירב, אולם משגברו עליו הלחצים החליט לשאול את פי כ״ק אדמו״ר הכ״מ.

הוא נכנס ל״יחידות״, ומיד בהכנסו הורה לו כ״ק אדמו״ר הכ״מ לשבת. הוא סירב באמרו כי מעולם לא ישב ב״יחידות״, נענה כ״ק אדמו״ר הכ״מ ואמר לו כי לא ישמע את דבריו עד אשר ישב. הוא סיפר לרבי הכ״מ את כל פרטי המעשה. אמר לו הרבי" ״אז טשעפין זאך צו איז דאס א הוכחה אז ס׳איז פאראן כוחות״… [=כאשר יהודים 'לוחצים' זו הוכחה שישנם כוחות]…

יום ד', ב' אייר ה'תש"י:

היום נסעו ״מנין״ מגדולי וזקני החסידים ל״ציון״ של כ״ק אדמו״ר הכ״מ (וביניהם הרה״ג הרה״ח ישראל דזייקאבסאהן, הרה״ג הרה״ח אלי׳ סימפסאן, הרה״ג הרה״ח שלמה אהרן קזרנובסקי ועוד) ומחשובי האברכים (וביניהם הרה״ת ר׳ דובער בוימגארטן, הרה״ת ר׳ יוסף וויינברג ועוד) וקראו שם פ״נ כללי עבור כל אנ״ש והת׳ שי׳, שבו מבקשים מכ״ק אדמו״ר הכ״מ שיפעל אצל כ״ק אדמו״ר שליט״א את הרצון לקבל את הנשיאות.

יום ב', ז' אייר ה'תש"י:

הלילה נכנסו קבוצה מחשובי אברכי אנ׳׳ש שי׳ (וביניהם הרב אלי׳ נחום שקליאר, הרב מרדכי מענטליק, הרב יצחק דובער אושפאל, הרב יוסף וויינברג, ועוד) אל כ״ק אדמו״ר שליט״א ואמרו לו שמתמסרים אליו בלב ונפש. ואמר כ״ק אדמו״ר שליט׳׳א: וואס איך מעג און האָב, וועל איך געבען, און דאס וואס איך האָב ניט און טאר ניט, קען איך ניט און וויל איך ניט [= מה שמותר ויש לי – אתן, ומה שאין לי ואסור לי – איני יכול ואיני רוצה).

דרישתי בכל תוקף לשרוף את הגליונות

מספרים שהרה׳׳ח בן ציון שם־טוב, הדפיס ״סטיישנערי״ של ישיבת תות״ל באנגלי׳, שבכותרת הגליון כתב שהישיבה היא ״תחת נשיאות כ״ק אדמו"ר שליט״א״ ושלח מכתב אישי אל אם כ״ק אדמו״ר שליט״א הרבנית מרת חנה [נ״ע] על גליון כזה, ומיד נתקבל מברק מכ״ק אדמו׳׳ר שליט״א (משוחזר עפ״י הזכרון):

"השתוממתי לראות את השם [. . הרב מ. ש. (באנגלית) – המו׳׳ל] מודפס בגליונות ישיבת תומכי תמימים לונדון. דרישתי בכל תוקף לשרוף את הגליונות הנדפסים מכבר ולחדול מלעשות עוד גליונות כאלה בלי רשות מפורש ממני".

א׳ הת׳ שי׳ סיפר שהקיש היום על דלת חדרו של כ״ק אדמו״ר שליט׳׳א וכשקיבל את רשות הכניסה נכנס ואמר שהוא רוצה ״יחידות" אצל כ״ק אדמו״ר שליט״א. הרבי שליט״א חגר את הגארטעל, ניגש לחלון והוריד את הוילון, התיישב במקומו (המיוחד ל״יחידות״) ופרץ בבכי…

הנ״ל שאל כמה שאלות וכ״ק אדמו״ר שליט״א ענה לו על שאלותיו.

חג השבועות ה'תש"י:

באמצע ההתוועדות קם הרה״ג הרה״ח אלי׳ סימפסאן, מזקני החסידים וממזכיריו של כ״ק אדמו״ר הכ״מ, והכריז בשם כל אנ״ש שי׳ ״די רייד איז גוט אבער מיר ווילן האבן חסידות״ (= השיחות הם טובים מאוד, אך אנו רוצים לשמוע מאמר דא״ח), אולם כ״ק אדמו״ר שליט״א לא הגיב מאומה. הנ״ל אמר הרבה ״לחיים״ ונעמד שוב וביקש שכ״ק אדמו״ר שליט״א יאמר דא״ח, ושוב לא הגיב כ״ק אדמו״ר שליט״א. לאחר שיחה נוספת קם הנ״ל בפעם השלישית וביקש בשם כל אנ״ש שכ״ק אדמו״ר שליט״א יאמר מאמר חסידות, אז נראה חיוך קל על פניו הק׳ של כ״ק אדמו״ר שליט״א, הוא הרהר רגעים אחדים ואמר: ״עס מוז זיין דוקא איצטער?! עס דארף נישט זיין דוקא יעצט, עס קען זיין אנאנדער מאל״ [=זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דוקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת).

יום ד', ט"ו סיון ה'תש"י:

הרה״ג הרה״ח אלי׳ סימפסאן ממזכיריו של כ״ק אדמו״ר הכ״מ, סיפר שבתחילת השבוע חלם חלום והנה הוא יושב בהתוועדות גדולה עם הרבי הכ״מ באולם גדול, הרבי הכ״מ מתוועד מאוד ״געשמאק״, ולפתע שואל אותו הרבי הכ״מ מדוע הקהל כ״כ שבור? ענה הרב סימפסאן: נו, אדרבא? אמר לו הרבי הכ״מ ״איך האב געלאזט מיין מ. (שמו השני של כ״ק אדמו״ר שליט״א) ער איז ראוי צו דעם״, והמחזה הזה חזר ע״ע ב׳ ג׳ פעמים.

לאחרי הפארבריינגען נכנס הרבי הכ״מ לחדר מיוחד וביקש מהרב סימפסאן לסגור את הדלת ואמר לו: ״רוף אריין ר׳ מ. (שמו השני של כ״ק אדמו״ר שליט״א) איך וויל אים מסמיך זיין״, ואמר זאת עוד הפעם, וכשהלך הרב סימפסאן לפתוח את הדלת בשביל לקרוא לכ״ק אדמו״ר שליט״א, התעורר מהחלום (הרב סימפסאן טוען שהסיבה לכך שהתעורר היא כי לא היתה לו הזכות לראות את הענין הנ״ל).

כאשר הרב סימפסאן סיפר את החלום לכ״ק אדמו״ר שליט״א, נענה כ״ק אדמו״ר שליט״א ואמר: כנראה חשבת על זה כל היום… אך הרב סימפסאן המשיך לטעון שדוקא הי׳ טרוד באותו היום ולא חשב ע״ז, וכ״ק אדמו״ר שליט״א הגיב: ״איך פיל עס ניט״ [= אני אינני מרגיש זאת].

ובאמת החסרון מצד אנ"ש שי'…

כ"א סיון ה'תש"י:

החסיד ר' שמואל זלמנוב כותב לאה"ק: ובאמת החסרון מצד אנ"ש שי', כי לוא היה אתערותא דלתתא חזקה ואמיתית… היה באופן אחר, והדבר מוכרח הוא"…

כ"ד תמוז ה'תש"י:

החסיד ר' יצחק דובאוו כותב: "לפי דעתי היו כל בני חוץ לאמריקא צריכים להכתירו בשם אדמו"ר שליט"א, ואז הדבר היה בא ממילא, אפילו שהוא אינו רוצה. כל אחד צריך להשתדל בכל התוקף לקבל עליו את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא חב"ד, וצריך לקרוא אותו כ"ק אדמו"ר שליט"א. ואע"פ שהוא אינו רוצה, צריכים להכתירו בשם רבי… מצידי יש לי כבר רבי, אבל צריך שהוא יסכים על זה".

מנ"א ה'תש"י:

כתב ההתקשרות מגיע מירושלים עיה"ק: "עליו החובה והמצווה לזכות את הרבים ולעמוד בראש כללות אנ"ש… פונים אנו בבקשה גדולה ונמרצת אל כ"ק אדמו"ר שליט"א לקבל עליו את עול נשיאות חב"ד".

יום ו', עש"ק תצא, י"ב אלול ה'תש"י:

מספרים שבתקופה האחרונה נכנס ה״זלאבינער רב״ – הרה״ג ר׳ ירחמיאל בנימינסאן כמה פעמים לכ״ק אדמו״ר שליט״א לבקשו שיואיל לקבל את הנשיאות. באחד הפעמים שדיבר על כך עם כ״ק אדמו״ר שליט״א שסירב בתוקף, טען הרב בנימינסאן: מילא אנו הזקנים עוד איכשהו נסתדר, אך הצעירים (״די יונגע״), מה יהי׳ עם הצעירים?! נענה כ״ק אדמו״ר שליט״א ואמר: ״פון די יונגע האב איך זיך קיינמאל ניט אפגעזאגט, זיי האלט איך און זיי וועל איך האלטן" [=בנוגע לצעירים אף פעם לא סרבתי, אותם החזקתי ואותם אחזיק].

יום ב', ט"ו אלול ה'תש"י:

הרה״ג ר׳ ירחמיאל בנימינסאן אירגן היום ״מנין" מזקני חחסידים ומחשובי האברכים (וביניהם הרה״ת ר׳ מרדכי שי׳ שוסטרמן, הרה׳׳ת ר׳ ישראל שמעון שי׳ קלמנסון ועוד), שנסעו עמו בשני מכוניות ל׳׳אהל״ והקריאו שם פ״נ כללי – שהרב בנימינסאן כתב אותו – בשם כל אנ״ש שי׳ שבו מבקשים מכ״ק אדמו״ר הכ״מ שיפעל אצל כ״ק אדמו״ר שליט״א שיואיל לקבל ע״ע את עטרת הנשיאות באופן רשמי ובשלימות וכו'.

"מה רוצים ממני"…

מספרים שהת׳ צבי הירש שי׳ גאנזבורג נכנס בזמן האחרון לכ״ק אדמו״ר שליט״א וביקש שכ״ק אדמו״ר שליט״א יקבל את הנשיאות, אמר לו כ״ק אדמו״ר שליט״א שישאל ״רב״ מה נשתנה עתה לגבי מה שהי׳ מקודם… איך שהת׳ הנ״ל יצא מחדר ה״יחידות״ פגש בהרה״ג ר׳ מאיר אשכנזי שעמד שם וסיפר לו את דברי כ״ק אדמו״ר שליט״א, נתן לו הרב אשכנזי מענה שימסור לכ״ק אדמו״ר שליט״א "שחסידים מבקשים וכו'", ומיד נכנס הת׳ הנ״ל בחזרה לחדרו של כ״ק אדמו״ר שליט״א וסיפר את המענה שקיבל מה״רב״… וכ״ק אדמו״ר שליט״א הגיב בחיוך.

ח"י אלול ה'תש"י:

היום התקיים באה״ק כינוס ארצי של חסידי חב״ד. הכנס נערך ברחבת ישיבת תות״ל לוד, בהשתתפות כל אנ״ש והת׳ שבאה״ק ובראשם רבנים, משפיעים וזקני החסידים. בפתיחת הכנס הוקרא המברק המיוחד שנשלח מכ״ק אדמו״ר שליט״א אל משתתפי הכנס.

עפ״י הצעתו של אחד מזקני החסידים, הרה״ח ר׳ חיים שניאורסאהן, נשלח בשם כל המשתתפים מברק ברכת מזל טוב בקשר עם קבלת הנשיאות דכ״ק אדמו״ר שליט׳׳א. 

ליל שמחת תורה ה'תשי"א:

כ׳׳ק אדמו״ר שליט״א מזג לכמה מהמסובים בידו הק׳, והתחילו כולם לבקש שימזוג גם להם מכוסו, ואמר כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״הערט זיך איין אידן״ [=שמעו יהודים״] עכשיו יש להתקשר לרבי בעצמו, ואין צורך בממוצעים. זה שאני נותן לאנשים פרטיים משקה, זה ענין מיוחד, כי היו גם בעבר ענינים שעברו דרכי ולכן גם עכשיו הם צריכים לעבור דרכי, אבל בכלל – צריך להתקשר לרבי בעצמו.

בעת שאמר דברים אלו, התחיל לבכות מאוד, ותמך את ראשו הק׳ בשני ידיו והמשיך לדבר כשראשו הק׳ מורד, ובין הדברים התבטא ״וואס ווילט איר פון מיר״… [=מה רוצים ממני]…

המחזה הזה זעזע את כולם, והרבה מזקני החסידים פרצו בבכי… ולפתע הפסיק כ״ק אדמו״ר שליט״א לבכות.

לאחרי ברהמ״ז ניגשו כמה מאנ״ש ובראשם הרה״ח ר׳ שלמה אהרן קזרנובסקי (שהי׳ כבר לאחרי אמירת ״לחיים״) וביקשו מכ״ק אדמו״ר שליט״א שיתן להם ״כוס של ברכה״. כ״ק אדמו״ר שליט״א סירב ושתה את כל היין שנשאר בגביע עד תומו והפך את הגביע לעיני כל המסובים!!…

"יעמוד אדוננו מורנו ורבנו" 

יום ד', שמחת תורה ה'תשי"א:

את ה״מרשות״ לחתן בראשית הקריא אחד מזקני החסידים, בהתרגשות גדולה, וכשהגיע להתיבות ״ועתה קום״ פרץ בבכי והכריז (בפעם הראשונה) בפומבי: ״יעמוד אדוננו מורנו ורבינו הרב ר'… (שמו הק׳…) בהרב ר׳ לוי יצחק״… אין מילים לתאר את ההתרגשות העצומה שאחזה בכל הקהל ברגע זה, זה הי׳ נראה שהוא לא אומר זאת לבדו כי אם שכל הקהל אומר זאת יחד עמו, באותם רגעים היתה לכולם הרגשה מיוחדת, זה היה נראה כעין ״הכתרה״, אך על פני כ״ק אדמו״ר שליט״א לא הי׳ ניכר מאומה, מלבד – שבעת הברכה על התורה בכה קצת.

ערב ר"ח כסלו ה'תשי"א:

במכתבי המזכירות מער״ח כסלו תשי״א המופנים אל הרש״י זוין והר״מ גורארי׳ (אג״ק ח״ד אגרת תתי״ג) – מוזכר לראשונה התואר ״כ״ק אדמו״ר הרמ״ש שליט׳׳א״ במכתב רשמי מטעם מזכירות כ״ק אד״ש.

י"ז כסלו ה'תשי"א:

פורסם בעיתון ״הצופה״ באה"ק מודעה בה כבר מופיע התואר ״כ״ק האדמו״ר מליובאוויטש שליט״א״! למרות שבניו יארק עדיין לא העיזו החסידים לכתוב כן בעיתונות, משום שזה עוד לא אושר אז באופן רשמי ע״י כ״ק אדמו״ר שליט״א.

הכחשה – וביטולה

ליל כ"ד טבת ה'תשי"א:

היום חתמו כל אנ״ש חסידי חב׳יד דארצות הברית על ״כתב התקשרות״ לכ״ק אדמו״ר יום ההילולא דכ״ק שליט״א על מנת למסור אותו בליל יום ההילולא דאדמו״ר הזקן, למעמד נשגב זה באו גם נציגים מקהילות אנ״ש שי׳ בכל רחבי ארה״ב.

הלילה אחרי תפלת ערבית, נכנסה משלחת של זקני ורבני החסידים מכל רחבי ארה׳׳ב – שמנתה כשלשים איש – אל כ״ק אדמו״ר שליט״א למסור לו את ה״כתב״ בשם כל אנ״ש ברחבי תבל.

