50 שנה למלחמת יום הכיפורים: הרבי שליט״א מלך המשיח חושף חיילות צה"ל נפלו בשבי

התקשורת הכללית בארץ מאזכרת בימים אלה חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים. בשיחת חמישה עשר בשבט תשל"ד, ארבעה חודשים אחרי המלחמה, כאשר חלק גדול מחיילי המילואים עדיין מגוייסים ב"צו שמונה", הרבי שליט"א מלך המשיח חושף שחיילות צה"ל נפלו בשבי, "והיו שם רח"ל דברים מבהילים".

בהזדמנות זו מגלה הרבי את דעתם המפורסמת של רבים ממפקדי צה"ל הבכירים ביותר כל השנים, שהחיילות בצבא הן מעמסה מיותרת, וזה רק "מבלבל".

בתחילת השיחה, מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח את עקרון השיטה הקומוניסטית לביטול ה"תא המשפחתי" (שהיה נהוג בפועל בחלק מהקיבוצים הראשונים שהוקמו בארץ לפני כמאה שנה), ואומר שמי שנהגו כך ראו צרות צרורות. בהמשך, עובר הרבי להסבר על כישלון התפישה הצבאית שחיל השריון יהיה הגורם המרכזי בכל מערכה.

ורק אחרי זה, אומר הרבי (בערך מדקה 15 בשיחה) שכמו שכולם מודים שהיתה הנחה מוטעית בהסתמכת על הטנקים, כך צריך להודות בהנחה המוטעית של גיוס בנות לצבא. הרבי חושף שהיו חיילות שנפלו בשבי, ושמותן התפרסמו בעיתונים, אבל העניין הוכחש שע"י אותם אנשים שרוצים לגייס בנות רק כדי להוכיח "מי בראש", כאשר ידוע לכולם שהבנות בצבא הן מעמסה מיותרת.

תרגום הקטעים:

דובר קודם על עניין החינוך שמתחיל מיד בקטנותו של הילד, בזמן שהילד צריך לאמו והחינוך תלוי לגמרי רק באם, על אחת כמה וכמה הנהגת הבית והנהלת הבית תלויים בעקרת הבית.

אפילו אחר כך כשהוא גדל - "חנוך לנער על פי דרכו", "גם כי יזקין לא יסור ממנה״, שכשיזקין הוא מתנהג על פי החינוך שהתחיל באותן שנים, שהילד היה "צריך לאמו״.

וזה בא בקשר למה שדובר קודם שצריכה להיות השתדלות מיוחדת לחזק מחדש את הקשר שישנו בכל בית מישראל לחזק את ה-"בית" במשמעות - משפחה, שהאבות והאמהות והבנים והבנות יהיו דבר אחד.

ובזה גם רואים איך מבטלים את כל הקשיים וכל הצרות שמתחילות בגלל שרודפים אחרי חכמות שנמצאות אצל הגויים. יש כאלה שבנויים על חומרנות, שמיסדים הכל על גשמיות, דובר קודם על האימרה הנפלאה של הבעש"ט, שהבעש"ט מפרש "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" - ההדגשה בזה על המילה 'לבדו׳. כאשר רק ה'לחם' לבדו, וחוץ מ'לחם' לא רואים שום דבר, במצב כזה לא יכול להיות ש'יחיה' האדם.

אבל כאשר שבונים את כל החיים כולל גם את הרוחניות של החיים על ענין של 'לחם' על ענין של גשמיות, לא יכול להיות שיגדל מזה אדם בריא, או אדם שראוי לשם אדם, לא בהמה המהלכת על שתי רגליים.

הסבר השיטה הקומוניסטית

(דקה 02:15) מצד אותו עניין שקושרים כל דבר לגשמיות יש שיטה שלמה. [=קומוניזם] שהיות ופרנסה תופסת מקום חשוב בחיי האדם, במילא, כל המבנה, כל מצב היחסים בין אדם לחברו בין איש לאשתו בין אדם לבניו ובנותיו, הכל קשור לאיך להסתדר בענייני פרנסה.

ולכן בדורות הקודמים שפרנסה היתה בחיק המשפחה, שכל אחד עבד לעצמו, אם זה היה מלאכת יד או מסחר וכיוצא בזה, שאז למשפחה היה יכול קיום כמשפחה; כי כשהאב עסק במלאכת יד בביתו או בחצרו, ועזר לאישה או לילדים לחנך אותם ללכת בדרך זו, וכך נשאר ביניהם קישור.

אבל כאשר הגיע השינוי באופן הפרנסה ונהיה העניין של בתי חרושת ומפעלים, שאז הפרנסה לא מגיעה מזה שהבעל עובד יחד עם האישה או הילדים; אלא עובדים עם בני משפחות שונות מעמים שונים, ונמצאים במקום שונה, לא באותו מקום שאוכלים ונחים וישנים; במילא התחזק הקישור והחיבור בין אלה שעובדים במקום אחד בנוגע לפרנסתם, ונחלש הקשר בין שאר בני אדם כי אין ביניהם שייכות בפרנסה.

במילא על פי זה בא מיד ביאור מדוע למשפחה אין זכות קיום, והתא המשפחתי כבר לא מתאים וכו', עד כדי כך שהגיעו למצב כזה במדינה שממנה יצאתי, שהיה זמן מסויים שהם התלבטו בנושא בחינוך הבנים והבנות, שלא כדאי לסמוך על האב והאם, כי לא כל אחד מסוגל לחנך, לא כל אחד יכול אפילו לשכור מחנך טוב כמורה, והאיך אפשר להזניח את חינוך הילדים שנולדים; אשר לכן, אחרי לידת הילדים צריך לקחת אותם למוסד ציבורי, ששם יהיו מומחים גדולים בחינוך וגידול, ותזונה וכו׳, וההסבר היה הגיוני!

כי בשעה שלוקחים מומחה באותו מקצוע, ובפרט שאין לו נטיות מצד אהבת הבן או אהבת הבת לפנק אותם לוותר להם על השטויות והתאוות שלהם וכו׳, דווקא בדרך זו יתחנכו הילדים כדבעי ויהיו חכמים ונבונים ושלמים ובריאים בגוף וברוח גם יחד. והרי ידוע שאחרי זמן מה, ראו איזה צרות צרורות יצאו מזה.

ולכאורה, יש לזה מקום בשכל! מה התכל'ס? האם זה שהבן נולד להורים אלו זו ראיה שהאם או האב מחנכים או מדריכים טובים?! אין לזה בכלל קשר! יכול להיות שיש אבא ואמא שלא מבינים כלום, לא בחינוך ולא מה לתת לילד לאכול וכו' וכו'.

רק מה הדבר ששכחו שאדם צריך לא רק לחם וגשמיות יש לו גם נשמה, ויש גם את יחס האב לבן או האם להבן, עם האהבה שבדבר עם התשומת לב שבדבר וכו', שאת זה אי אפשר להחליף.

על דרך זה בנוגע למשפחה כמדובר לעיל, ישנם גם כל מיני ביאורים שונים ומשונים למה אין צורך במשפחה, כי הפרנסה בנויה על כך שעובדים במפעל או במעבדה וכיוצא בזה, ששם נפגשים אנשים שאין ביניהם שום שייכות והם נהיים לדבר אחד מצד פרנסתם, והיחס בין האיש והאישה בין הבעל ואשתו בין ההורים והבנים והבנות זה דבר טפל שיכול להחזיק איזה זמן אם זה שבוע, או חודש, או שנה; אחרי זה הם חופשים לנפשם! מדוע לקשור אנשים?! - תן להם בחירה חופשית!

אנו אין לנו אלא תורת אמת, תורה שלמה שלנו, ותורה שלמה שלנו מדברת על "כבד את אביך ואת אמך", ואומרת מייד ש"תורה זו לא תהא מוחלפת", איך שלא יהיה אופן הפרנסה; מה שלא יהיו תנאי המקום ותנאי הזמן ותנאי אלה שעומדים על גביו ו'מצליפים' בו לעשות היפך השכל, אז "תורה זו לא תהיה מוחלפת!"

ו"כבד את אביך ואת אמך" זו מצוה נצחית, ו"שננתם לבניך" זו מצווה נצחית;" ו"למען ירבו ימיכם וימי בניכם על הארץ הטובה" - זה עניין נצחי.

ולכן ענין "לא תהא מוחלפת", כולל שחייב להיות גם קיום המשפחה וביסוס המשפחה וחיזוק המשפחה, והתפשטות המשפחה, ודווקא על ידי זה יהיה למשפחותיהם - יהיה לבית אבותם וזה יביא ל"כל שבטי ישראל", זו תהיה עדות לישראל שהשכינה שורה בישראל; ויקום עם אחד להוי' אחד, על ידי הנהגה על פי "תורה אחת היא לנו".

ובזה כאמור, אחריות עיקרית וזכות עיקרית וברכות עיקריות שניתנו דווקא לנשים ובנות.

ולכן גם תקווה חזקה שבאסיפה זו שחילקו את קונטרס "החלצו", כשיהודים מתאספים ביחד אז יש גם את זכות הרבים וכח הרבים, ועניין הציבור נותן תוספת כח וכוחות מיוחדים, ומגלה כוחות נעלמים, נוסף על ענין "תשועה ברוב יועץ", לפעול גדולות ונפלאות בכל דבר טוב. שקשור עם התאספות של כמה מבני ישראל או מבנות ישראל ביחד.

לכן לגבי האסיפה חצי שנתית או שנתית הן בארצות הברית, ואחרי זה בלונדון לכל ארצות אירופה, שיהיו בהצלחה רבה, בהדגשה על אותן נקודות שדוברו, בכלל, ובפרט על ביסוס וחיזוק והתפשטות המשפחה, ואם רוצים שיהיה לזה קיום אמיתי, זה צריך להיות מבוסס ומיוסד על תורת האמת, ומצוותיה, שהן נמצאות בתורה ויודעים עליהם ע"י לימוד התורה.

ויהי רצון שכך יעשו, ובקרוב ממש, אסיפות של נשי ובנות חב"ד בפרט ואסיפות של נשי ובנות ישראל בכלל גם בארץ הקודש, ויחליטו כולם יחד איך לחזק את ענין המשפחה, ולבסס זאת על יסודי התורה ומצוותיה, החל משלושת המצוות שניתנו במיוחד לנשים, בראשי תיבות הח"ן, הדלקת הנר נידה וחלה, הדלקת הנר חלה, נידה, וזה יביא לכך שכל הנהגת הבית החל מכשרות האכילה ושתיה כפשוטם;

וגם, כפתגם בעל ההילולא להכניס את ההידורים בכשרות האכילה ושתיה בחינוך הרוחני, ולעשות זאת בחיות והתלהבות בדוגמתן של נשים צדקניות שבזכותן נגאלו אבותינו ממצרים, וכן גם בזכותן יגאלו כל בני ישראל שבדור הזה גם מגלות זה.

כשלון ההסתמכות על חיל השריון במלחמת יום הכיפורים

(דקה 11:25) וכאן גם המקום לעורר על כמה ענינים שהתגלו במלחמה האחרונה [=כיפור] בארץ הקודש.

שצריך לעורר עליהם להתבונן שוב אפילו באותם ענינים שכבר התרגלו אליהם, כמו שרואים בטכסיסי מלחמה כפשוטם, ידוע לעוסקים בכך, שהמלחמה עשתה מהפיכה בכל היחס לטנקים ושריון.

שעד אז דובר שאפשר לבנות על זה ניצחון וכו', וכאשר שתחקרו איך היה צריך לעשות במלחמה זו, רחמנא ליצלן, ענין הפצועים [בטנקים] היה באופן מבהיל לגמרי. הראו שהיתה טעות בכח ההגנה ועוד יותר בכח ההתקפה שיש בטנקים, ומפאת טעות זו הגיעו לכמה וכמה ענינים, עד, כפי שדובר קודם, לפצועים באופן מבהיל, ולריבוי הפצועים.

ואותה הטעות היתה בשני הצדדים, הן בצד של בני ישראל, והן בצד השני; ומיד החלו לתחקר ולבחון מחדש וכו', ומתכוננים לעשות מהפיכה גדולה בטכסיסי מלחמה ביחס למקומם של הטנקים בשדה הקרב.

כאן אינו המקום לדבר עכשיו על טכסיסי מלחמה וזו איננה אסיפה של אלה שצריכים להתעסק בטכסיסי מלחמה, וכל זה הוזכר כאן רק בנוגע לענין עיקרי.

היתה סיבה כמו בעוד ענינים, של תחרות איזה מפלגה תנצח, שבגללה התחילו לגייס את בנות ישראל - נשים, לצבא. אנשי הצבא טענו שזה לא מתאים, שזה עולה יותר מדי כסף, ויותר מדי טירחה, ומבלבל וכו,' אבל כשזה נוגע למפלגה שצריכה להתחרות במפלגה שניה, פלוני בן פלוני צריך להראות לפלוני בן פלוני שני מי בראש ומי מנצח, אז נכנסו לעניין וגייסו נשים ובנות לצבא.

אחד מהדברים שהתגלו במלחמה האחרונה וכבר הודו בזה, הראו שהיתה תקלה איומה עד כדי כך שנשים הכריזו והודיעו, וזה נדפס אפילו אצל השמאלנים שאין להם שום שייכות לדת, ולפי דעתם הם אפילו נגד דת, שאמרו שאחת מהתוצאות במלחמה זו, שהנשים ובנות תפסו שמקומן הוא להישאר בבתים, להחזיק את המשפחות, או לעזור לאבא ולאמא אם היא לפני חתונה ולעזור למשפחה של אח גדול ולעזור בחינוך של ילדים, כאשר המורים מגוייסים לצבא ונמצאים בחזית או בכל אופן לא בבית הספר, וזה המקום הנכון לנשים ובנות, על אחת כמה וכמה לנשים ובנות מישראל.

חיילות נפלו בשבי האויב במלחמת יום כיפור

(דקה 15:05) עד כדי כך זה היה, כאשר אחד סיפר לאותם אנשים שהיו חיילות, ה' ירחם, שנפלו בשבי, ואחרי זה היה, ה' ירחם, אין כאן המקום לדבר על דברים מבהילים; למרות זאת מצאו לנכון להכחיש שהן נפלו בשבי כאשר הם יודעים שבעיתון של היום הקודם נדפסו השמות של אלו שנפלו בשבי! עד כדי כך הם הבינו שהעניין לא מתאים, לא שזה לא מתאים סתם בגלל עניני תורה ששייכים בעיקר לדתיים; אצל יהודים בעלי שכל ואצל גוים, להבדיל, בעלי שכל זה פשוט לא מתאים כשמתבוננים למה שזה הביא, והנשים עצמן צעקו! שזה טעות ותקלה איומה שלוקחים נשים ובנות, מחיי משפחה, או לפני החתונה, מוציאין אותן מהמשפחה, בשעה שהן צריכות לשמש באותו עניין שזה עיקר תפקידן, ותפקיד הכי גדול שיכול להקים ולהחזיק עם בריא בנפשו, איזה עם שלא יהיה, על אחת כמה וכמה עם בני ישראל שמיוסד על צדק, ורחמים, וחנינה, ואהבה, ורחמנות בין אחד לרעהו, על אחת כמה וכמה בין הורים לבנים ולבנות, או בין אחים ואחיות, או בין בנים להוריהם וכו'.

ויהי רצון שבדיוק כפי שע"י תחקיר בנוגע לכלי נשק הגיעו כבר להחלטה שכל התפיסה בנוגע לטנקים בטעות יסודה, כך גם, שיוותרו על כבוד עצמם לא משנה אם יעשו זאת בפומבי או בחשאי כדי לא להיכנס שוב למחלוקת מי בראש ומי מנצח וכו',

והעיקר שהעניין ייעשה, וישחררו את כל נשי ובנות ישראל להתעסק בתפקידן העיקרי, שזה חיי משפחה, וחינוך בנים ובנות, אפילו אלו שלפני החתונה ומתכוננות להקים משפחה אמנם על יסודי החדווה והצדקה, והיושר; בלי לחשוב שגבאי טוב צריך להיות דווקא מנשים ובנות, או רב, או חזן, או "פולקובניק" [אלוף משנה ברוסיה ט.ד.] או חייל וכו', זה עושה רח"ל את האישה מקולקלת, וגורם רח"ל הרס וחורבן במשפחתה שלה, ואין כאן המקום להאריך בדברים המצערים; והכוונה היא, בגלל שראו ענינים שעוררו זאת כידוע בשיחה הידועה ש"אין רע בלא טוב," שהדבר הטוב בזה - המעמידו על האמת, אז שיבטלו זאת מעיקרא, בחשאי, באופן של כבוד וכו', את כל העניין של גיוס בנות ונשים, באיזה אופן שלא יהיה, ויניחו להן להתעסק במילוי תפקידן העיקרי, שזהו התפקיד הכי חשוב, הכי יקר הכי נעלה של הקמת משפחות בישראל, הן בארץ הקודש, הן בחוץ לארץ; ואז יוצא שיש ילדים בריאים והילדים עושים את המבוגרים בריאים, שהם "יבריאו" ויתקנו את ההנהגה של ההתנהלות השונה בכל מקום ומקום; ומעמידים עם בריא שיהיו לו חיים בריאים, בריא בגשמיות וברוחניות גם יחד, והולכים בקרוב ממש לקבל פני משיח צדקנו, בשמחה ובטוב לבב! לחיים!