• ב"ה ימות המשיח!
  • ח' ניסן התשפ"ד (16.04.2024) פרשת מצורע

מלחמת יום הכיפורים: חמישים שנה ולא למדו את הלקח

תוך כדי ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת ימ"ש, התפרסם לראשונה הפס"ד של הגר"ע יוסף שבשביל פיקוח נפש צריך להתחשב בדעת המדינאים. הרבי שליט״א מלך המשיח שולל זאת בתכלית, מבקש ממי שפסק כך שיחזור בו, ומוכיח מהדוגמה של מלחמת יום הכיפורים, שבה נפלו יותר מ-2500 חיילים הי"ד. רח"ל, בגלל דעת המדינאים שלא התחשבו בדעת מומחי הצבא
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

נשיא מצרים אנואר סאדאת ימ"ש ביקר בארץ כדי להחזיר לידיו את סיני, וזו היתה ההתחלה להסכם קעמפ דייויד הארור, שבו חתם בגין על החזרת שטחי יו"ש לפלסטינים. גם 50 שנה אחרי לא למדו את הלקח ומפקירים חיי יהודים בגלל שיקולים פוליטיים.

תוך כדי ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת ימ"ש, התפרסם לראשונה הפס"ד של הגר"ע יוסף שבשביל פיקוח נפש צריך להתחשב בדעת המדינאים. הרבי שולל זאת בתכלית, מבקש ממי שפסק כך שיחזור בו, ומוכיח מהדוגמה של מלחמת יום הכיפורים, שבה נפלו יותר מ-2500 חיילים הי"ד. רח"ל, בגלל דעת המדינאים שלא התחשבו בדעת מומחי הצבא. 

דברים שאמר הרבי שליט״א מלך המשיח בחדרו ט׳ טבת תשל״ח (19.12.1977).

תמליל הכתוביות:

"כמדובר כמה פעמים, רוצים לשמוע גם ענין שקשור עם "בכל דרכיך", ו"בכל מעשיך", ובפרט לפי תורת הבעש"ט, שמכל ענין שיהודי שומע או רואה נותנים לו את זה כדי 'שילמד מזה הוראה בעבודת ה', בעבודת האדם לקונו.

העולם רועש בגלל ביקור אנואר סאדאת ימ"ש

 וכאן רואים גם בפועל איך שכל העולם "רועש" בהעדר ההבנה, זה אומר כך וזה אומר כך במאורעות הכי אחרונים, ובגלל שזה נוגע לארץ הקודש, אז מובן בפשטות שזה נוגע לכל יהודי איפה שהוא נמצא, אם בארץ הקודש או בחוץ לארץ, ובאיזה מעמד ומצב שלא יהיה,

וכמדובר קודם בארוכה, שלכל יהודי - מאז ברית בין הבתרים, שאז הקב"ה אמר לאברהם לכל זרעך נתתי – נתתי לשון עבר, כבר נתתי - שכל יהודי יש לו בפשטות חלק בארץ ישראל הגשמית, על אחת כמה וכמה בארץ ישראל "ירושלים של מעלה", בארץ ישראל הרוחנית.

שהבילבול והדיבורים וכו' בקשר לזה שפלוני בן פלוני שהוא שר וכיוצא בזה בדוגמת מלך במדינה שנקראת מצרים על שם שמצרים לישראל בעבר, עשה ענין, דבר חידוש שעד עתה לא היה [=אנואר סאדאת ימ"ש נשיא מצרים הגיע לביקור בישראל] והיה בכזה אופן שאף אחד לא שיער, על כל פנים אלו שהולכים בחשבונות בדרכי הטבע במדידה והגבלה של הטבע - לדעתם דבר כזה לא היה יכול לקרות.

שני הענינים שצריך ללמוד מזה

כדי למצוא את ביאור הענין שבזה שני חלקים כלליים. חלק אחד הוא מה הטעם שזה קרה, ובשביל זה צריך להתבונן במעמד ומצב, ואחרי זה להתבונן בענין מעמדו ומצבו של ההוא [=אנואר סאדאת ימ"ש] שעשה את הדבר החדש.

אחרי זה ישנו הענין השני, כתורת הבעש"ט, מה יהודי צריך ללמוד מזה כשהוא שמע, או כשסיפרו לו שזה וזה פעל מצב כזה, מעשה כזה -.שהביא למצב זה.

- שבין שני הענינים .יש חילוק עיקרי.

הענין השני, להוציא מזה הוראה , בעבודת ה 'אז כתורת הבעל שם טוב: היות, שהיה לו זמן לשמוע את הסיפור ,או שלא היה לו זמן, אבל המעמד ומצב הכריח שהוא ישמע על זה, ואז אומר הבעל שם טוב כהוראה לכל אחד ואחת ולכל הדורות, שבוודאי יש כאן הוראה בעבודת ה', אז בוודאי שיהודי צריך להתבונן בזה, כדי להוציא מזה הוראה בעבודתו לקונו, בגלל שהקב"ה אומר, ותורת חיים אומרת להתבונן בזה.

מזה מובן, שנותנים לו סיוע, שההתבוננות שלו תלך בדרך האמת כדי להוציא מזה הוראת אמת.

באמת, לכאורה, בעיקר יש כאן הוראה לפועל. אף על פי שבהתבוננות בזה אפשר לטעות, כי המסקנה עלולה להיות בדרך עקלתון, כי להגיע למסקנה אמיתית - שתמלא את כוונת הקב"ה,

אבל רואים בפועל אצל בן אדם, שכדי שהמסקנה תהיה אמיתית, גם ההתבוננות צריכה להיות.בדרך הישר, עד בדרך האמת

מה יוצא לאנואר סאדאת ימ"ש מהביקור בירושלים

04.44 הדבר הראשון להבין למה פלוני בן פלוני [=אנואר סאדאת ימ"ש] עשה ענין כזה.

ולכאורה היות ש[לפי התורה] אין צורך להבין זאת, מה זה משנה לגבי עבודתו בלימוד התורה וקיום המצוות בכללות עבודת הבורא?!

ולכאורה אין צורך שישקיע בזה זמן, ועל אחת כמה וכמה אין הכרח, ולכן אין וודאות שמלמעלה יתנו לו סיוע שהוא יגיע למסקנה האמיתית, היות והמסקנה האמיתית בזה היא לא הכרחית בעבודת האדם לבוראו, אז גם לא מחוייבים "מלמעלה" לתת סיוע להבנת הענין, שבענין של 'דברי הרשות' הוא יגיע למסקנה אמיתית.

אף על פי כן, יש לזה קצת שייכות לענין השני, [=לימוד הוראה]. כי אם הוא יבין פחות או יותר, על כל פנים - בדרך אפשר, את מחשבתו ושכלו, מדוע ה"פלוני" - אעפ"י שאינו יהודי, מדוע הוא הגיע למסקנה זו [=לבוא לירושלים], זה יכול לסייע לו גם בענין השני [=בעבודת ה], כי היות שיש לו גישה נכונה למצב הענינים, ויוכל להבין מזה, איזו הוראה בעבודת ה' הוא יכול ללמוד מזה בנוגע לעצמו.

06:15 החל מהענין השני והוא העיקרי, שרואים כאן הוראה כללית, שכל אלה שענינם הוא לחשוב חשבונות ב"טכסיסי מלוכה", של מלוכה זו ומלוכה שניה וכו', אצלם היה ענין מוכרח לגמרי להיווכח, שיכולה להיות בן רגע הכרזה של אחד [נשיא מצרים] שהיא היפך לגמרי של כל החשבונות שכולם עשו, וכולם חשבו. הן אלו שהם "בעלי בחירה" [=יהודים], והן אלו שהם אינם בעלי בחירה.

שזה מראה על דבר שלמעלה מכל מדידה והגבלה, ענין שמנהיג את העולם, עד שיכול להיות ענין כזה שעל פי חשבון, ועל פי המדע שמתעסק בענינים אלו, זה לגמרי מופרך, וזה פתאום קורה.

וההסבר בזה: היות שהוא אינו "בעל בחירה", הרי אינו-יהודי, על אחת כמה וכמה שאפילו אצל בעלי בחירה שקורה דבר כזה, אצל מלך, שגם לגבי מלך, אז "לב מלכים ושרים ביד ה'", על אחת כמה וכמה אצל אחד כזה שמצד עצמו הוא אינו בעל בחירה,

אז הוראה זו עצמה, ששואלים איפה רואים כאן שהקב"ה מתערב בזה; איך יכול להיות שבדבר שמוחלט בתכלית השלימות לפי חכמת החשבון, ואף על פי כן שיראו בעיני בשר ענין של היפך מזה, וזה עצמו כבר הוראה בעבודת האדם לקונו.

08.09 דבר שני, והוא העיקר: וזה נוגע ל"בעל בחירה" [=יהודי] בכלל ול"בעלי בחירה" [=יהודים] .שנפגשו איתו, במיוחד.

ובהקדם לזה, קצת ביאור על כל פנים בדרך אפשר, ל"ענין הראשון [=למה הוא הגיע לירושלים].

ה"ענין הראשון", אמנם אצל "אינו,"בעל בחירה, אבל בכל אופן, יש לזה קצת אחיזה בחשבון הכדאיות שלו.

וההסברה בפשטות היא: שהוא היה במעמד ומצב שדחף אותו ממעמד ומצב של מנהיג, ואדם העומד ברשות עצמו, לאחד שאומרים לו מה לעשות ואיך להתנהג, או מוושינגטון או מאסיפות הממשלות שקשורים עם ערביים.

(הגם שאלו לא ערבים באמת אלא מצריים וישמעאלים וכו', עם כל הערב רב מכמה וכמה עממים) והוא נהיה אחד בין כמה וכמה,

וכאן הוא עשה ענין, הראה ענין שוושינגטון מאד מעוניינת בזה, שכולם יידעו שהיא מנהיגה את העולם, ולפי ההוראות שהיא תתן כולם יתנהגו בכל מעמד ומצב ובכל מדינה ומדינה, וגם בנוגע להוראות קירוב לשלום, והוא גם ממקבלי הסיוע מהם אם זה בממון או בנשק וכיו"ב, והוא צריך לשמוע בקולם על כל פנים בכללות הענינים, ועל דרך זה היה באיגוד ממשלות הערביים והישמעאלים מהערב רב.

והוא [=סאדאת ימ"ש] פתאום יצא והראה לכולם שהוא עומד ברשות עצמו, וכולם צריכים להתחשב בו, אפילו אלה שלכאורה הוא צריך אותם בשביל נשק או ממון. הן בנוגע לאומות העולם בכלל, והן בוושינגטון,והן בנוגע לאומות העולם הערביים. שאם הוא יתעקש הוא יהיה המנהיג ויעשה ענין על דעת עצמו, ויוכל לעמוד על דעת עצמו, וכרצונו, והוא ידבר מה שהוא רוצה, ואיך שהוא רוצה, ובתנאים שהוא רוצה.

ואף על פי שמיד היתה לו התנגדות מכל הצדדים, מכמה צדדים בגלוי, ומכמה צדדים שלא היה מתאים להם שיאמרו שהם מנגדים בגלוי, ואמרו שהם צריכים לבחון את העניין, ובכללות לא לחזק אותו בענין.

אבל משעה לשעה הוא עומד יותר בתוקף, והראה שזה מחזק את מעמדו ומצבו בנוגע לעצמו במדינתו גופא, זה מחזק את מעמדו ומצבו בנוגע לאומות העולם בכלל, וזה מחזק את מעמדו ומצבו, כלפי אומות העולם האמורים שקשורים עם ערבים, עם ישמעאלים, וכו'.

עד שרואים בפועל, שתמורת ההנהגה שהיתה אצלו כמה שנים שהוא היה "כעני המחזר על הפתחים", מסתובב בכמה מקומות לבקש עצה או נשק, או ממון, וכיוצא בזה, ועכשיו ע"י הצעד אחד ופעולה אחת שלו, שינה ברגע אחד שהכל משכימים לפתחו,ופוחדים ממנו מה הוא יעשה וכו'.

ורואים שחוצפה עוזרת בכמה ענינים ומבקשים ממנו, ומנסים אותו שיתן לזה קצת, ולזה קצת, שגם לפלוני בן פלוני יקראו מנהיג בדיוק כמו שהוא נקרא מנהיג.

ומזה מובן שכל הביטחון לצידו על ידי מעשהו זה, ומה שלא יהיה ההמשך אחר כך ומה שלא יהיו התוצאות מזה, הוא כבר הראה, והראה במעשה בפועל, למרות כל ההתנגדות, שבשעה שהוא רוצה - צריך לשמוע בקולו, וצריך לוותר לו, כי אם לא, הוא יכול לעשות בהמשך לזה מי יודע מה!!

וכאמור בהדגשה, איך שלא יהיו התוצאות מענין זה, הוא כבר הרוויח את שינוי מצבו בעיקר במדינתו ובמדינות שנקראות בשם מדינות הערביים, עד אפילו שינוי במעמדו ומצבו, הן בארה"ב והן בבריה"מ, שהן מכונות כעת בשם מלכויות הכי אדירות בין אומות העולם.

ומזה יוצא, וזהו הטעם, וניתן לומר שזהו ביאור מספיק, וזה ביאור אמיתי.

כי נוסף לזה סיוע מהחלק השני בזה, (מה יהודי צריך ללמוד מענין כזה) שקרה אמנם עם אחד שאמנם "אינו בעל בחירה", וכל יהודי הוא כן בעל בחירה, אבל בגלל שסיפרו לו על זה והוא שמע זאת, וזה סופר בכמה פרטים, וכמו שפוסק הבעל שם טוב, שבוודאי יש כאן הוראה ברורה, היות שכל יהודי צריך ללמוד מזה בנוגע למעמדו ומצבו.

והענין הוא, שרואים בנוגע להנהגת המלוכה, שיכול להיות מעמד ומצב כזה שצריך להשיג נשק, צריך להשיג ממון, צריך "עצה טובה", וצריך עוד כמה וכמה ענינים שאין כאן המקום להאריך בזה, ובכלל, "די לחכימא ברמיזא", לא כדאי לומר אותם בגלוי.

אעפי"כ הוא הראה בגלוי, שכשהוא מרגיש בענין טוב למדינה שלו, אז אסור להתחשב עם לחץ של נשק, לחץ של ממון ועם לחץ של ענינים כיוצא בהם,

15.28 ועוד יותר, רואים כאשר אומרים בתקיפות שבגלל שזה טוב ל"חלקו בעולם", בגלל שזה טוב לאותו שטח בעולם שבו אני יכול לומר דעה ו[=אומר הרבי] אם לדעתי ישמעו  אף על פי שיגיע לחץ מאחד שזקוקים לו כי נמצאים בגלות, לקבל מהם נשק או ממון, או "עצה טובה" או "סבר פנים יפות", אז הנה יש דוגמה בפועל.

ולדאבוני, אילו זכינו, היה לנו בעצמנו התקיפות בזה, כי התקיפות בענין קשורה עם מלך מלכי המלכים הקב"ה.

אבל בגלל שלא זכינו, ועד עתה לדאבוני וויתרו לכמה עניני לחץ עד, כפי שיתבאר לקמן, גם התעלמו מהעניין של פיקוח נפש.

אבל בכל אופן, הקב"ה רוצה שאפילו במצב ש"לא זכינו" שסוף כל סוף נראה בעיני בשר איך יהודי צריך להתנהג.

אז רואים בפועל, שבשעה שמחליטים שבגלל שטובת ארץ הקודש, "ארץ אשר עיני הוי' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", זה, שכל ארץ ישראל לגבולותיה שייכת לישראל – כשמה אשר יקראו לה בלשון הקודש – "ארץ ישראל", ואז, כל הגבולות, גבולות שמוזכרים בתורה שבכתב, שאת התורה שבכתב יודעים גם אומות העולם, כמבואר בארוכה החילוק בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה, שדווקא תורה שבכתב מותר ללמוד בכל שבעים לשון, מותר ללמוד, ועל כל פנים, אין איסור שישנו בלימוד  התורה שבעל פה שאסור ללמוד אותה עם אומות העולם,

וגם הם יודעים זאת. שזו "ארץ ישראל לגבולותיה", ומשם יש את ההוכחה.

ורואים  זאת בעיני בשר, והלואי שזה יפעל על אותם "הירא ורך הלבב" מבין היהודים שעד עתה לדאבוני, חוץ מלבלבל בשכל, הם פוחדים לומר מצד הפחד שלהם מ"קולעלה נידף", כי ה"עלה נידף", נידף ע"י "אינו יהודי", שפועל להפחיד אותם ולוותר, וע"י זה הם עצמם מזמינים לחץ נוסף, והעיקר לעשות הכל כדי שפלוני בן פלוני [=נשיא ארה"ב] שזקוקים לקבל ממנו נשק או ממון או על כל פנים "סבר פנים יפות", יהיה מרוצה.

ענין פיקוח נפש נקבע רק על פי מומחי הצבא

הענין המבהיל, שעד עתה לא רציתי לדבר על כך בגלוי, אבל כעת יכול להיות שזה חס ושלום, גם נוגע בפועל.

וזה, כאשר יודעים, כאשר מסתכלים ומתבוננים למה הביא הלחץ, למרות שבארץ הבינו שזה היפך הטובה ל"ארץ ישראל לגבולותיה", ול"עם הדרים עליה" כפי שהיה בעבר, שמטעמים מובנים לא פירסמו זאת אבל סוף כל סוף לא יכלו להמשיך לשמור בסוד, וזה התפרסם, עד שנדפס בספר, שיד כל אחד מושלת בזה, וכל אחד יכול לקרוא, וזה כבר פירסום, ופירסום שאין למעלה הימנו.

ושם כתוב בפירוש מה קרה בשעת המלחמה לא עלינו שהתחילה ביום הכיפורים, ביום הקדוש. 

ומה שהיה, שכמה שעות לפני התחלת המלחמה, ולדעת כמה, כבר ידעו כמה ימים לפני זה, שהם מתכוננים והולכים להתחיל במלחמה זו!

היו בטוחים. וכאמור לעיל, זה נדפס בספרים, שבאותו היום כמה שעות לפני זה ידעו בדיוק, באותו היום, שמוכן צבא משני הצדדים, הן הצבא של מצרים והן מהצד השני [=סוריה] התכוננו להתקיף על ארץ ישראל, על ארץ הקודש, ועל העם הדרים עליה.

ואז באו כל אלו שהם מומחים בטכסיסי מלחמה ואמרו דבר ברור: שיש אפשרות לא רק שההתקפה לא תצליח, אלא אדרבה, הם יכולים להביא מפלה לצד השני תיכף, ע"י שיגייסו מילואים בהתאם למאמר חז"ל, הבא..[להרגך] השכם [=להרגו], ובפרט אם מישהו היה מתחיל במלחמת מנע כך מכנים זאת בשפת המדינה באנגלית Prteventive war

להתחיל את ההתקפה מצד בני ישראל והיה מספיק שיגייסו במשך שעות אחדות, ואז זה היה מונע, שההתקפה לא תצליח.

יכול להיות שהערבים היו פוחדים ובכלל לא היו מתקיפים ואפילו אם הם היו עושים את ההתקפה, הם לא היו מצליחים ובמשך שעות אחדות, היה אפשר, על כל פנים לפי חשבון של טכסיסי מלחמה, שתמורת התקפה, זה יביא למפלה של הצד שכנגד.

וכאמור לעיל, בהדגשה שכל המומחים!! בטכסיסי מלחמה בלי יוצא מן הכלל!! אמרו שכך צריך לעשות!! וצריך לעשות זאת בהקדם!! וצריך לעשות את ההכנות לזה [לגייס מילואים].

ואף על פי כן!! ההחלטה היתה, שההחלטה התקבלה על ידי אלה שאין להם שום ידיעות בטכסיסי מלחמה, כי המומחיות שלהם היא בעניני פוליטיקה, "טכסיסי מלוכה", שלפעמים [המסקנה לפועל] זה הפוך.

והם החליטו, אחרי שהם שמעו [מאנשי הצבא], ולא רק פעם אחת, אלא כמה פעמים, שחייבים לעשות גיוס ,גדול, על כל פנים, גיוס חלקי וחייבים להתחיל במלחמת מנע A preventive war, והם לא נתנו!!

והטעם היה, כך הם אמרו שתיכף הם יאמרו זאת בארצות הברית,  בוושינגטון, וכך ימסרו: שהם יודעים שהצד שכנגד מגוייס ומוכן להתקפה אבל יהודים – לא יתחילו אף פעם במלחמת מנע. ולעולם לא יכריזו על גיוס מלא. למה? כי זה יכול להיחשב כאילו הם .. יותר חזקים .[לגמרי לא מובן, המחשבה הזו],

23.03 - "גיוס" זה לא נקרא "התקפה", אבל כך היה המעשה בפועל, מעשה שנדפס בספר, ובכמה ספרים, ובכמה לשונות, ואף אחד לא יכול להכחיש זאת.

והתוצאות בזה כפי שדובר קודם כמה פעמים:

כשיש מעמד ומצב שקשור עם פיקוח נפש אפילו של יהודי אחד של חייל אחד, של איש צבא אחד, חייל, על אחת כמה וכמה שצריך לדאוג מפיקוח נפש של כמה מבני ישראל!

ואז הפוסק היחידי לפי תורת אמת ותורת חיים שצריך לפסוק מה צריך לעשות, הם אלו שמומחים בטכסיסי מלחמה.

וכאשר אלה שעוסקים ב'טכסיסי מלוכה', מפריעים לאנשי הצבא, הם לוקחים על עצמם את האחריות מצד הפוליטיקה, 'מצד 'טכסיסי מלוכה', הם לוקחים על עצמם את האחריות של פיקוח נפשות.

וכאמור לעיל, זה אינו ענין שבהשערה.

24.24 ולמרות שעד עכשיו לא רציתי לגלות זאת עם כל החריפות, כי כל זמן שזה לא היה מודפס, צריך להישמר מלדבר על יהודי דבר בלתי רצוי ובפרט שזה הביא להיפך פיקוח נפש של מאות יהודים.

שהיה מעמד ומצב לפני מספר שנים ואני חוזר על כך, על כל פנים, בקיצור,

שהיה חשש אצל המומחים לטכסיסי מלחמה שמצב זה יכול להביא לסכנת נפש, פיקוח נפש של אחד מישראל - הרבה יותר מאחד -, עשיריות ומאות, אבל מספיק אחד, שנפש אחת מישראל היא גם עולם מלא,

אלפי הרוגים בגלל שלא שמעו לדעת מומחי הצבא

ובשעה שהם התחשבו בדברים אחרים, והשיקול העיקרי היה, שיהיה לחץ מוושינגטון וכיו"ב וצריך מהם את הנשק ואת הכסף, ורואים למה זה הביא, להיפך של פיקוח נפשות של מאות יהודים!!