כל הנוכחים היו שרוים בהתרגשות עצומה. זקני החסידים שזכו להכיר את כ״ק אדמו״ר מהורש״ב נ״ע ואת בנו כ״ק אדמו״ר הכ״מ התרגשו במיוחד בכניסתם למסור את ה"כתב״ ולהתקשר לכ״ק אדמו״ר שליט״א.

כאשר נכנסו לחדר הק׳, שאל אותם כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״וואס ווילט איר״? וענו שרוצים לתת ״מכתב״, והושיטו את ה״כתב־התקשרות״. 

כ״ק אדמו״ר שליט״א לקח את ה"כתב״ בידיו הק׳ ובקראו את השורה הראשונה, סגר מיד את ה״כתב״, הניחו הצידה ופרץ בבכי עז, ותוך כדי בכי אמר: ״פליז גייט ארויס, דאס האט ניט קיין שייכות צו מיר״… [=בבקשה, צאו החוצה. אין לזה שום שייכות אלי]…

יום ה', כ"ו טבת ה'תשי"א:

היום פורסם בעתונות היהודית בניו יארק שחסידי חב״ד ברחבי תבל קיבלו על עצמם את כ״ק אדמו״ר שליט״א כ״ממלא מקום״ של כ״ק אדמו״ר הכ״מ, בתור רבי ונשיא חב״ד, וכממשיך השלשלת החב״דית מאדמו״ר הזקן. בידיעה כתוב גם כי בכ״ד טבת מסרו את ה״כתב התקשרות״, ואילו ״קבלת הנשיאות״ הרשמית תהי׳ ביו״ד שבט תשי״א. 

כאשר נודע לכ״ק אדמו״ר שליט"א על כך קרא מיד להרב חדקוב והורה לו לטלפן למערכות העיתונים ולמסור להם להכניס הכחשה בשמו על מה שכתבו שביו״ד שבט תהי׳ ״קבלת הנשיאות״.

הרב חדקוב נבהל מאוד, וטילפן מיד לשלשה זקני החסידים: הרה״ח שמואל לוויטין, הרה״ח ישראל דזייקבסאהן והרה״ח שלמה אהרן קזרנובסקי וסיפר להם על ההוראה שקיבל מכ״ק אדמו״ר שליט״א והוסיף שהוא לא יטלפן מיד לעיתונים אלא ימתין כמה שעות, ובינתיים שינסו לעשות דבר מה בענין.

שלשת החסידים הנ״ל באו מיד ל״770" ונכנסו אל כ״ק אדמו״ר שליט״א. הרב קזרנובסקי פרץ בבכי ואמר: מה עושה לנו הרבי שליט״א… ובכה והתחנן לפני כ״ק אדמו״ר שליט״א כמחצית השעה.

הרב שמואל לוויטין טען לכ״ק אדמו״ר שליט״א שבעיתון לא כתבו שהרבי קיבל את הנשיאות, כתבו רק שהחסידים קיבלו על עצמם את כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״רבי״ ואשר מסרו לו ״כתב התקשרות" בכ״ד טבת ואת זה הרי אי אפשר להכחיש… הרב קזרנובסקי המשיך להתחנן ולבסוף ביקש מהרבי שליט״א שאף אם הוא לא מסכים לקבל את הנשיאות לפחות לא יכניס הכחשה בעיתונות… בסופו של דבר, לאחרי ריבוי הפצרות ותחנונים, נענה כ״ק אדמו״ר שליט״א לבקשה זו״…

יום א', ז' שבט ה'תשי"א:

הרה״ח שלמה אהרן קזרנובסקי, מזקני החסידים, סיפר שבימים אלו חלם והנה כ״ק אדמו״ר הכ״מ בא אליו בחלומו ביחד עם כ״ק אדמו״ר שליט״א, וכ״ק אדמו״ר הכ״מ פונה אל הרבי שליט״א ואומר לו שיהי׳ ל״רבי״, אך כ״ק אדמו״ר שליט״א מסרב, ואמר לו כ״ק אדמו״ר הכ״מ: ״ויאמר ה׳ אל משה״ (בשלח יד, טו), הקב״ה אומר לנשיא הדור, ״מה תצעק אלי״: ״פארוואס״? אתה – כ״ק אדמו״ר שליט״א – הוא נשיא הדור, ״דבר אל בני ישראל״ תדבר חסידות ליהודים, ״ויסעו״ – ותנהל אותם לקראת משיח צדקנו.

למחרת בבוקר הוא בא ל״770״ והכניס פתק לכ״ק אדמו״ר שליט״א ובו כתב את פרטי החלום, כ״ק אדמו״ר שליט״א קרא לו ונתן לו ״יישר כח״ על כך.

זקני החסידים אומרים שמזה שכ״ק אדמו״ר שליט״א נתן יישר כח להרב קזרנובסקי משמע שהוא אכן מסכים סוף סוף למלאות את בקשתם ותחינתם של כל אנ״ש ברחבי תבל לקבל את עטרת נזר הנשיאות החבד״ית באופן רשמי ובגלוי. הרב שמואל זלמנוב כותב לאה"ק: 

כ"ק הרמ"ש שליט"א עדיין מסרב מלקבל עליו את הנשיאות, אבל בטחוננו בהשי"ת שיוסרו כל ההעלמות והסתרים…"

לא השבית לנו גואל

לקראת יו"ד שבט מתפרסמת המודעה הרישמית בעיתונות בניו-יורק אודות "כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א".

יו"ד שבט ה'תשי"א:

אחרי התפלה כתב כל אחד פ״נ ונתנו לכ״ק אדמו״ר שליט״א, ואח״כ נסעו כולם ל״אהל״ הק׳. לפני הנסיעה ל״אהל״ נכנסה משלחת מזקני ורבני החסידים לכ״ק אדמו״ר שליט״א ומסרו לו עוד הפעם ״כתב התקשרות״ בשם כל אנ״ש די בכל אתר ואתר ברחבי תבל. המוסר הי׳ הרה״ג הרה״ח ר׳ מאיר אשכנזי, ובעת המסירה אמר לכ״ק אדמו״ר שליט״א שקבלת הנשיאות הוא ענין קירוב הגאולה, כי הגאולה הלא תלויה בהענין ד״יפוצו מעיינותיך חוצה״, וא״כ בזה שכ״ק אדמו״ר שליט״א יקבל את הנשיאות ויאמר דא״ח – יקרב את הגאולה! וענה כ״ק אד״ש: ״יע, אבער מ׳דארף זעו מיר צו צוהעלפן״ [=כן, אך צריך לעזור לי…]

אח״כ הקריאו כמה מגדולי החסידים בבית המדרש במעמד כל אנ״ש שי', ״צעטיל״, פ״נ, שבו נאמר שכל אנ״ש די בכל אתר ואתר מבקשים מכ״ק אדמו״ר נבג״מ זי״ע לפעול אצל כ״ק אדמו״ר שליט״א שיואיל לקבל את כתר הנשיאות החב״דית כשלימות ובגלוי ובכל הפרטים, ושהנשיאות תהי׳ בהצלחה וכו'. וכמו כן הקריאו את ה״צעטיל״ הנ״ל על ה״אהל״ הק׳ של כ״ק אדמו״ר נבג״מ זי״ע, וכשסיימו מסרוהו לכ״ק אדמו״ר שליט״א אשר בתחילה סירב לקראו אבל לאחר זמן מה התחיל לקרוא אותו מתוך בכיות עצומות.

כ״ק אדמו״ר שליט״א הי׳ ב״אהל״ זמן רב, וחזר מה״אוהל״ זמן קצר לפני השקיעה. תפלת מנחה היתה במהירות. אחרי מנחה הלכו כולם לטעום משהו מכיון שהיו ב״אהל״ ולא אכלו כל היום, ומיד מיהרו לתפוס מקומות להתוועדות.

אחר כך התפללו מעריב. אחרי מעריב הוכרז על ההתוועדות – בשעה 00:8. בשעה 8:45 עזב כ״ק אדמו״ר שליט״א את בית אמו 770 הרבנית וצעד לכיון "770". ביהמ״ד הי׳ מלא מפה לפה. הצפיפות והחום ששרר בביהמ״ד לא יתוארו, קהל שמנה למעלה משמונה מאות איש כ״י ניסה להכנס לבית המדרש שאינו גדול במיוחד. כולם היו רטובים מזיעה, הדחיפות היו איומות. השולחנות סודרו כעין ״שי״ן״. השולחן שלידו ישב כ"ק אדמו"ר שליט״א עמד בצד דרום וכנגדו עמדו שלושה שולחנות לאורך כל הביהמ״ד.

מוצאי יו"ד שבט ה'תשי"א:

לאחרי השיחה הראשונה לחש הת' יהודה ליב שי' גרונר (שעמד בסמיכות לכ״ק אדמו״ר שליט״א) להרב יצחק שי' הענדל שיפנה אל כ״ק אדמו"ר שליט״א ויבקשו לומר מאמר דא׳׳ח. כ״ק אדמו״ר שליט״א הבחין בזה ופנה להרב הענדל באומרו: ״זאג עס ער זאל נישט דרייען קייו קאפ״… [=אמור לו שלא יבלבל את הראש…] 

הרב ארי׳ ליב שי׳ קרעמער ששמע את הדברים נענה אל כ"ק אדמו״ר שליט״א ואמר: הוא צודק, אנו רוצים מאמר דא״ח! אך כ״ק אדמו״ר שליט"א עשה בידו תנועת ביטול כאומר שאין בכלל מה לחשוב ע״ז).

כשעה לאחרי תחלת ההתוועדות קם אחד מזקני החסידים (ישיש כבן שמונים לערך) הרה"ח ר' אברהם סענדער נמעצאוו והכריז: ״דער עולם בעט דעם רבי׳ן זאגען א מאמר חסידות. די רייד איז גוט אבער דער עולם בעט חסידות, נמצא חן… דער רבי זאל זאגן חסידות" [=הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות הם טוב, אך העולם מבקש חסידות, נמצא חן שהרבי יאמר חסידות…]. 

בבית המדרש השתררה מיד דממה מוחלטת, אצל כל אחד נעצרה לרגע הנשימה, ובלבבות רועדים המתינו כולם לראות איך יגיב כ״ק אדמו״ר שליט״א על כך.

ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות פתח כ״ק אדמו״ר שליט״א את המאמר ד״ה ״באתי לגני״ דכ״ק אדמו״ר נבג״מ ה׳תש״י, ואמר (תוך כדי שהוא מעיין בקונטרס) ׳׳אין דעם מאמר וואס דער רבי האט ארויסגעגעבן צו זיין יום הסתלקות – הויבט אן דער רבי מיט באתי לגני״… והתחיל לומר להפתעת הכל, בפעם הראשונה״, בניגון של מאמר, ״באתי לגני אחותי כלה״.

(לשניות ספורות נוצרה מהומה מעצמת ההפתעה ומגודל השמחה, החלו דחיפות וכו'. אך תיכף נעמד הקהל על רגליו ובביהמ״ד השתררה דממה, והאזינו להמשך המאמר). אח״כ הפסיק ואמר ״מ׳וועט מפסיק זיין, און מ׳וועט זאגען לחיים״. הרב נעמצאוו הישיש קפץ על השולחן מגודל השמחה, והכריז: חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת ״שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״, שהשי״ת עזר לנו שיש לנו רבי! הרב נעמצאוו בירך ברכת ״שהחיינו״ בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. כ"ק אדמו״ר שליט״א חייך מאוד, ופנה להרב נעמצאוו וביקשו לשתוק ולרדת מהשולחן׳׳.

(מלוקט מתוך יומן "ימי בראשית")