משיח שבכל דור

לגלות את שמו של משיח

ומודגש עוד יותר בשמו של משיח (הגואל) שנקרא בשם מצורע – "מצורע של בית רבי", ש"יתיב ביני עניי סובלי חלאים", "מנוגעים, והוא נמי מנוגע" – שמשיח נמצא בעולם בזמן ומקום הגלות, ובמצב של גלות, שסובל תחלואי הגלות, [כהמשך הגמרא "אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש", "אם משיח מאותן שחיין עכשיו⁶⁶ ודאי היינו רבינו הקדוש⁶⁷, דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה"], ומצפה בקוצר רוח ובכליון עינים להתגלות (מההעלם בזמן ומצב הגלות), דמלך המשיח גואל את ישראל בגאולה האמיתית והשלימה שאין אחריה גלות, כפסק דין הרמב"ם "יעמוד מלך מבית דוד וכו'".

הערות:

66) ועל-פי פסק-דין הרמב"ם (הלכות מלכים סו, פרק י"א) "ואם יעמוד מלך מבית דוד כו'" - היינו שהוא כבר מלך.

67) ושם (בהתחלת הסוגיא): "דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה, דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו (כמו ינאי, כל אחד היה דורש אחר שמו), שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו, דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי. וראה גם ירושלמי ברכות פרק ב הלכה ד, איכה רבה פרק א, נא. וראה ליקוטי לוי יצחק על מאמר רבותינו ז"ל עמוד קו ש"כל הדעות אמת הם ואלו ואלו דברי אלוקים חיים", עיין-שם.

ואנן (חסידים) נעני אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאינו, ובפרט כבוד-קדושת מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) – יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו".

(משיחת שבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א, סעיף ח)

דברי החתם סופר

...ומיום שחרב בית המקדש, מיד נולד א׳ הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בוא, וכאשר מצינו בשאול אחר שנמשח ובאה עליו רוח ממשלה ורוח הקודש אשר מלפנים לא הרגיש בעצמו, כן היה בגואל הראשון וכן יהיה בגואל האחרון.

והצדיק הזה בעצמו אינו יודע, ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה׳ כמו למשה בסנה וישלחהו.

(שו"ת חתם-סופר חושן משפט (ח"ו סצ"ח))

דברי השדי-חמד

וצריך להיות בכל דור האחד הראוי, אם יזכו הוא יהיה השליח ע"י אליהו, ואם לא יזכו יהיה כשאר הצדיקים בלא הפרש. ובמות רחמנא לצלן אחד, צריך להיות אחר בדור במקומו שיהיה ראוי, על דרך שאמרו בקידושין ע"ב "וזרח השמש ובא השמש" כו', יעויין שם.

ובדרך הזה היה משוער אצלם בכל דור מי הוא . . וכן הוא בכל דור ודור צריך להיות אחד מוכשר שמא יזכו (ועל פי זה כתבו גם כן תלמידי האר"י ז"ל שבימיו היה האר"י ז"ל) וכל זה הוא פשוט.

(שדי חמד, פאת השדה מערכת האל"ף כלל ע')