• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ד ניסן התשפ"ד (22.04.2024) פרשת מצורע

כיבוש אלכסנדריה ומצרים ע"י מלך המשיח

המשנה מלמדת שהנילוס על שתי גדותיו הוא הגבול המערבי של ארץ ישראל שמתחיל באלכסנדריה שבמצרים, שהמשיח יכבוש אותה. אלו ש"יצרם אנסם" ועושים בילבולים בעניין גיור שלא כהלכה, גרמו לקרבנות במלחמת יום כיפור, ואינם מדברים אפילו בשם עצמם
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

י"ג תשרי תשל"ד, תחילת מלחמת יום הכיפורים. בהמשך לשיחה שהובאה כאן, "למה עשה הוי' ככה שכל הענין נתחדש שוב" הרבי ממשיך לדבר בקו השמחה, (שהתחיל בו עם "המארש" ביום הכיפורים) למרות המצב.

בתחילת שיחה זו חוזר הרבי שליט"א מלך המשיח לקטע שהסביר במהלך סיום המסכת לכבוד היארצייט של אמו הרבנית חנה, ביום ו' תשרי באותה שנה, ומקשר דברי תורה שנאמרו בסיום המסכת למצב המלחמה ולכיבושי צה"ל באותם ימים.

אלכסנדריה היא עיר נמל ענקית ששוכנת על שפת הים התיכון במערב הדלתא של הנילוס. בסיום מסכת חלה המשנה מלמדת בין היתר, שהנילוס על שתי גדותיו, הוא הגבול המערבי של ארץ ישראל שמתחיל  באלכסנדריה שבמצרים.  אלא היות שעולי בבל עדיין לא כבשו אותה, לכן ארץ ישראל תתרחב לשם רק על ידי המשיח.

בדרך כלל מדובר על "כי ירחיב הוי' את גבולך" על ארצות "קיני קניזי וקדמוני", שהן ארצות עמון אדום ומואב שממזרח לירדן. וכאן נוספת הוכחה מהמשנה, (ולא רק מברית בין הבתרים, אלא מהלכה, תורה שבעל פה), שארץ ישראל תתרחב מערבה, עד הגדה המערבית של הנילוס.

בדומה לשיחות הרבי שליט"א מלך המשיח על פרק י"א ברמב"ם, שההלכה על ג' ערי מקלט היא הוכחה נוספת לביאת המשיח וכיבוש ארצות הקיני קניזי וקדמוני, שהרמב"ם סובר שלא מספיק ההוכחה שהביא מנבואת בלעם, אלא צריך גם הוכחה מההלכה. בדומה לזה גם כאן, שהרבי שליט"א מלך המשיח מביא הוכחה מהלכה, מתורה שבעל פה, על גבולה המערבי של ארץ ישראל. 

יש לזכור שהענין נאמר בשעה שצה"ל עובר את התעלה, מכתר את ה"ארמיה השלישית", נכנס  לעומק מצרים, ועוצר בקילומטר ה101 מעבר לתעלת סואץ, כאשר אין צבא מצרי שיעצור אותו בדרך לקאהיר, ויכול בקלות לכבוש את קהיר - שעל הנילוס, ובצפון יכול בקלות לכבוש את דמשק.

במהלך מלחמת יום הכיפורים, הרבי שליט"א מלך המשיח ביקש מהממשלה לכבוש אפילו לרגע את דמשק וקאהיר, והסביר שזה יביא ביטחון לכל האזור לשנים רבות. דיין פחד לכבוש את דמשק כי פחד מהתערבות רוסית, ואריק שרון משום מה לא התקדם לכיוון קאהיר, וכשהיה ביחידות הרבי שליט"א מלך המשיח שאל אותו על כך, והוא ענה בלשון מתחמקת, שכביכול היו אבנים בדרך, ולא היה מספיק דלק לטנקים. לאחר זמן, הגיע ליחידות גם מפקד חיל האוויר רן פקר, ואז אמר לו הרבי שליט"א מלך המשיח שמלחמה לא מנצחים בכיבוש זירות, אלא בכיבוש בירות. ובאותה הזדמנות הרבי שליט"א מלךהמשיחשאל את רן פקר מדוע אריק שרון ענה לו כך, הרי יכלו להשתמש במאגרי הדלק שהמצרים הכינו לצבא שלהם. 

ובקרוב ממש, בדרכי נועם ובדרכי שלום, הגוים ימסרו לבני ישראל את ג' הארצות מרצונם הטוב. 

בהמשך השיחה הרבי שליט"א מלך המשיח ממשיך את המחאות בענין מיהו יהודי, ובהמשך למה שאמר בשיחה הקודת, על מה שקרה - שנהרגו כל כך הרבה יהודים סתחילת המלחמה, בגלל שהיו אנשים ש"יצרם אנסם" שרוצים להחזיר שטחים, ובאותו סגנון הרבי אומר שמה שקרה בגלל שבארץ ישראל החליטו שמקבלים "גיור" לא לפי הלכה. 

במשך כשנתיים, מפורים תשל"ב, עד לשיחה זו, הרבי התריע וזעק כמה פעמים, שחוק מיהו יהודי מוריד את המחיצה בין ישראל לעמים ברוחניות, והקב"ה שמידתו מידה כנגד מידה יוריד את המחיצה בין ישראל לעמים בגשמיות, וזו סכנה למיליוני יהודים בארץ הקודש. 

בשני הענינים, שלימות הארץ ושלימות העם הרבי אומר שאלה שגרמו לכך, ופגעו בשלימות העם ובשלימות הארץ, עשו זאת בגלל ש"יצרם אנסם", לפי פסק הרמב"ם. אחרי כמה שנים הרבי מוסיף את מה שמוסיף הרמב"ם בשתי ההלכות של "יצרו אנסו" - ומדבר כך על תיקון שלימות הארץ, ותיקון חוק מיהו יהודי - שמה שיהיה זה "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". 

תמליל הכתוביות:

על דרך האמור על "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", דובר גם הסיום של מסכת חלה. 

ואף על פי שביארנו כמה טעמים מדוע זה הזמן מתאים לעשות את הסיום על מסכת זו, אז דבר פלא, בנוגע לזמנים אלו.

שהמסכת מסתיימת במשנה, שבה דובר, שבני ביתר הביאו חלות ולא קיבלו מהם, ומיד אחר כך כתוב ש"בני אלכסנדריה הביאו חלותיהם", וגם אותם לא קיבלו.

ומסיים את המשנה - הפרק והמסכת, ש"אריסטון הביא ביכורים מאפמיא, וקיבלוהו", ואומרים על זה את הטעם, ש"הקונה בסוריה כקונה בפרווור שבירושלים".

מה הקשר?! סוריה היא במקום אחר, רחוק.

פוסקת המשנה, וזה הוא הסיום, ש"הקונה בסוריה כקונה בפרוור שבירושלים".

ולחזור להסבר שם: שמביאים שתי דוגמאות: שהביאו חלה, בהתחלה מביתר, ואחר כך מאלכסנדריה, ודובר על הדיוק שמקודם כתוב "חלות", סתם, ואחר כך כתוב "חלותיהם", שלכאורה יש שם פחות חשש שישארו באלכסנדריה, והראיה, שהם עצמם מביאים את חלותיהם לירושלים, מה שאין כן מי שהביא מביתר, כתוב "חלות", סתם, שעשו אותו שליח, שאין הכרח שאצלו תהיה לארץ ישראל כזו חביבות, "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה",

ומוסיפים, שאפילו אם הם מביאים "חלותיהם", כדי להבטיח את חביבות ארץ ישראל שכולה שייכת ליהודים, שלמרות שהביאו "חלותיהם", בכל אופן לא רצו לקבל.

שזה מבאר את השינוי בין "חלות", ל"חלותיהם".

ומה נוגע שהביאו "מאלכסנדריה", ולא סתם, מחוץ לארץ?

אומרים מפרשי משניות שהיות ש"אלכסנדריה היתה על "נחל מצרים" [=נילוס], "ושם מתחילה ארץ ישראל".אלא מה, "עולי בבל לא כבשוה". אבל משם מתחילה ארץ ישראל.

יַכוֹלְתַּ לומר שמכיוון שהם הביאו ממקום שבו מתחילה ארץ ישראל, לכן יקבלו את חלותיהם, ואומרים שמכיוון שעולי בבל עדיין לא כבשו אותה לכן "החזירו חלותיהם".

בכך המשנה משמיעה ומלמדת דרך אגב, ואוליי לא דרך אגב, שהרי בכלל אין "דרך אגב" בתורה, כידוע הסיפור מהרבי הנשיא, שאצל חסידים אין ענין של "ממילא".

כל ענין עושים ע"י עבודה, לא "בדרך ממילא". על דרך זה בתורה אין בדרך אגב, כי כל ענין בתורה הוא ענין עיקרי.

ולכן בכשרות של ספר תורה אין חילוק בין ה-א' של "אנכי ה' אלוקיך", ל"אחות לוטן תמנע", כפי שכתוב בגמרא בסנהדרין, ש"אחות לוטן" זה גם עם א'.

והמשנה משמיעה לנו, שנדע, שאלכסנדריה קשורה עם נחל מצרים,ושם מתחילה ארץ ישראל.

אלא מה, שצריך לסיים את ה"פכים קטנים", סוף הבירורים, שאז יהיה הכיבוש גם שם, על ידי משיח צדקנו כש"ירחיב הוי' את גבולך". שאז יהיה "מנהר פרת עד הים הגדול יהיה גבולכם". שאת זה יסיים משיח.

ומזה מובן שאין מה להתפעל היות שזה רק שצריך לסיים את ה"פכים קטנים", שמשמיח יבוא ויסיים מה שהוא צריך לעשות.

אז אמנם נכון, "אל תתגרה בגוי קטן", ואף על פי כן, ענין של פחד וכו',

- אז "תפול עליהם אימתה ופחד".

- "אמן"!!

על דרך זה סיום המשנה והפרק והמסכת הוא, שבשעה שמביאים מסוריה, אז "הקונה בסוריה כקונה בפרוור שבירושלים", ובוודאי שבפירוש זה לא נוגע כל אחד מבין את כל הענינים שהמשנה מתכוונת בזה,

ויהי רצון, שבקרוב ממש נסיים את הנקודות האחרונות מעבודת כל יהודי ב"פכים קטנים" שלו, "את חוקותי תשמרו - שתהיו עמלים בתורה", "ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם", ותבוא הגאולה האמיתית והשלמה ע"י משיח צדקנו, ויהיה "כי ירחיב הוי' את גבולך",

בדרכי נעם ובדרכי שלום ובאופן שדובר קודם, ש"הללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים", ובדרך ממילא יהיה להם כזה יחס, לכל השבעים אומות, לכל יהודי איפה שהוא נמצא, 

ככתוב בארוכה שכל יהודי הוא חלק מכל עם ישראל, ומצד העצם שלו, כתורת הבעל שם טוב, "עצם כשאתה תופס במקצתו, אתה תופס בכולו".

ומצד זה מובנת גם הנקודה השניה.

שהיו כאלה, מצד ש"יצרם אנסם", והם התגרו לא רק בשלימות הארץ, אלא גם בשלימות העם, והתחילו להרעיש בענין מיהו יהודי עם כל מיני "הבהרות" ו"הסברות" משונות  שאין להם שום מקום בשכל הפשוט, בשכל אנושי, לא בצדק, לא ביושר, מרמים את עצמם, מרמים את העולם, מרמים את הגוים, ומרמים להבדיל, גם יהודים.

ובאמת, כפי שדובר, הם לא אומרים זאת בשם כלל ישראל, ולא בשם קבוצה מישראל, ומה שעוד יותר נוגע, הם לא דיברו אפילו בשם עצמם!! זה הרי כפסק דין הרמב"ם, "יצרם אנסם". 

במילא כאשר יהודים מתאספים ביחד, אפילו עשרה מישראל, ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא", ואומרים שכך כתוב בתורה, ובאמת בתורה כך כתוב, והם רק מוסרים את "דבר הוי' זו הלכה", את "אמת הוי'", שהם מגלים בעולם, שיש "המבדיל בין ישראל לעמים",

ו"גר", זה רק על פי הלכה, וכל היהודים יודעים זאת, וכל הגוים להבדיל, יודעים זאת, ורק אלה ש"יצרם אנסם", שמצד האונס אינם אחראים לא על הדיבורים שלהם, לא על מחשבות, אפילו לא על מעשים. 

ואז יהודים שאומרים ומגלים את אמת הוי', שכך אומרת תורה מה הוא הענין של יהודי, ואז שעונים אמן, שזה "אמת ואמונה", ואז מתבטלת האחיזה והקא-סלקא-דעתך ואחיזה שלהם בנוגע לשלימות העם,

ובימי הגלות האחרונים שעדיין מפוזר ומפורד בין העמים גם הגוים צועקים "ישנו עם אחד" ואף אחד לא יכול "להתעסק" איתם, כי בכל מקום שישנו יהודי ומדבר בלי ש"יצרו אנסו", הוא צועק שהוא עם אחד כפי שאדמו"ר הזקן מפרש "גוי אחד בארץ", שממשיכים ומגלים אחדות הוי' שהולכים ביחד עם תורה אחת, "בארץ", אפילו עם ענינים ארציים וגשמיים.

ואז כשעונים "אמן" וזה מתגלה למטה מעשרה טפחים, בדרכי נועם ובדרכי שלום,

וזה הולך ביחד: שלימות הארץ ושלימות העם עם שלימות התורה, - מודים בכל התורה כולה אפילו ב"דקדוק קל של דברי סופרים",

ומלימוד וידיעת התורה זה יורד לקיום המצוות בפועל! למטה מעשרה טפחים, ויש את "בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אתם",

ואז תקויים ההבטחה "ונתתי גשמיכם בעיתם", "ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד", ועד "ואולך אתכם קוממיות" - 

- "בקומה זקופה", בימי הגלות האחרונים, ובגלוי, ובשלימות, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו!

אמן!

הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר: "למה עשה הוי' ככה"?

ב' ניסן • "צריך שהעם יכריז יחי המלך"

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...