לכו כבשו את העולם

נשיא דורנו – כבוד־קדושת מורי־וחמי אדמו"ר - פעל חידוש וגילוי מיוחד ונעלה כח חדש בכללות ענין השליחות של כל יהודי בתור שלוחו של הקב"ה, ופעל שזה ירד בגילוי ובפועל ממש לכל אחד ואחת ובפועל ממש לכל  אחד ואחד מישראל בתור יסוד ודרך בעבודת ה', וזהו על ידי שהורה (ונתן את הכוחות לכך) שהשליחות של כל יהודי בדור זה היא להפיץ תורה ויהדות ולהפיץ המעיינות חוצה.

ולצורך כך - הורה - יש צורך לצאת ממקומו (כולל - לרדת ממדריגתו) אל כל המדינות וכל המקומות שבעולם שיכול להגיע לשם, ושם לפעול בשליחות של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה. ועד, שבפועל ממש קרא לאנשים ומינה אותם בתור שלוחים מיוחדים לקיים עניני שליחות שונים בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה...

וכפי שהמצב נראה עתה בפועל ובגלוי לעיני בשר, שבריבוי מקומות בעולם, ערים גדולות ועיירות  קטנות, ועד אפילו פינות נידחות שבעולם, באוסטרליה, אפריקה, וכיוצא באלו, נמצאים שלוחים שכל התעסקותם היא בשליחותו של המשלח, בשליחותו של הקב"ה - בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה...

בדורנו זה במיוחד (ובפרט בשנים שלאחרי תש"י) נוסף "דבר חידוש" (לגריעותא) אשר ממנו מסתעף "דבר חידוש" (למעליותא) - עתה ניתנה לכל אחד האפשרות, ומוטלת עליו האחריות, לעסוק בהפצת התורה והיהדות הפצת המעיינות חוצה, וכדלקמן: 

בדורנו זה רואים בפועל את הירידה הגדולה רחמנא ליצלן במצב היהודים והיהדות, בכך שישנם יהודים רבים מאוד אשר לא מקבלים שום הדרכה וחינוך של יהדות, תורה ומצוותיה.

אף־על־פי שישנם כמה עסקנים העוסקים בתיקון המצב, הנה גם לאחר השתדלותם ופעולותיהם - נשארים עדיין רחמנא־ליצלן כשלשת־רבעי חלקים (בכמות) של העם היהודי, צעירים וגם מבוגרים, שלא מקבלים שום חינוך יהודי, רחמנא־לצלן!

ובמילא, יש לכל אחד הזדמנות, וגם אחריות רצינית "להפוך" את העולם למעליותא, על־ידי יציאתו (בפשטות, יציאה מעצמו) לעשות כל התלוי בו לקרב יהודים ליהדות, ובדרכי נועם ובדרכי שלום, ללא מחלוקת. במצב הנוכחי, כמה שייעשה בתחום זה על־ידי אחרים, עדיין נשארה ריבוי עבודה בכל זה, וישנם ריבוי יהודים שאפשר וצריך לעזור להם.

ומכאן ניתן להסיק בקשר לשליחות נשיא דורנו, וגם תשובה לאלו המחפשים היכן ניתן לצאת לשליחות:

מעולם לא היה מצב מוכשר כל ־כך "לכבוש" את העולם בתורה ויהדות  דרכי נועם ודרכי שלום, כיון ש"כל הארץ לפניך" (לא רק ארץ ישראל, אלא גם חו"ל), ובאופן של "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". בכל מקום ומקום (אפילו בברוקלין, בניו־יורק וכיוצא בזה) ישנם אלפי ילדים יהודים שאינם מקבלים שום חינוך יהודי, ובכדי לקרבם ולהעניק להם חינוך יהודי אין צורך בשום מלחמות. ועל־דרך־זה בשאר עניני יהדות.

ולכן צריך להכריז בפני כל היהודים, ובמיוחד בפני תלמידי תומכי תמימים אותם חינכו רבותינו נשיאינו והדריכום (ומסרו את נפשם על כך) - שיצאו ל"מלחמת בית דוד" להביא את משיח צדקנו, ושיגדלו להיות עסקני ציבור ושלוחים: היו שלוחים ולכו כבשו את העולם ביהדות! ואין הדבר תלוי אלא ברצון.

(ספר השיחות תשמ"ז חלק א, עמוד 93)