לומדים ובונים את בית המקדש: י״ט תמוז

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח שבימי "שלשת השבועות" יעסקו בלימוד הלכות ועניני בית הבחירה. יופיע באתרנו מידי יום קטעים מתוך ספר יחזקאל העוסק בתחום זה, משניות מסכת מידות, והלכות בית הבחירה להרמב"ם. לקטע היומי ליום ח״י בתמוז:

יחזקאל פרק מ פסוקים ו-י

ו. וַיָּבוֹא אֶל שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה וַיַּעַל במעלותו [בְּמַעֲלוֹתָיו] וַיָּמָד אֶת סַף הַשַּׁעַר קָנֶה אֶחָד רֹחַב וְאֵת סַף אֶחָד קָנֶה אֶחָד רֹחַב.

ז. וְהַתָּא קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב וּבֵין הַתָּאִים חָמֵשׁ אַמּוֹת וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אוּלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד.

ח. וַיָּמָד אֶת אֻלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד.

ט. וַיָּמָד אֶת אֻלָם הַשַּׁעַר שְׁמֹנֶה אַמּוֹת ואילו [וְאֵילָיו] שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְאֻלָם הַשַּׁעַר מֵהַבָּיִת.

י. וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה מִדָּה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּם וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִם מִפֹּה וּמִפּוֹ.

רש״י

ו) "ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה" - נכנס לתוך ההיקף ובא לו לשער עזרת נשים המזרחי היא נקראת חצר החיצונה בכל הענין הזה לפי שהוא לפני עזרת ישראל. "ויעל במעלותיו" - ששפוע ההר הולך ועולה מן החיל התחתון עד עזרת נשים שתים עשרה מעלות כאותה ששנינו לפנים ממנו החיל י' אמות וי"ב מעלות היו שם. "סף השער" - היא מזוזת השער. "קנה אחד רוחב" - שש אמות ומכסה את כל עובי החומה שהיה קנה אחד כמו שאמר למעלה. "ואת סף אחד" - מזוזה השנית אחת מצפון ואחת מדרום.

ז) "והתא" - הוא יציע שקורין אפנדי"ן בלע"ז והיה שלשה מימין השער ושלשה מן השמאל כמו שאמור בענין והתאים סמוכין לכותל המזרחי של עזרת נשים מבחוץ כלפי הר הבית ומהיכן אני למד שהם מבחוץ ממה שכתוב אחר כל הענין ויבאני אל החצר החיצונה מכאן אני למד שכל האמור למעלה היה חוצה לה שעדיין לא נכנס לתוכו. "והתא קנה אחד אורך וגו'" - חללו של כל אחד ואחד שש אמות מרובע. "ובין התאים חמש אמות" - כתלים המפסיקים בין התאים עוביים ה' אמות וכן תרגם יונתן ובין תאוויא כתלא ה' אמין וכן שנינו במסכת מדות כותל התא חמש. "וסף השער מאצל אולם השער וגו'" - שלפנים מן השער היה עשוי אולם מחובר לשער כמו שמפורש בענין בולט לתוך עזרת נשים עשר אמות ובראשו דלתות ומזוזות וזהו שאמר וסף השער שהוא אצל אולם השער. "מהבית" - כלומר לצד פנים. "קנה אחד" - רחבו לכסות עובי חומות האולם אחד מימין ואחד משמאל שעובי החומה של אולם לימין ולשמאל קנה אחד כמו שמפרש והולך.

ח) "וימד את אולם השער מהבית" - לפנים מן השער. "קנה אחד" - עובי חומות הימין והשמאל שהאולם נכון עליהם .

ט) "וימד את אולם השער שמונה אמות" - משך בליטתו לתוך עזרת נשים. "ואיליו" - אשישלטינ"ץ כל אילים האמורים בענין הם כמין אילנות עגולין עשויין מאבני גזית ועומדין בפתח אחד מימין ואחד משמאל במקום ספים במקום מזוזות וכן ת"י (ישעיהו ו) וינועו אמות הסיפים אילנות ספיא וקרוין אילים על שם עגולין כאלה וכאלון. "ואיליו שתים אמות" - עובי עגולן ועומדין בסוף חלל האולם דבוקים זה לכותל ימין וזה לכותל שמאל נמצא בליטת האולם ואילים שלו י' אמות לתוך העזרה לפנים מן השער. "ואולם השער מהבית" - לפי שאולמי שער עזרת ישראל היו בולטים ומשוכים לצד החוץ כמו שמפורש בענין פי' באולמי שערי עזרת נשים שהם היו משוכין לצד פנים ושערי עזרת נשים מכוונים כנגד שערי עזרת ישראל נמצא אולם כנגד אולם ודבר נוי הוא זה.

י) "ותאי השער" - הזה אשר דרך הקדים שבכותל מזרחי של עזרת נשים ג' היו מפה וג' היו מפה ג' לדרום וג' לצפון סמוכין לכותל עזרת נשים ופניהם להר הבית ומדת חללו וכותל המפסיק בין כל אחד פי' למעלה. "ומדה אחת לאילים" - העשויין לספי האולם מבפנים. "מפה ומפה" - מימין ומשמאל מדתן שתים אמות.

מצודת דוד

ו) "ואת סף אחד" - ר"ל וכן מדד הסף האחד שממולו והיה קנה אחד רוחב. "קנה אחד רוחב" - כמדת עובי החומה שהיתה בת קנה וכמדת חומת הר הבית. "ויעל במעלותיו" - עד שלא בא אל השער הלך במעלות כי ההר הזה היה הולך ועולה כלפי המערב והיו שם מעלות. "ויבוא" - המלאך נכנס בתוך היקף החומה ההיא ובא לו לעזרת נשים אל השער הפונה מזרחה והעזרה ההיא נקראת בענין חצר חיצונה שהיא חיצונה לעזרת ישראל.

ז) "וסף השער מאצל אולם השער" - כי לפנים מהשער היה בנין אולם כמפורש בענין וכותליו היו נמשכין כלפי פנים מצדי השער מזה ומזה ולהן מזוזות בראשן הפנימי ולכן אמר כל אחת ממזוזות השער שאצל האולם לצד פנים היתה בת קנה אחד וכמדת כותלי האולם. "ובין התאים" - כותלים המפסיקים בין תא לתא היו בני חמשה אמות וכן הכתלים החיצונים מזה ומזה וכן הכתלים שלפניהם אבל מאחוריהם היה להם כותל העזרה לכותל. "והתא" - כל תא היה קנה אחד אורך וגו' ומספר התאים היו שלשה מימין השער ושלשה משמאלו כמפורש בענין והיו נשענים לכותל העזרה ופנו כלפי הר הבית.

ח) "קנה אחד" - על עובי החומה יאמר. "מהבית" - ר"ל העומד בפנים בחלל העזרה.

ט) "ואולם השער מהבית" - לפי שאולם הוא בית שער ודרכו להיות מחוץ לשער וכמו שהיו אולמי חצר הפנימי לכן אמר הנה האולם הזה היה מבפנים לא כדרך האולמות ונעשה כן למען יהיה האולם הזה מול אולם חצר הפנימי וזהו דבר נוי ופאר (וכתלי האולם היו משוכין מחלל השער אמה וחצי מזה ומזה כמפורש בענין). "ואיליו" - המזוזות שעמדו בראשי הכתלים נמשך בליטתן לפנים שתי אמות הרי בין הכל עשר אמות (אבל רוחב המזוזות היה קנה אחד לכסות עובי הכותל ועם כי היו עגולים כלפי שקראום איליו מ"מ לא היו במרחק שוה). "וימד וגו'" - משך בליטתו לפנים.

י) "לשלשתם" - לשלש התאים שמזה ומזה. "לאלים" - למזוזות התאים שעמדו בפתחיהם מזה ומזה. "ותאי השער" - מספר תאי השער העומדים בפאת המזרח היו שלשה מהשער מזה ושלשה מזה.

מצודת ציון

ו) "במעלותיו" - הם המדרגות שעולין דרך בם. "סף" - כן יקרא מזוזות הפתח וכן וירעשו הספים (עמוס ט).

ז) "והתא" - ענין חדר מה וכן אל תא הרצים (מלכים א' יד) ויקרא כן על כי הוא בגבול גוף הבנין והוא מלשון תתאו לכם (במדבר לד)שהוא ענין גבול. "אולם" - ענין בית שער ועשויה כעין כפה ממעל. "מהבית" - מבפנים.

ט) "ואילו" - כן יקראו המזוזות על כי היו עגולים כאילן אלה.

י) "מפה" - מכאן וכן עד פה תבוא (איוב לח).

 רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכות ז-יב

הלכה ז: המנורה בדרום משמאל הנכנס ושולחן מימין שעליו לחם הפנים ושניהם בצד קדש הקדשים מבחוץ ומזבח הקטורת משוך מבין שניהם לחוץ ועושין בתוך העזרה גבולין עד כאן לישראל עד כאן לכהנים ובונים בה בתים לשאר צרכי המקדש כל בית מהם נקרא לשכה.

הלכה ח: כשבונין ההיכל והעזרה בונין באבנים גדולות ואם לא מצאו אבנים בונין בלבנים ואין מפצלין את אבני הבנין בהר הבית אלא מפצלין אותן ומסתתין אותן מבחוץ ואחר כך מכניסין אותן לבנין שנאמר אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית ואומר ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו.

הלכה ט: ואין בונין בו עץ בולט כלל אלא או באבנים או בלבנים וסיד ואין עושין אכסדרות של עץ בכל העזרה אלא של אבנים או לבנים.

הלכה י: ומרצפין את כל העזרה באבנים יקרות ואם נעקרה אבן אף על פי שהיא עומדת במקומה הואיל ונתקלקלה פסולה ואסור לכהן העובד לעמוד עליה בשעת העבודה עד שתקבע בארץ.

הלכה יא: ומצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו כפי כח הציבור שנאמר ולרומם את בית אלהינו ומפארין אותו ומייפין כפי כחן אם יכולין לטוח אותו בזהב ולהגדיל במעשיו ה"ז מצוה.

הלכה יב: אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין ואין בנין ב"ה דוחה יום טוב.

משניות - מסכת מדות פרק א משניות ג-ד

משנה ג: חמשה שערים היו להר הבית. שני שערי חולדה מן הדרום י, משמשין כניסה ויציאה. קיפונוס יא מן המערב, משמש כניסה ויציאה. טדי יב מן הצפון, לא היה משמש כלום. שער המזרחי, עליו שושן הבירה צורה, שבו כהן גדול השורף את הפרה, [ ופרה ] וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה.

משנה ד: שבעה שערים היו בעזרה, שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח. שבדרום, שער הדלק. שני לו, שער הבכורות. שלישי לו, שער המים. שבמזרח, שער נקנור, ושתי לשכות היו לו, אחת מימינו ואחת משמאלו, אחת לשכת פנחס המלביש, ואחת לשכת עושי חביתין.

פירוש רבינו עובדיה מברטנורא

משנה ג: משמשין כניסה ויציאה - שבהן היו נכנסין ויוצאים להר הבית: קיפונוס מן המערב - שער של הר הבית שבצד מערב קיפונוס שמו, ושל צפון טדי שמו: עליו שושן הבירה צורה - כשעלו מן הגולה צוו להם מלכי פרס לצייר צורת שושן הבירה על שערי הבית, כדי שיהיה להם מורא מלכות, וציירוהו בשער המזרח: כהן גדול השורף את הפרה - מתניתין ר' מאיר היא דסבר אין פרה אדומה נשרפת אלא יג בכהן גדול. ואינה הלכה: וכל מסעדיה - כל הכהנים המסייעים וסועדים לכהן השורף אותה: להר המשחה - להר הזיתים שהוא במזרחו של ירושלים, שם היו שורפין את הפרה:

משנה ד: שער הדלק - על שם שהיו מכניסים דרך שם עצים של מערכה הדולקים על המזבח נקרא שער הדלק: שני לו שער הבכורות גרסינן, ששם היו מכניסים הבכורות ששחיטתן בדרום! (יד): שער המים - כדכתיב בספר יחזקאל (מז ב) והנה מים מפכים מן הכתף הימנית, והיינו דרום שקרוי ימין כדכתיב צפון וימין. וראה יחזקאל בנבואה שהיו מים יוצאים מבית קודש הקדשים דקים כקרני חגבים וכשמגיעים לשער זה נעשים כמלוא פי פך קטן, והיינו דקרי להם מים מפכים: שער ניקנור - מפורש במסכת יומא: פנחס המלביש - ממונה היה להלביש הכהנים בשעת עבודה ולהפשיטן אחר עבודה ולשמור בגדי כהונה: לשכת עושי חביתין - בה היו עושין המנחה שכהן גדול מקריב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב, ועל שם שנאמר בה (ויקרא ו) על מחבת בשמן תיעשה, נקראת חביתין: