פרשת חוקת - 'אשד הנחלים ארנון'

פרשת חוקת - 'אשד הנחלים ארנון'

ישראל ראו ואמרו שירה על הנס ב"אשד הנחלים ארנון" שחוזר על עצמו לקראת הכניסה לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלמה, בסוריה עיראק איראן לבנון מצרים ותימן ובארץ ישראל. לב מלכים ושרים ביד ה'. משיח "בונה מקדש במקומו". נבואה של הרבי שליט"א מלך המשיח משנת תשל"ה (1975)

 הרב טוביה דורון

 מסלול בני ישראל אל "ירדן ירחו" אמור היה לעבור בנקיק נחל ארנון (בעבר הירדן), שם חיכתה להם סכנה גדולה מאד. מספר רש"י: (במדבר כא) "ואשד הנחלים" - תרגום של שפך אשד. שפך הנחלים שנשפך שם דם אמוריים שהיו נחבאים שם, לפי שהיו ההרים גבוהים והנחל עמוק וקצר [=צר] וההרים סמוכים זה לזה, אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חבירו בהר מזה, והדרך עובר תוך הנחל. אמרו אמוריים כשיכנסו ישראל לתוך הנחל לעבור, נצא מן המערות בהרים שלמעלה מהם ונהרגם בחצים ואבני בליסטראות. והיו אותן הנקעים בהר של צד מואב ובהר של צד אמוריים היו כנגד אותן נקעים כמין קרנות ושדים בולטין לחוץ, כיון שבאו ישראל לעבור נזדעזע ההר של ארץ ישראל, כשפחה היוצאת להקביל פני גבירתה, ונתקרב לצד הר של מואב ונכנסו אותן השדים לתוך אותן נקעים והרגום. וזהו אשר נטה לשבת ער, שההר נטה ממקומו ונתקרב לצד גבול מואב ונדבק בו, וזהו ונשען לגבול מואב":

אבל, זה עדיין לא מספיק. איך יידעו בני ישראל על הנס שנעשה להם? רש"י ממשיך (במדבר כב) "ומשם בארה" - משם בא האשד אל הבאר. כיצד? אמר הקדוש ברוך הוא: מי מודיע לבני הנסים הללו? . . לאחר שעברו, חזרו ההרים למקומם והבאר ירדה לתוך הנחל והעלתה משם דם ההרוגים וזרועות ואיברים ומוליכתן סביב המחנה וישראל, ראו ואמרו שירה"

על כך הרבי שליט"א מלך המשיח אומר בשיחה נבואית על מה שקורה כהכנה קרובה לפני הגאולה האמיתית והשלמה:

= = = 

הקב"ה מטה לב מלכים ושרים כפלגי מים, "לכל אשר יחפוץ יטנו", היות ויהודים עושים כבר "מה שצריך" בעניין לימוד התורה וקיום המצוות".

ומי שאומר שלא רואים שום נס, בשביל זה יש את 'אשד הנחלים" שקראנו עליו בפ' חוקת, שהנחל זורם ומראה את הניסים שהיו, עד שרואים זאת בעיני בשר, אבל באופן של שחזקיהו אמר: "אני שוכב על מיטתי," ואין לו כח לכל הענינים, והקב"ה יעשה עם "מחנה אשור" מה שצריך לעשות באיזה אופן שהוא! וזהו פירוש "לב מלכים ושרים ביד הוי' "!

הרבי שליט"א מלך המשיח אומר שהמשיח (ובמילא - עם ישראל) אינו צריך לעשות מלחמות בגשמיות*, הקב"ה כבר עושה זאת והמשיח צריך לדאוג רק לענינים הרוחניים במלחמת הוי,' כי את כל שאר הענינים הקב"ה בעצמו יסדר, כאשר הוא מכריז שאחרי שהגויים יתנו לנו מרצונם את ארץ שבע האומות, ועשר האומות, גם זה לא מספיק, והם יתנו לבני ישראל את כל העולם שיהפך לארץ – "מים ועד ים ומנהר עד אפסי ארץ".

___________

*על מנת "לנצח את כל האויבים שמסביב" [רמב"ם הל' מלך המשיח פרק יא הלכה ד], כפי שהיה למשל אצל דוד המלך או בר כוזיבא, וכפי שכתוב בנבואת ישעי' (ומדרשים) על מלך המשיח "ברוח פיו ימית רשע", "דמורח ודאין" כו'.

= = = = =

תמליל התרגום:

"שזה כללות כל הענינים, שמבטלים את 'חטאינו,' מיד בטל המסובב ה'גלינו מארצנו,' וביהמ'ק השלישי שעומד ומוכן מיד יורד למטה מעשרה טפחים כמו שהוא - מוכן, ולכן כמו שרש"י מביא, וגם ב'אחרונים' בארוכה, זה יכול להיות אפילו בלילה, בערב שבת קודש, מוצאי שבת קודש, ויורדות כל ההגבלות שישנם בנוגע למקדש ראשון ובנוגע למקדש שני, אפילו בנוגע למשכן.

הגבלות אלה אינן בנוגע לבית המקדש השלישי שהוא יורד למטה, שהוא עומד ומוכן ובנוי בידי שמים, כמדובר קודם על הוי' ימלוך לעולם ועד – בניין בית המקדש השלישי.

ואם זה כך בנוגע לחוץ לארץ, על אחת כמה וכמה ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל", והוא מבלבל את "לב מלכים ושרים" – "כפלגי מים ביד הוי'", "לכל אשר יחפוץ יטנו",

שלב המלכים נמשך ומוטה לצד שצריך להיות באופן שיהיה "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים," קודם - ארץ של שבעה אומות, אחרי זה היתה ברית בין הבתרים לאחוזת עולם עם אברהם אבינו ארץ קיני וקניזי וקדמוני, אחרי זה כפי שבמכילתא פרשת משפטים ובספרי פרשת שופטים שנהיה "מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ," [=כל העולם] באופן של 'בלי גבול עוד' יותר מארץ עשר עממין, שההתחלה בזה היא ע"י מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות;

רק כדי שיוכלו לעשות זאת כדבעי והקב"ה צריך לתת שלום בארץ, "ושכבתם ואין מחריד", "ונפלו אויביכם לפניכם לחרב", ועוד יותר - אפילו "חרב של שלום לא תעבור בארצכם", ומצד שעומדים באופן של "בך בטחו אבותינו", בביטחון חזק ואמיתי ביותר ש"בטחו", - "ותפלטימו", בדומה למה שאומרים ב'סיום' [=המסכת] מצד ש"זה הוי' קיוינו לו", יש פה עניין תקוה כפשוטה, ויש אחרי זה 'קיוינו,' כמו שחסידות מפרשת מלשון "קו" שזה ממשיך למטה עד 'נגילה ונשמחה בישועתו', למטה מעשרה טפחים בסוף ימי הגלות - ישועה כפשוטה;

וזה נהיה הכנה קרובה וצינור וכלי לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו "שילחום מלחמת הוי' וינצח" - הוא צריך לדאוג רק לענינים הרוחניים במלחמת הוי,' כי את כל שאר הענינים הקב"ה בעצמו יסדר,

"ויבנה בית המקדש במקומו", הוא צריך לעשות מה שתלוי בכל יהודי כדי שבית המקדש השלישי שעומד מוכן – יהיה פה בגלוי,

שזה אחד מהדיוקים ב"במקומו", שאף על פי שהלכות מלכים זה לא הלכות בית הבחירה, הרמב"ם מדייק ומוסיף "במקומו," שענינו של משיח הוא שבית  מקדש הוא כאן!!

אבל צריך להיות "במקומו", ואת זה פועל משיח שהוא "ממשיך" זאת שיעמוד במקומו על הר הבית בגלוי. שבזה מבואר שזו אינה סתירה לכמה דעות שבית המקדש השלישי עומד ומוכן, הוא רק צריך לרדת למטה, ואין הכרח לומר שהרמב"ם חולק על זה, אלא אדרבה, כאשר מדייקים מהמילה "במקומו":

לכאורה, הרמב"ם לא מביא בהלכות מלכים שום פרטים איך צריך להיות בניין בית המקדש, ומה מוסיפה המילה "במקומו?" אלא ענינו המיוחד של המשיח הוא, שבית המקדש שכבר בנוי, עכשיו הוא פועל שהוא "בונה במקומו."

ואז - ויקבץ נדחי ישראל, צריך שיהודי גם כן יתן לזה ידו על ידי שהוא מקבץ את ניצוצי הקדושה שלו שהם ה"נדחי ישראל" שלו, ואחרי זה הקב"ה פועל ש"ואתם תלוקטו לאחד אחד בית ישראל," וזה יורד למטה בפשטות, כפי מה שאמר הרבי מהר"ש לצמח צדק - שרוצים גאולה כפשוטה;

 ומשיח צדקינו יבוא בקרוב ממש, ויקח כל יהודי וכל בני ביתו וכל עניניו, ו"כספם וזהבם אתם," ויביא אותם באופן של שמחת עולם על ראשם, ומביא אותם למקום [=ארץ ישראל] שכבר לפני כן ישנו שם העניין של "ונתתי שלום בארץ" כי הם עושים כל התלוי בהם,

ואז, "והייתי להם לאלוקים והם יהיו לי לעם" תורה שלמה, יורדת בארץ ישראל בשלימותה, לעם ישראל בשלמותו, לא פחות ולא יתר; צריך בפירוש גרים, אבל גרים דווקא כהלכה, כי "המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך, "ובין יום השבת לששת ימי המעשה", שיוצאים מ"שיתא אלפי שני" שאלה הם "ימי המעשה" של הגלות, - מעשנו ועבודתינו במשך זמן הגלות, ונכנסים ל"מעשה" של "מצוות רצונך", כמצווה עלינו קיום המצוות בתכלית השלימות;

ובקרוב ממש בימי הגלות האחרונים, ובאופן של "ונפלו אויביכם לפניכם לחרב" בכל מקום, ועוד יותר: שאפילו "חרב של שלום לא תעבור בארצכם," ואלה שאומרים שלא ראו כלום [=שום נס], בשביל זה יש את 'אשד הנחלים" שקראנו עליו עכשיו, שהנחל זורם ומראה את הניסים שהיו, עד שרואים זאת בעיני בשר, אבל באופן של שחזקיהו אמר: "אני שוכב על מיטתי," ואין לו כח לכל הענינים, והקב"ה יעשה עם "מחנה אשור" מה שצריך לעשות באיזה אופן שהוא! וזהו פירוש "לב מלכים ושרים ביד הוי!

ויהודים יעשו את עבודתם "ויניחהו לעבדה" - זה רמ"ח מצוות עשה, "ולשמרה", זה שס"ה מצוות לא תעשה, ו"עולם" זה ארץ ואחר כך העולם כפי שזה שדה, וזה "גנוני", "מקום שהי" עקרי בתחילה," ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה," כפי שמבאר בארוכה במאמרי ההילולא שזה בכל מקום ומקום שנמצא יהודי ועושה עבודתו, הוא פועל כאן "עיקר שכינה בתחתונים," בדיוק כמו שזה היה "בגן עדן מקדם" קודם החטא,

אלא שישנו גם העילוי שבאמת זה לאחר החטא, ולאחרי הירידה, ואחרי הניסיונות, שעומדים במעמד ומצב של חמשה עשה באב, ש"תשש כוחה של חמה," כפי שמבואר במאמרים ש"תשש כוחה של חמה" ד"לעומת זה", במילא תשש כחם של כל אומות העולם שמונים לחמה, ו"קיימא סיהרא" של ישראל שמונים ללבנה "באשלמותא", עד לאופן של "כתרא עילאה", שנמצא כאן ומתגלה בכל אחד ואחת מבני ישראל ועד לאופן כפשוטו, ומתוך מצב של חרות וביד רמה ובקוממיות,

והולכים בקרוב ממש לארצנו הקדושה, ונמצאים שם במצב של שלום ומנוחה ולימוד התורה וקיום המצוות, בהתלהבות ובחיות ובאור, ומהפכים את רגעי הגלות האחרונים ונהיה "לילה כיום יאיר," ורוקדים לקראת משיח צדקינו בקרוב ממש! לחיים.