לומדים ובונים את בית המקדש: כ״ה תמוז

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח שבימי "שלשת השבועות" יעסקו בלימוד הלכות ועניני בית הבחירה. יופיע באתרנו מידי יום קטעים מתוך ספר יחזקאל העוסק בתחום זה, משניות מסכת מידות, והלכות בית הבחירה להרמב"ם. לקטע היומי ליום כ״ה בתמוז:

יחזקאל פרק מ פסוקים לו-מ

לו. תאו אלו ואלמו [תָּאָיו אֵלָיו וְאֵלַמָּיו] וְחַלּוֹנוֹת לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.

לז. ואילו [וְאֵילָיו] לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְתִמֹרִים אֶל אילו [אֵילָיו] מִפּוֹ וּמִפּוֹ וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת מעלו [מַעֲלָיו].

לח. וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים שָׁם יָדִיחוּ אֶת הָעֹלָה.

לט. וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם.

מ. וְאֶל הַכָּתֵף מִחוּצָה לָעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת וְאֶל הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת.

רש״י

לו) "אורך חמשים אמה" - גבהו חמשים אמה.

לז) "ואיליו לחצר החיצונה" - אשישפיארקא"ש בלע"ז ואולם השער קרוי אילים כאן.

לח) "ולשכה" - היתה אצל שער הצפוני בעזרת ישראל. "ופתחה" - של לשכה אל אילי השער לצד השער. "באילים השערים" - יש בפרשה פסוקים קורין לכתפות השער אילים מיינשלי"ש בלע"ז. "שם ידיחו את העולה" - העולה הנשחטת בצפון. "ידיחו את העולה" - ירחצו את הקרביים.

לט) "ובאולם השער" - הצפוני. "שנים שולחנות" - במזרחו ושתים במערבו ואע"פ שהן היו משוכין אל תוך החצר החיצונה קדושתן כלפנים.

מ) "ואל הכתף מחוצה" - ואל עבר פתח האולם מחוצה לחלל האולם לתוך חללו של פתח של (סא"א של צד) עזרת ישראל. "לעולה לפתח השער הצפונה" - כשנכנס לתוך השער ועולה במעלות פתח העזרה. "שנים שולחנות" - לכתף הפתח למזרח (וכן) למערב. "ואל הכתף האחרת" - אשר לפתח האולם שנים שולחנות.

מצודת דוד

לו) "תאיו וגו'" - מוסב אל המקרא שלפניו לומר כמדות האלה הנזכרים מדד את תאיו וגו' של השער ההוא.

לז) "ואיליו" - מזוזות האולם יפנו לאויר חצר החיצונה ואל המקום שיפנו המזוזות יפנו כתלי האולם וזכר המזוזות ולא האולם והיא היא.

לח) "שם" - בהלשכה ההיא היו מדיחים קרבי העולה הנשחטות בצפון והיא היתה בית המטבחיים. "ולשכה" - ר"ל בחלל עזרת אנשים מול שער הצפוני עמדה לשכה אחת ופתחה היה מול מזוזות השערים ולפי שהיו שני שערים אחד פנימי ואחד חיצוני וכמ"ש למעלה בעזרת נשים לכן אמר השערים.

לט) "לשחוט אליהם" - לשחוט אצלם בסמוך להם העולה וגו' שהם ק"ק הטעונין שחיטה בצפון (ועם כי היה משוך לחלל עזרת נשים מ"מ קדושתו כלפנים כי יהיה מקודש בקדושת העזרה). "ובאולם השער" - בחלל האולם הנמשך מהשער ההוא עמדו שנים שולחנות בהעבר מזה ושנים מהעבר מזה ר"ל שנים במזרחו ושנים במערבו.

מ) "ואל הכתף וגו'" - וכן בהעבר האחרת של אולם השער עמדו שנים שולחנות. "ואל הכתף" - בהעבר האחת מהאולם חוצה לו כשעולין במעלות לפתח שער הצפוני ר"ל שער הפנימי שהיה רוחב עשר אמות והמעלות ההם היו בין התאים ושם עמדו שנים שולחנות.

מצודת ציון

לח) "ידיחו" - ענין רחיצה ושטיפה במים.

לט) "אליהם" - אצלם בסמוך להם.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג הלכות ה-י

הלכה ה: ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות בין שהיתה של זהב בין שהיתה של שאר מיני מתכות:

הלכה ו: המלקחים והמחתות וכלי השמן אינן מכלל הככר שהרי נאמר במנורה זהב טהור וחזר ואמר ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור ולא נאמר נרותיה זהב טהור מפני שהנרות קבועין במנורה והם מכלל הככר:

הלכה ז: שבעת קני המנורה מעכבין זה את זה ושבעת נרותיה מעכבין זה את זה בין שהיתה של זהב בין שהיתה של שאר מיני מתכות וכל הנרות קבועים בקנים:

הלכה ח: ששת הנרות הקבועים בששת הקנים היוצאים מן המנורה כולן פניהם לנר האמצעי שעל קני המנורה וזה הנר האמצעי פניו כנגד קדש הקדשים והוא הנקרא נר מערבי:

הלכה ט: הגביעים דומין לכוסות אלכסנדריאה שפיהן רחב ושוליהן קצר והכפתורים כמין תפוחים כרותיים שהן ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין והפרחים כמו פרחי העמודים שהן כמין קערה ושפתה כפולה לחוץ:

הלכה י: גובה המנורה היה שמונה עשר טפח הרגלים והפרח שלשה טפחים ושני טפחים חלק וטפח שבו גביע כפתור ופרח וטפחיים חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד הילך ואחד הילך ונמשכים ועולין כנגד גובה המנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אחד הילך ואחד הילך ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אחד הילך ואחד הילך ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה וטפחיים חלק נשתיירו שלשה טפחים שבהן שלשה גביעים כפתור ופרח:

משניות - מסכת מדות פרק ב משניות ה-ו

משנה ה: עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה. ולא היו מקורות. וכך הם עתידים להיות, שנאמר (יחזקאל מו) "ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר, בארבעת מקצעות החצר חצרות קטורות". [ואין קטורות] אלא שאינן מקורות. ומה היו משמשות. דרומית מזרחית, היא היתה לשכת הנזירים, ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן, ומשלחים תחת הדור. מזרחית צפונית, היא היתה לשכת העצים, ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים. וכל עץ שנמצא בו תולעת, פסול מעל גבי המזבח. צפונית מערבית, היא היתה לשכת מצורעים. מערבית דרומית, אמר רבי אליעזר בן יעקב, שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר, שם היו נותנין יין ושמן, היא היתה נקראת לשכת בית שמניה. וחלקה היתה בראשונה, והקיפוה כצוצרה, שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהו מעורבין. וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל, כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים, שעליהן הלוים אומרים בשיר. לא היו טרוטות, אלא מוקפות כחצי גורן עגולה.

משנה ו: ולשכות היו תחת עזרת ישראל, ופתוחות לעזרת הנשים, ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר. עזרת ישראל היתה אורך מאה אמה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה. וכן עזרת כהנים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה. וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים. רבי אליעזר בן יעקב אומר, מעלה היתה שם, וגבוהה אמה, והדוכן נתון עליה, ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה. נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה. כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש. ושלש עשרה השתחויות היו שם. אבא יוסי בן חנן אומר, כנגד שלשה עשר שערים. שערים דרומיים סמוכים למערב, שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים. ולמה נקרא שמו שער המים, שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג. רבי אליעזר בן יעקב אומר, ובו המים מפכים, ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. ולעומתן בצפון סמוכים למערב, שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר. ולמה נקרא שמו שער יכניה, שבו יצא יכניה בגלותו. שבמזרח, שער ניקנור. ושני פשפשים היו לו, אחד מימינו ואחד משמאלו. ושנים במערב, לא היה להם שם.

משנה ה: אורך - מן המזרח למערב: על רוחב - מן הצפון לדרום: קטורות אלא שאינן מקורות - מלשון והנה עלה קיטור הארץ (בראשית יט), כלומר מעלות עשן, לפי שאין להן תקרה: ומשלחים תחת הדוד - לשרפן באש שתחת היורה שמבשלים בה השלמים, דכתיב (במדבר ו) ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים: מתליעין בעצים - מסירין העצים שנמצא בהן תולעת, לפי שהן פסולים למערכה: לשכת מצורעים - ששם המצורעים טובלים בשמיני לטהרתן כשבא להכניס ידו בפנים למתן בהונות ואע"פ שטבל מבערב: אמר ר' אלי זר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת - מכלל דרישא כולה ר' אליעזר בן יעקב קאמר לה, והכי מוכח בגמרא דיומא דסתם מתניתין דמדות ר' אליעזר בן יעקב היא: וחלקה היתה בראשונה - פירש רמב"ם, פרוצה, שלא היתה מוקפת מחיצה: כצוצטרה - כמו גזוזטרא הקיפו סביב לעזרת נשים, שיהיו הנשים עומדות למעלה על הגזוזטרא והאנשים למטה לראות בשמחת בית השואבה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש: חמש עשרה מעלות - גובה קרקע עזרת ישראל מעזרת נשים: לא היו תרוטות - ארוכות ובעלי זויות כדרך כל המעלות, אלא עגולות כחצי גורן עגולה:

משנה ו: וראשי פספסין - ראשי קורות בולטים ויוצאים מן הכותל להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים: מעלה היתה שם - בעזרת ישראל: וגבוהה אמה - ואורכה כאורך כל העזרה: ודוכן - של לוים בנוי עליה ועשוי כמין אצטבא, וגובה הדוכן אמה וחצי: ובו שלש מעלות של חצי חצי אמה - שעולין בהן לדוכן: כל העזרה - מתחילת עזרת ישראל עד [אחררי] אחת עשרה אמה מקום פנוי שהיה אחורי בית הכפורת: על רוחב - מצפון לדרום: שלשה עשר שערים - כדקא חשיב להו ואזיל. והאומר שבעה שערים היו לעזרה נותן טעם לשלשה עשר השתחויות, כנגד שלשה עשר פרצות שפרצו מלכי יון בסורג, כדאמרינן לעיל בפרקין. וכולה מתניתין מפורשת בפרק קמא: