ג׳ תמוז - "אתחלתא דגאולה" (תרפ״ז)

"אתחלתא דגאולה" - יום שחרורו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ממאסרו בכלא שפאלערנע

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נאסר ביום ט"ו סיון. הוא נחקר שעות רבות ע"י צוות חקירה שבראשו עמדו הייבסקים, נכדי החסידים, נחמנסון ולולב. לאחר גמר החקירה אמר החוקר לולב לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ: - בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה! פסק הדין עשה רושם מזעזע על הרבי. אך הוא התחזק, שאב עידוד ואמר: השי"ת יעזור!

אנשי הג.פ.או של לנינגרד יחד עם אנשי היבסקציה לא יכלו לבצע את פסק הדין. השלטונות המרכזיים לא הרשו להם, בעקבות הלחץ שהופעל עליהם מכל רחבי העולם. את עיקר מאמצי ההצלה מחו"ל ריכזו הרה"ח ר׳ מרדכי רובין, חבר הפרלמנט מלטביה, וד"ר אוסקר קוהן, חבר הבונדסטאג הגרמני. גם הגב' פישקובה יו"ר הצלב האדום הרוסי, השתדלה רבות בהצלתו של הרבי.

הפעילות והשתדלנות להצלת הרבי הוכתרה בהצלחה, ועונש המוות בוטל. במקום זה הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים לאיי סלובקי. אולם הגב׳ פישקובה המשיכה בהשתדלותה לבטל גם גזירה זו. לבסוף נגזר על הרבי להשלח לגלות לעיר קוסטרמה למשך שלש שנים.

ביום ראשון ג׳ תמוז, אחרי תשע עשרה ימים של ישיבה בכלא "שפאלערקי", הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים בודדים גרים בה. לפני שנשלח לגלות, ניתן לרבי רשות ללכת לביתו למשך שש שעות. בשעה שמונה בערב היה עליו להתייצב בתחנת הרכבת, לנסוע עם הרכבת הנוסעת לקוסטרמה. בנסיעתו לקוסטרמה הצטרפו אליו בתו הרבנית חי׳ מושקא, חתנו הרה"ח ר׳ שמריהו גורארי׳ והחסיד ר׳ אליהו חיים אלטהויז.

תחנת הרכבת היתה מלאה וצפופה בהמון רב של חסידים שבאו להפרד מהרבי. לפני שהרבי נכנס לקרון, פנה לקהל הנאספים בדברים חוצבי להבות אש שגאון ישראל לוהט בהם. בין השאר הוא דיבר על עבודה במסירות נפש:

"...ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותינו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, ואילו נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפיה רשאי לשעבדנו. עלינו להצהיר בכל תוקף עקשנותינו היהודית ובכל תוקף כח המסירות-נפש היהודית זה אלפי שנה - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו... וזוהי בקשתנו מהשי"ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי"ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני יסורי הגוף ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח"ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד תורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות...״

כשגמר את דבריו נכנס לקרון, והרכבת יצאה לדרכה לעיר קוסטרמה. לאחר עשרים וארבע שעות נסיעה הגיע הרבי לקוסטרמה, שם כבר חכה לו החסיד ר׳ מיכאל דבורקין, שנסע לשם ימים ספורים לפני כן להכין מקום לרבי, בבחינת "ואת יהודה שלח לפניו גשנה”.

(ספה"ת, שיחת ג׳ תמוז תשנ"א)

• לסיפור המאסר והגאולה המלא