וזה - לכל לראש, בוודאי שכל רב בישראל וכל פוסק בין היהודים לא יכול לומר שאין לו שייכות לשאלות אלו, כי הוא כבר אמר דעה בשאלה זו.

כי אם הוא אמר דעה בזה, אז במכל שכן וקל וחומר שאפילו בדין תורה על פרוטה אחת הוא יכול להשתמט מנתינת פסק דין לפני שהוא התחיל בדין-תורה. אבל אחרי שהוא התחיל, אסור לו לעזוב זאת אפילו אם יש לו עסק עם "גבר אלים" וכו' כפי הפסק דין ב"חושן משפט", פסק דין ברור.

ולכן, כל אלו שאמרו איזה הוראה שהיא בנוגע למעמד ומצב בדומה לזה, או בענין זה ממש על אחת כמה, וכמה אלו שאמרו הרבה יותר מהוראה פרטית, אז בוודאי שהוא לבד יתבונן במצב, ובוודאי שאינו צריך את ההוראה וההתעוררות שלי בזה.

היות שישנם לדאבוננו גם בין היהודים כאלה שמדברים על החזרת שעל מהגדה המערבית - "ארץ ישראל לגבולותיה", מיהודה ושומרון, שבזה אי אפשר לחלק בין יהודה ושומרון שזה כולל את ירושלים העתיקה וכולל את חיפה וכולל וכמה וכמה, ובני ברק וכו' וכו' כולל כמה שטחים בארץ ישראל.

ואין בזה "עד כאן ותו לא", מצד ההסברה שבדבר, שהרבנים יחזרו שוב לפני שיאמרו הוראה בזה,

ואדרבה, היות שהם חייבים לומר הוראה בזה הם יחקרו אצל המומחים לעיני 'טכסיסי מלחמה', מה הם אומרים, האם אפשר להחזיר קצת, משהו, מגדה המערבית יהודה ושומרון,

ואם הם רוצים להסתמך על הידיעות שיש לי אחרי חקירה ודרישה של כמה וכמה שזה בדוגמת מה שהיה – לא עלינו לפני מלחמת יום הכיפורים, שכל המומחים לעניני מלחמה בלי יוצא מן הכלל!! אמרו!! שלהחזיר אפילו משהו מיהודה ושומרון כפי שמכונה הגדה המערבית, שכאמור זה ב"ארץ ישראל לגבולותיה", אז בלי להתחשב ולחשוב על "דתיות",ו"ברית בין הבתרים" וכיוצא בזה, זו סכנה!! של פיקוח נפש של כמה וכמה  מישראל בפועל לפי החשבונות של 'טכסיסי מלחמה', לפי החשבון של "אין סומכין על הנס", ולפי החשבונות של כל אלו הנוגעים בדבר,

28.40 ולגמרי אין מקום לשאול אצל אלו שקשורים עם "טכסיסי מלוכה" כפי הדין בשולחן ערוך בנוגע לבריאות אבר אחד של יהודי אחד, אז הדין שצריך לשאול אצל מומחה לעניני רפואה.

זה לגמרי לא משנה מה אומר החבר הטוב של של אותו אחד שצריך את הוראת הרופא, אפילו החבר הכי טוב על אחת כמה וכמה חברים טובים שנוגעים בדבר, שאין לדעתם שום תפיסת מקום.

לפי הפסק דין של תורת אמת הפוסקים היחידים בזה הם רופאים שהם רופאים לא רק מצד התעודה, אלא שהם עוסקים בעניני רפואה בזמן הכי אחרון.

ולכן אחד שהפסיק לעסוק בעניני פיקוד צבאי לפני כמה וכמה שנים, אפילו שהוא קשור עם "טכסיסי מלוכה", והוא אומר שבשיקוליו הוא מתחשב גם ב'טכסיסי מלחמה', אז על פי שולחן ערוך, לדעת רופא יש תוקף רק כאשר הוא רופא שעוסק במקצוע שלו בהווה שאז "אין חכם כבעל הנסיון", והוא רופא בפועל, "אתמחי גברא" וכיוצא בזה,

לא כמו מי שעזב את המקצוע שלו לכמה זמן והוא לא יודע מה התחדש בידיעת הדבר, בטכסיסים שבדבר בזמן הכי אחרון.

הפוסקים שכתבו להתחשב בדעת המדינאים - שיחזרו בהם מדעתם!

וזה החלק הראשון, שכל אלה [הרבנים] שעד עתה אמרו דעה איך היתה צריכה להיות ההנהגה קודם מלחמת יום הכיפורים, ואלו שאמרו שצריכה להיות הנהגה וכיוצא בזה בימים שלאחרי זה, אז במילא הם כבר נמצאים בהתחלת הדיון בזה, הם חייבים לתת את פסק הדין שלהם בגלוי.

וזה לא ענין של העדר הכבוד חס ושלום לבקש מהם ע"י קטנים וכיו"ב ועוד ועיקר, הם אינם צריכים את ההתעוררות שלי, היות שהם רבנים מוסמכים ומתנהגים על פי שולחן ערוך, אז הם בוודאי יחקרו, אם אינם רוצים להסתמך על הידיעות שלי, אצל המומחים לעניני מלחמה שעוסקים ב'טכסיסי מלחמה' בזמן הכי אחרון, וישאלו אצלם, במה מתבטא פיקוח נפש, או לוותר בגלל הלחץ של פלוני בן פלוני במדינה פלונית, או לוותר בגלל הלחץ של אלה "הירא ורך הלבב", מאלה המומחים ב'טכסיסי מלוכה',

- או לשמוע לקול מה שאומרים - אלה המומחים ל'טכסיסי מלחמה' וביתר שאת, בגלל ש"המעשה הוא , העיקר", ו"אין חכם כבעל הנסיון".

32.01 צריך לחקור בפרטיות מה היו התוצאות מהנהגה ההפכית לדעה של "בעלי המלחמה", במלחמת יום הכיפורים, כאשר הפוליטיקאים היו צריכים לחפש הצדקה  איך יתכן שהם לא שמעו למומחים לעניני מלחמה, הם מצאו הסבר: הרי ראו שביום התשיעי!! הביאו, או ביום השמיני הביאו נשק מארצות הברית, ואז שמחו, כי אם לא היו שומעים בקולם ופותחים במלחמת מנע, ארה"ב לא היתה שולחת את הנשק ביום התשיעי!!

ובכל ההצדקה הזו חסר העיקר: שאם היו עושים מלחמת מנע, לא היו צריכים להילחם במשך תשעה ימים, אלא כפי שהיה במלחמה שמכונה מלחמת ששת הימים, היו מנצחים הרבה יותר מוקדם ניצחון גמור, ובשביל זה היה מספיק הנשק שהיה מוכן במחסנים במקומות השונים בארץ הקודש,

ובפרט אם מלחמת המנע היתה מתחילה שעה קודם,

כי כאמור, לא רק שידעו באופן כללי שהערבים מתכוננים למלחמת התקפה, אלא היתה ידיעה ברורה ומכמה צדדים מתי הם יפתחו במלחמה, והיו כל האפשרויות לעשות גיוס, ולעשות Preentive war  מלחמת מנע כמה שעות לפני זה, ואז זה היה נגמר, מסתמא על פי דרך הטבע,

אם מלחמת ששת - הימים היתה בדרך הטבע באופן הרבה יותר קצר - כמו בששת הימים, וזה היה יכול להסתיים, כאמור, באופן שהיה מספיק הנשק שמוכן בארץ ולא היה צריך לנשק נוסף.

וזה, כאמור לעיל, לכל לראש מה שכל רב ופוסק שאמר בזה הוראה עד עתה, שיחקור שוב, ובוודאי יעשו כך, היות שזה נוגע לענין של פיקוח נפש, ובודאי זה ,נוגע לכל אחד מהם עד מיצוי הנפש, ואינם צריכים לזירוז ממי שהוא, על אחת כמה וכמה לא לזירוז ממני,

וזה רק שרצוני לחסוך את הצורך  לברר אצל המומחים לעניני מלחמה, לטכסיסי מלחמה, מה שהם כבר אמרו.

ואם אינם סומכים עלי שהם יחקרו וידרשו לבד. והיות שענין החקירה לא לוקח ימים ארוכים, ו'יפה שעה אחת קודם', ושיתנו פסק דין ברור לכאן או לכאן לפי החקירה ודרישה שיעשו בהקדם הכי אפשרי, ובזירוז הכי אפשרי, אצל המומחים לעניני מלחמה.

ובכל אופן לבטל מיד את הדעה שמתירה להסתמך על דעת המומחים לעניני מלוכה [=מדינאים] כי לא הם ה"פוסקים", ודעתם לא יכולה להחליט בענינים כאלו.

וצריך לחכות לפני שעושים משהו היפך מדעת המומחים לטכסיסי מלחמה לפני שנותנים אפילו שעל מיהודה ושומרון ומכל "ארץ ישראל לגבולותיה".

וכאמור, נוסף על העיקר של "ברית בין הבתרים" וכו' זה ענין של פיקוח נפש בפועל, "למטה מעשרה טפחים", של כמה וכמה מישראל, לפי הדעה הברורה ו"פסק דין" ברור של המומחים לעניני מלחמה.

הגוי לא מתכוון באמת לתביעות הפלסטינים על יו"ש

בנוגע לאלו שיש להם דעה בהנהלת השקלא וטריא, בדין ודברים שהולכים כעת להתחיל [=על החזרת סיני רח"ל], וכאמור, זה לא פלא אם בתחילת הדיונים יעמיד ה"אינו יהודי" דרישות גדולות ביותר, כי כך זה בדרך הטבע, כי מתי שעושים משא ומתן אין על מה להתמקח אם דורשים את המיעוט, אדרבה, צריך לדרוש כמה שיותר, שיסכימו.

אבל דבר אחד ברור: שהן הוא, והן אלה שיושבים בוושינגטון ובמוסקווה, והן אלה שיושבים בכמה וכמה מדינות שמכונות "מדינות הערביים", הם לגמרי לא מרוצים שיחזירו לסוריה או לירדן או ללבנון שעל מיהודה ושומרון, הם לא ירוויחו מזה דבר ואדרבה, כי אז אותו אחד יהיה יותר חזק, וגם יהיה מיעוט בדמות שלהם, מיעוט הכח שלהם,

הם לגמרי לא מעונינים שיתנו למי שמכונים "פלסטינים" מעמד ומצב מיוחד כי במצרים אין דבר כזה פלסטינים, לא שם הם לוחצים, על אחת כמה וכמה שאין דבר כזה בארצות הברית, ולא במועצות הברית  [רוסיה], ומה שהמצרים דורשים זאת [=מדינה פלסטינית] ומדברים על זה, כמדובר על זה כמה פעמים, זה דבר ברור לפי כמה וכמה מומחים ב"טכסיסי מלוכה", שהם עושים זאת מצד הלחץ שיש עליהם, אם הלחץ מהנפט, או הלחץ מצד נשק וממון וכיוצא בזה, ולכן הם חייבים מהשפה ולַחוּץ לִלְחוֹץ ולומר שגם ביהודה ושומרון יעשו מלוכה אחרת

שעבורם, [=מצרים] זה לגמרי לא נוגע, שיתנו מעמד ומצב מיוחד לאלו שמכונים פלסטינים, שהם לוחצים ומבלבלים אנשים אחרים, ולא את אלה שיושבים בקהיר ובאלכסנדריה של מצרים, ולא את אלה שיושבים במוסקווה או בוושינגטון.

והיות שכאמור, זה רק לחץ, רק כלפי חוץ, מצד הלחץ שעליהם והם עצמם ישמחו אם ישראל ידברו בתוקף שזה דבר שלא בא בחשבון כי זה מעמיד בסכנה בפועל, היה לא תהיה, את ירושלים החדשה, וירושלים העתיקה, בני ברק וחדרה וחיפה, תל אביב וכפר חב"ד וכו', כל ארץ ישראל, שם נמצאים "העם הדרים עליה" כן ירבו כמה וכמה פעמים שישים ריבוא מישראל,

ואז, כשהם [המצרים] עצמם ישמחו שיוכלו לומר שזה לא נמצא בידיים שלהם, שיפסיקו "להרעיש" ואדרבה, אחרי אותו מעשה בפועל אחרי שאותו אינו יהודי נסע לארץ והיה עליו לחץ גדול שלא יסע, וגם לחץ על מה הוא ידבר, ויכול להיות שהיה עליו לחץ גם מוושינגטון שלא יסע, וזה לא הצליח,

הגם שאחרי זה הם הסבירו שהם טענו לו את הטענות וכו', ואף על פי כן הוא נסע, ואמר שהוא תובע לטובת כולם וכו' וכו'.

כל זה ענין רק כלפי חוץ. לו נוגע רק "לגרמייהו" רק מה שנוגע למעמד ומצב במצרים, באלכסנדריה של מצרים, בקהיר וכיוצא בזה, וכל שאר הדברים זה מהשפה ולחוץ, ועוד יותר, הוא יהיה שמח אם יגידו לו בתוקף ובאמיתיות הענינים שעל זה [=יהודה ושומרון] אין מה לדבר, זה ענין של 'פיקוח נפשות', ו"נפש אחות מישראל זה עולם מלא",

על אחת כמה וכמה כשמדובר על עשרות, ומאות, ואלפים ,היה לא תהיה רחמנא ליצלן.

שזו גם הפניה לכל אלה שיש להם דעה בשקלא וטריא, שנוסף לעצם הענין, שהיות שזה ענין של פיקוח נפש של יהודי אחד! על אחת כמה  וכמה של כל ארץ הקודש "לעם ולדרים עליה", אז דבר פשוט, שמצד 'פיקוח נפש' אסור להחזיר שום חלק מיהודה ושומרון.

וכאמור לעיל, הדרך היחידה לשלול את הסכנה היא, שיגידו בתוקף אמיתי, ושיאמרו זאת בליווי של מעשה בפועל של התיישבות בפועל "בשעתא חדא וברגעא חדא", על כל פנים "ביומא חדא", של כל גבול המערבי של כל יהודה ושומרון, ואז הצד שכנגד יהיה שמח ,שעשו מעשה בפועל במילא, "אין אחר מעשה כלום", ויתמקחו על אותם ענינים שהם לא קשורים עם פיקוח נפש שאלו הענינים שקשורים עם הענינים מה שיש במדבר סיני וכיוצא בהם.

וגם שם גופא, רק אחרי השאלה וחקירה אצל מומחים לעניני מלחמה מה לא יפגע בביטחון, ומה כן יפגע בביטחון.

42.30 כאמור כמה פעמים שלכל העניין אין שום שייכות ל"אתחלתא דגאולה", ועל אחת כמה וכמה לא לגאולה, כי אנו נמצאים בחושך כפול ומכופל של "עקבתא דמשיחא" של ימי הגלות.

אחת מהראיות בזה, היא מזה גופא שישנה מציאות של יהודים כאלה שהם פוחדים מ"קול עלה נידף", ובסתר לבבם וגם בחשאי, הם כבר רמזו שאפשר לדבר אפילו להחזיר חלק, או אפילו את כל, או באיזה צורה שיהיה את ירושלים העתיקה, ביחד עם מקום המקדש והר הבית, ואבן , השתיה וכו' וכו'.

ואף על פי שהכניסה להר הבית אסורה בהחלט ובלי שום ספק, אבל ביחד עם זה, זה 'מקום מקדשנו וכפי שכתוב במדרש ש'מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי', כל זמן שזה אצל לא-יהודים בגלל רצון הבורא היה חשבון אחר, אבל כשהקב"ה מסר זאת לידיים יהודיות אז דבר בטוח, שאסור להחזיר זאת, ובפרט שזה לא רק ענין 'דתי', אלא הענין שלא להחזיר את ירושלים העתיקה, כי אז מעמידים ב'פיקוח נפשות' ממש את כל היהודים שנמצאים בירושלים העתיקה, וגם את היהודים שנמצאים בירושלים שמכונה 'החדשה', וכו'.

אם יוותרו זה לא יעזור, ההיפך

והעיקר, והיא העולה על כולנה, שאם יוותרו בענינים שאסור לוותר, זו אינה הדרך להישמר ממלחמה רח"ל, כפי שראו כבר ב"שלוש פעמים הווי חזקה", בכל המלחמות האחרונות, לא עלינו, שהיו, והוויתור היה שלב והכנה ליותר חוצפה מהצד שכנגד מאומות העולם שאינם אוהבי ישראל, שהם מיד החלו בהכנות לכיבוש נוסף שלהם, ועד הכנה לכיבוש של כל הענין כל ארץ הקודש, ואין כאן המקום להאריך בדבר המבהיל.

45:25 אלא רק להוסיף בנקודה הכללית, שמה שקרה לאחרונה על ידי 'אינו בעל בחירה', מראה הוראה 'מורה באצבע ואומר ראה'

שכאשר יהודי יעמוד בתוקף ויאמר אפילו לאלה שהוא מקבל מהם נשק ומקבל מהם ממון, מקבל מהם "סבר פנים יפות", ומקבל מהם עוד כמה וכמה ענינים ואותו אינו –יהודי הראה, שכאשר עומדים בתוקף, אז אותו המנהיג שמחזרים על פתחו ומבקשים ממנו עוד, מה הוא חושב לעשות הלאה,

וכאמור, בלי להתחשב מה יהיה ההמשך איתו, אם הצעד שלו יצליח או לא יצליח,

אבל יש לנו מזה כאן הוראה ברורה בפועל שיהודי צריך לומר בתוקף שזו "ארץ ישראל לגבולותיה", ונמצאים שם כמה וכמה פעמים "שישים ריבוא מישראל", ואם יחזירו, חס ושלום, רחמנא ליצלן, שעל מיהודה ושומרון, אם לא יישבו את כל הגבול המזרחי של ארץ ישראל, שזו הגדה המערבית של נהר הירדן עם בני ישראל, ולעשות שם, כאמור לעיל באריכות, מזבח להוי' מקום תורה, מקום תפילה, מקווה טהרה, לימוד התורה והמצוות,

ואז אומר הקב"ה "ושכנתי בתוכם", שאז הקב"ה נמצא, זו הדרך היחידה למנוע מלחמות מכאן ולהבא.

וכאמור, ולאמיתתו, לא הולכים על ידי זה נגד אותם אומות העולם שעוזרות ליהודים, כי הם מצפים מישראל לא לחזור על הטעויות שהיו לפני זה, לוותר בעניין שהאמריקאים עצמם התפלאו למה עשו כך, כי הם יודעים שזה היפך הטובה בגלוי "למטה מעשרה טפחים" ליהודים.

אדרבה, הם היו שמחים אילו יכלו לענות לאלו שלוחצים עליהם שהם לא יכולים לפעול בזה כלום, כי כבר נעשה מעשה הסיכום בדבר, כאמור לעיל, בחלק הראשון, שאין וודאות לגבי האינו – יהודי, מדוע הוא עשה זאת, ולמה הוא מתכוון

אבל בוודאי שהוא עשה זאת מצד השגחה פרטית ומצד ההוראה בעבודת השם שהיהודים ילמדו מזה, שהיהודים שיכולים לפעול בנוגע למשא ומתן, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להחלטות בפועל, הם צריכים לעמוד בתוקף ולבצע בפועל ש"ארץ ישראל לגבולותיה" כל שעל ושעל שזה שייך ליהודים,

בפרט הרבנים, שבוודאי יתנו פסק דין, לאחרי חקירה ודרישה אצל המומחים לטכסיסי מלחמה באופן המתאים כפי שימצאו לנכון לפי עומק השקלא וטריא שלהם בענין זה, ואז יהיה שלום בארץ, עד שאפילו "חרב של שלום לא תעבור בארצכם", וימי הגלות האחרונים יהיו באופן "של "ושכבתם ואין מחריד", בארץ ישראל, וגם "ושכבתם ואין מחריד" אצל היהודים שבחוץ לארץ,

ולא להפחיד אותם!! שעל ידי שהם יגידו את האמת על הסכנה לארץ ישראל ייצא מזה "ברוגז" מעיר הבירה- וושינגטון. אין לחשוש שמזה עלול לצאת רוגזה בין וושינגטון והיהודים הנמצאים בארצות הברית כפי שראו בפועל, שכאשר אמרו בוושינגטון דבר ברור שכעת המצב השתנה, וצריך להפסיק ללחוץ על ארץ ישראל, וכבר ראו בפועל שחלק מהלחץ כבר ירד ואדרבה, הם עוד הוסיפו, שבנוסף להבטחות שלאחרי זה

ועוד ועיקר שכל הענינים של "שמא", וכל הענינים של חשבונות מה יהיה ,אם יהיה, ואיך יהיה כפי שמסתבר לפי חשבון של בשר ודם אין להם שום ממשות לגבי "וודאי", ו"ברי", שמביעים כל אחד ואחד בלי יוצא מן הכלל מהמומחים לעניני מלחמה ל"טכסיסי מלחמה", שלוותר על איזה שהוא ענין מיהודה ושומרון בגדה המערבית של הירדן מעמיד בסכנה ממשית כמה וכמה נפשות של בני ישראל היה לא תהיה

ועד שאין צורך לחקור זאת היות שראו שזה עלה בפועל לדאבוננו מאות קרבנות השם יקום דמם של אלו שנהרגו במלחמה של יום הקדוש, מלחמת יום הכיפורים, .השם יקום דמם.

ויהי רצון שנצא ידי חובת הענין במלחמה בדברים, בשקלא וטריא וכיוצא בזה, ושכבר יהיו "בשעתא חדא וברגעא חדא" וביומא חדא החלטות טובות  "על פי "לקח טוב נתתי לכם ,על פי תורתנו – שנקראת "לקח טוב", וזה יפעל שבפועל, ובטוב בימים האחרונים של הגלות, בכל מקום ומקום שיהודים נמצאים, הן בארץ הקודש והן בחוץ לארץ שכל יהודי יהיה במצב של "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם", בדוגמת מה שהיה אז במצרים כשהיו עדיין במיצר הגלות,

וכך גם בימינו אלו ומתכוננים לגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, שהוא יעשה "קץ שם לחושך", חושך הגלות, ואז תתחיל ה"אתחלתא דגאולה", ש"יבנה בית המקדש במקומו", ואחרי "זה יהיה "ויקבץ נדחי ישראל", כי "הרי זה משיח וודאי", ובקרוב ממש!!"

זה היום תחילת מעשיך - ער"ה תשמ"א

ב' ניסן • "צריך שהעם יכריז יחי המלך"

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...