לתת כח למלך המשיח

מוגש כהכנה למבצע "קידוש לבנה" אשר יערך, בעזה"י, במוצאי ש"ק זו פרשת "לך לך"
מאת: שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בצפון הנגב, ר' ליאור מימון מלכא

לתת כח למלך המשיח
בכל "עשרת המבצעים" אנו מכינים את העולם לזמן הגאולה. הרבי שליט"א מלך המשיח רוצה שנחבר כל יהודי לאלוקות במצווה מסוימת על מנת שיהיה לו שייכות לאלוקות בגלוי. במבצע "7 מצוות בני נח", להבדיל, הגויים והעולם כולו מתחילים להכיר במלכות ש-ד-י וש'העולם אינו ג'ונגל'.
שונה ומיוחד מבצע "קידוש לבנה". במבצע זה הרבי שליט"א מלך המשיח מעודד אותנו, את העם, לתת חיים וכח למלך המשיח עצמו. . בשיחה אודות הגאולה בפרשת נח התשנ"ב מדגיש הרבי שליט"א מלך המשיח: "...אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה..". במילים פשוטות וברורות: כל כובד המשקל תלוי במשיח צדקנו עצמו, הוא במבצע קידוש לבנה.
הרבי שליט"א מלך המשיח לא מסתפק בכך ומוסיף כהקדמה לעניין "הקידוש לבנה" גם עשיית חשבון צדק אישי וחשבון נפש של כלל ישראל. בהסתכלות על כל ישראל שהם שלמים כלפי הגאולה (ואם יש חסרון זה רק בפרט ולא בכלל) ומיד מגיע למסקנה: ש"תיכף ומיד צריכה לבוא הגאולה..." וכמו כן "...שכשעושים חשבון צדק... לעבודה בעולם... ובאים למסקנה שאין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה..". כלומר, שמבצע זה של קידוש לבנה בא לאחר "עשיית חשבון צדק"... זהו לא עוד מבצע רגיל כי אם מבצע שבא לאחר חשיבה מיוחדת ואז באים למסקנה המתבקשת.
על פי הקבלה מסמלת השמש את שם "הוי'", שהוא הגילוי האלוקי הבלתי מוגבל, ואילו הלבנה מסמלת את שם "אלוקים", שהיא מידת הדין, הצמצום וההסתר. וכשם שהלבנה מתחדשת בכל חודש אחרי שנתמעטה בסוף החודש הקודם, כך עתידים ישראל להתחדש בגאולה השלמה. החיבור בין השמש ללבנה מסמל את העובדה שבגאולה יאיר שם "הוי'" בתוך שם "אלוקים" – הגילוי האלוקי הבלתי מוגבל יאיר בתוך עולמנו המוגבל.
הרבי שליט"א מלך המשיח סיים את דבריו בדרמטיות בהכרזת "הוי' הוא האלוקים" 7 פעמים, הכרזה שנאמרת בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, כשמגיעים לשיא של התפילות, ומיד פרץ הקהל בניגון "מארש" של ניצחון, כנהוג בסיום יום הכיפורים. הדבר מוכיח עד כמה נוגע וחשוב עניין זה של קידוש-לבנה לעבודתו של הרבי מלך המשיח שליט"א לזירוז הגאולה.

"דוד מלך ישראל חי וקיים"
הטעם בהכרזת "דוד מלך ישראל חי וקיים" בקידוש לבנה, כי "מלכותו נמשלה ללבנה והוא עתיד להתחדש כמותה". מוסיף בעל התניא שהכוונה בהכרזה זו היא בעיקר למלך המשיח, שהוא מזרע דוד המלך ונקרא על שמו. בתקופה שלפני הגאולה ממש, בה הוא נסתר ונעלם - אז נדרשת האמונה וההכרזה כי הוא חי וקיים והוא עומד להביא לכולנו את הגאולה.
להלכה למעשה מביא הרבי שליט"א מלך המשיח את דעת הרמ"א (או"ח סתכ"ו ס"ב) "ולכן עושין שמחות ריקודין בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין". דבריו היו ידועים בכל הדורות ועם כל זאת לא ממש ראינו שמחה בקידוש לבנה כמו בחתונה. אולם נשיא דור הגאולה, רואה את החיבור שנוצר בין ישראל להקב"ה במצוות "קידוש לבנה" כמו נשואי חתן וכלה, וכפי שהלבנה והשמש יתחברו בזמן הגאולה. ולכן אומר לנו שזה הזמן לשמוח ולרקוד ממש כמו בשמחת נשואין. כעת, אנו עומדים על סף הגאולה השלמה, בה יהיה החיבור המושלם של עם ישראל והקב"ה - באופן של "קול ששון וקול שמחה קול חתן (הקב"ה) וקול כלה... (כנסת ישראל)". כעת, זה באמת הזמן המתאים לערוך את מבצע "קידוש לבנה" בריקודי שמחה ברחוב עם בגדים חשובים ונאים, וברוב עם הדרת מלך. לכוון שבזה מזרזים ופועלים את ביאת הרבי שליט"א מלך המשיח. להרגיש את זמן הגאולה ולהכריז: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

מתוך שיחת הגאולה 1267