לומדים ובונים את בית המקדש: כ״ד תמוז

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח שבימי "שלשת השבועות" יעסקו בלימוד הלכות ועניני בית הבחירה. יופיע באתרנו מידי יום קטעים מתוך ספר יחזקאל העוסק בתחום זה, משניות מסכת מידות, והלכות בית הבחירה להרמב"ם. לקטע היומי ליום כ״ד בתמוז:

יחזקאל פרק מ פסוקים לא-לה

לא. וְאֵלַמָּו אֶל חָצֵר הַחִצוֹנָה וְתִמֹרִים אֶל אילו [אֵילָיו] וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה מעלו [מַעֲלָיו].

לב. וַיְבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי דֶּרֶךְ הַקָּדִים וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.

לג. ותאו ואלו ואלמו [וְתָאָיו וְאֵלָיו וְאֵלַמָּיו] כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה וְחַלּוֹנוֹת לוֹ ולאלמו [וּלְאֵלַמָּיו] סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.

לד. ואלמו [וְאֵלַמָּיו] לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְתִמֹרִים אֶל אלו [אֵלָיו] מִפּוֹ וּמִפּוֹ וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת מעלו [מַעֲלָיו].

לה. וַיְבִיאֵנִי אֶל שַׁעַר הַצָּפוֹן וּמָדַד כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.

רש״י

לא) "ואילמיו אל החצר החיצונה" - אולמו של שער הפנימי לא היה לצד פנים כמו שהיו אולמות של שער החיצונה אלא מבחוץ היה בולט.

מצודת דוד

לא) "ומעלות שמונה מעליו" - בשמונה מעלות עלו מעזרת נשים אל השער ההוא. "אל אליו" - בהמזוזות ממעל היו כותרות בצורות אילן תמר. "ואילמיו" - כותלי אולם השער ההוא היו נמשכין כלפי החוץ וכדרך אולם והיה א"כ בולט מול אולם שער עזרת נשים והוא דבר נוי (ואולמי שערי עזרת אנשים היו בנויות להלן מתאי השער וכמ"ש בקונ' בנין הבית).

לב) "דרך הקדים" - ברוח מזרחי. "כמדות האלה" - כמדות השערים הנזכרים.

לג) "לו" - לכ"א מתאי השער. "ולאלמיו" - לכותלי האולם מסביב.

לד) "מפו ומפו" - בהעבר מזה ובהעבר מזה.

לה) "אל שער הצפון" - של החצר הפנימי.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכות יז-יח

הלכה יז: ארבע קרנות של מזבח ויסודו ורבועו מעכבין וכל מזבח שאין לו קרן יסוד וכבש וריבוע הרי הוא פסול שארבעתן מעכבין אבל מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אינן מעכבין והוא שלא יפחות מאמה על אמה ברום שלש אמות כשיעור מקום המערכה של מזבח מדבר.

הלכה יח: מזבח שנפגם מבניינו אם נפגם מבניינו טפח פסול פחות מטפח כשר והוא שלא יהיה בנשאר אבן פגומה.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג הלכות א-ד

הלכה א: המנורה מפורשת צורתה בתורה וארבעה גביעים ושני כפתורים ושני פרחים היו בקנה המנורה שנאמר ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה ועוד פרח שלישי היה סמוך ליריכה של מנורה שנאמר עד ירכה עד פרחה:

הלכה ב: ושלש רגלים היו לה ושלשה כפתורים אחרים היו בקנה המנורה שמהן יוצאים ששת הקנים שלשה מצד זה ושלשה מצד זה ובכל קנה וקנה מהן שלשה גביעים וכפתור ופרח והכל משוקדים כמו שקדים בעשייתן:

הלכה ג: נמצאת כל הגביעים שנים ועשרים והפרחים תשעה והכפתורים אחד עשר וכולן מעכבין זה את זה ואפילו חסר אחד מן השנים וארבעים מעכב את כולן:

