תשובה שלמה: מהמקום שתמיד נשאר טהור

עבודת היהודי בחודש אלול היא עריכת חשבון נפש על השנה החולפת, תיקון והשלמת מה שנחסר והכנה לקראת השנה החדשה. ומכיוון שכל העניינים שבתורה הם מדויקים בתכלית - שלכן תמיד ישנו קשר בין פרשיות השבוע והזמן שבו הן נקראות - צריך להבין מהו הקשר שבין פרשת שופטים לעבודה של חודש אלול.

בהתחלת הפרשה מופיעה המצווה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": מלבד התוכן הפשוט - למנות שופטים ושוטרים בכל מקום ומקום, ישנו פירוש פנימי האומר ש"בכל שעריך" מדבר על שערי הגוף - העיניים, האזניים, האף והפה - שדרכם יוצר האדם את הקשר עם העולם שסביבו, ועל האדם מוטל להציב "שופטים ושוטרים" בכל "שער" כזה, בכדי לפקח שכל מה שנכנס או יוצא יהיה לפי כללי התורה.

וזהו הקשר הראשון בין פרשת השבוע לחודש אלול - חודש החשבון, שבו מודגשת יותר החשיבות והנחיצות להצבת ה"שופטים" וה"שוטרים" בשערי הגוף, בכדי לערוך חשבון צדק עם עצמו, כיצד הוא נהג בכל השנה כולה.

תמיד ניתן לבקש כפרה

גם בסיום הפרשה אנו מוצאים קשר לעבודת התשובה של חודש אלול: בחלקה האחרון עוסקת הפרשה בדין "עגלה ערופה", העוסק במקרה שבו (חלילה) מוצאים אדם מת בשדה, שאז יוצאים זקני העיר למדוד את המרחק בין הערים הסמוכות למקום ההרג, ואנשי העיר הסמוכה באים עם עגלה אל הנחל ועורפים את ראשה, ומבקשים כפרה עבור כל עם ישראל.

מצווה זו מסמלת את עבודת התשובה, כך שאפילו כאשר חלילה באים למצב לא טוב של אדם שמת בשדה, גם אז ניתן לבקש דרך כפרה ותשובה לפני הקדוש ברוך הוא.

חטא? לא קשור ליהודי

בכדי להבין לעומק כיצד אכן הקדוש ברוך הוא מכפר ליהודי על חטאיו, יש להקדים ולהסביר על מהות מציאותו של היהודי כאן בעולם הזה:

היהודי מצד עצמו לא קשור כלל לכל עניין של חטא ועוון, שכן הוא מצד עצמו "חלק אלוקה ממעל ממש", וכנאמר בזוהר שבני ישראל והקב"ה הם דבר אחד. ולכן, היהודי במקורו עומד גבוה לגמרי מהעולם הזה, אלא שהסיבה היחידה שבגינה הוא ירד אליו, היא בגלל שהקב"ה ביקש והתחנן לפניו שיואיל לרדת למטה ולמלא את שליחותו, כדי להכשיר את העולם לגאולה.

ומנקודת הנחה זו מובן שאפילו כאשר חלילה המצב הוביל את היהודי לחטוא (חס ושלום), הרי שאין זה באשמתו כלל, כי כל ירידתו לעולם הזה הייתה רק מפני שהקב"ה שלח אותו לכאן, ובאמת כל עניין החטא לא שייך אליו כלל וכלל.

התשובה מגלה את העצם

מלכתחילה, כל ירידת הנשמה למטה, נועדה רק כדי לגרום לנשמה עלייה והגבהה רוחנית, ולשם כך קיימים גם התורה והמצוות, "לזכות את ישראל" ולהרבות להם זכויות, ולכן מובן שאפילו אם נוצר חלילה פגם כלשהו בקיום התורה והמצוות, הרי שהתורה (כביכול) מוחלת ו"מוותרת" על הפגם, כדי שלא להוריד חלילה מהזכות של עם ישראל.

כל זה נובע מהקשר העצמי בין הקדוש ברוך הוא ועם ישראל, קשר שלא עומד בכפוף לשום תנאי, אלא הוא קיים מצד עצם הנשמה. ואת הקשר הזה מביאים לידי גילוי על ידי עבודת התשובה הקשורה עם חודש אלול, שעל ידה באים לגילוי עצם הנשמה בתכלית השלימות בגאולה האמיתית והשלימה.

(על פי שיחת שבת פרשת שופטים תשמ"ט)