הלכה ד: במה דברים אמורים בשעשאוה זהב אבל שאר מיני מתכות אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחי' וכן מנורה הבאה זהב תהיה כולה ככר עם נרותיה ותהיה כולה מקשה מן העשתות ושל שאר מיני מתכות אין מקפידין על משקלה ואם היתה חלולה כשירה:

משניות - מסכת מדות פרק ב משניות ג-ד

משנה ג: לפנים ממנו, סורג גבוה עשרה טפחים. ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון. חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות. לפנים ממנו, החיל עשר אמות. ושתים עשרה מעלות היו שם. רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה. כל המעלות שהיו שם, רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה, חוץ משל אולם. כל הפתחים והשערים שהיו שם, גבהן עשרים אמה, ורחבן עשר אמות, חוץ משל אולם. כל הפתחים שהיו שם, היו להן דלתות, חוץ משל אולם. כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות, חוץ משער טדי, שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו. כל השערים שהיו שם, נשתנו להיות של זהב, חוץ משער ניקנור, מפני שנעשה בהן נס. ויש אומרים, מפני שנחשתן מצהיב.

משנה ד: כל הכתלים שהיו שם, היו גבוהים, חוץ מכותל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

משנה ג: לפנים - מחומת הר הבית: סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והיא עשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבין אותן זו על זו באלכסון: וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות - כשמגיע כנגד כל פרצה ופרצה, משתחוה ומודה על אבדן מלכות יון: לפנים - מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות, והוא נקרא חיל: ושתים עשרה מעלות היו שם - כדי לעלות משם לעזרת נשים: רום מעלה - כל מעלה מהן גבוהה מחברתה חצי אמה. וכן המעלה הראשונה גבוהה מן הקרקע חצי אמה: ושלחה - משך רוחב המעלה, דהיינו מקום דריסת הרגל, חצי אמה: חוץ משל אולם - חוץ מן המעלות שבין האולם ולמזבח שלא היו כולם כן, כדתנן בפרק ג': חוץ מפתח של אולם - דתנן לקמן באידך פרקין גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים: היו להן שקופות - אבן מונחת על שתי המזוזות שהדלת שוקף עליו. ושקופות לשון משקוף: מפני שנעשה בהן נס - כמו שמפורש ביומא פרק ג' [דף ל"ח ע"א]: מצהיבות כמו מזהיבות! (ח), שמראיתן דומה לזהב לפיכך לא הוצרכו לעשותו של זהב:

משנה ד: כל הכתלים שהיו שם - בכל בניני הר הבית: היו גבוהים - הרבה, עד שהיו כל הפתחים שבהן גובהן עשרים אמה, לבד ממה שעל הפתחים: חוץ מכותל מזרחי - הוא התחתון לרגלי הר הבית: שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה - הוא הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, ופני הכהן למערכ ומתכוין ורואה מעל גובה ראש הכותל דרך השערים שלפנים ממנו את פתחו של היכל, כשהוא מזה בדם, כדכתיב (במדבר יט) והזה אל נוכח פני אוהל מועד. ואם היה הכותל גבוה, אע"פ שהשערים מכוונות כולם זה כנגד זה, שער הר הבית כנגד שער עזרת נשים, ושער עזרת נשים כנגד שער העזרה הגדולה, ושער העזרה הגדולה כנגד פתח ההיכל, לא היה יכול לראות את פתח ההיכל דרך הפתחים, לפי שההר הולך ומגביה ועולה עד שקרקע פתח ההיכל גבוה (שתי) [כ"ב אמות] יותר מקרקע רגלי הר הבית, ונמצא שאסקופת ההיכל גבוהה ממשקוף פתח הר הבית [שתי] אמות שהרי לא היה פתח הר הבית גבוה אלא עשרים כדתנן לעיל, ונמצא שאין הכהן השוחט את הפרה יכול לראות חללו של פתח ההיכל דרך אותו פתח: