‭"‬ושנביאיהם‭ ‬ואבותיהם‭ ‬היטעום‭" ‬

ירון אברהם נולד למשפחה ערבית בלוד. כשהיה בן תשע נרצחה אחותו בחדר הסמוך על ידי אחיה/אחיו משום שאיחרה לשוב מהקניון. זעקותיה הנוראות מהדהדות באזניו עד היום. הילד ששאל מדי הרבה שאלות על האירוע נשלח לחינוך מחדש במסגד עזתי. שם עברו עליו שבע שנים נוראות.

במקומות האלה מתרכזת שטיפת מוח מאסיבית סביב פולחן קידוש המוות. "חינוך" הילדים במסגד התרכז בתרגול והפנמת התפיסה שהחיים הם תהליך רווי סבל וחסר טעם, וכי רק במוות הגואל נמצאים עונג ואושר אינסופיים. הילדים תורגלו לשכב בקבר פתוח תוך שכנוע שהמקום נוח מאד וכמה טוב ונעים לשכב כך. מכות הרצח שספג שם אכן שכנעו את ירון שמוות איננו הדבר הכי גרוע. המכות נמשכו עד שהפסיק לחוש בכאב, ופחד המוות הטבעי אכן נעקר ממנו.

הילדים "חונכו להאמין" שהיהודים הם מקור הרוע בעולם ומקומם בים או בקבר. סיפרו להם שיהודים משתמשים בדם נרצחים פלסטינים לצרכי פולחנים דתיים, וכי רק בהשמדתם המוחלטת מותנית גאולת הפלסטינים מכל בעיותיהם.

למרות מכות רצח על בסיס קבוע, לא קנה הילד את הסחורה. משהו בתזה של הג'יהאד האסלאמי לא הסתדר לו עם יהודים שהכיר מילדותו בעיר המעורבת. לאחר שבע שנים נוראות חזר ירון הביתה, רק על מנת לגלות שהוא איננו רצוי שם... בלילות ישן בבית קברות ובימים רעב ללחם.

מי שהוציא אותו ממעגל האימים של חייו הקודרים, היה יהודי חובש כיפה. אחד מאלו שחונך להאמין שהם הגרועים ביותר (מהטקסים הפגאניים דלעיל...) ירון מתאר את הרגע בו הגיע אליו כנער ערבי גווע ברעב, בוכה ומתחנן למזון.

היהודי האכיל אותו, שמע את זעקת העזרה, והבין מיד מה צריך לעשות. הסיע אותו לתחנת האוטובוס המרכזית בתל אביב, צייד אותו בכרטיס נסיעה ובכסף ושלח אותו לאילת, המקום הכי רחוק מכל מה שרדף אותו. שם רכש הנער חברים ועבודה, וגילה את עולמם האמיתי של היהודים.

היום הוא מיצר על כך שיהודים מבטן ומלידה לא תמיד מכירים באיכות הנדירה של העם הזה, פשוט משום שהדברים נראים לנו כה ברורים מאליהם... הנדיבות, החברים שקוראים זה לזה "אחי", היחס ההוגן לנשים, אהבת ישראל וקדושת החיים.

כל אלו הדהימו אותו, ופתחו בפניו עולם מופלא שלא היה מסוגל אף לדמיין. הנער הערבי חש שהוא נשאב אל האור ורוצה בכל מאודו להתחבר אל הפלא שגילה.

עד היום איננו מבין איך יהודים אינם מתרגשים מהיופי הזה שנולדו לתוכו. אינם מעריכים את הטוב שנמצא בהם, דתיים כחילונים. חשוב לו שכל יהודי יעריך את עצמו ואת העם המופלא שאין דומה לו. את קדושת הארץ הזאת. לשם כך הוא שוקד על כתיבת ספר חדש ומרצה ברחבי הארץ.

לאחר שירות בצה"ל וגיור במכון מאיר, כיהודי לומד תורה, שומר מצוות ובעל משפחה ("אשתי היא הפיצוי לכל הרע שעברתי בחיים"), הברכה הכי מפעימה שממלאת אותו באושר, היא ברכת "ברוך . . שלא עשני גוי".

היום ברור לו שהסיפורים שנשמעים במסגדים, הם סיפור כישלון חייהם של הערבים. כל מה שהם חולמים להגיע אליו ללא הצלחה, הוא בעצם סיפור חייהם של יהודים מעצם הווייתם.

הוא יודע שהשנאה מקורה בכישלון להצליח "להיות כמו היהודים".

נשמע נדיר? אכן, אבל חשוב מאוד לדעת: בקרוב מאוד עומד להתחולל מהפך כזה בתפיסת המציאות של כל בני האדם שאינם יהודים בכל העולם. ההכרה שחלחלה בליבו של ירון ונבחרת גרי הצדק, יחידי סגולה אנשי אמת נדירים כמותו - הכרה זו תאיר באחת במודעותה של האנושות כולה.

לפתע, ידעו כ-ו-ל-ם את משמעותה של היהדות כדת היחידה שמייצגת את האמת האלוקית. יבינו שיהודי הוא שליח השם עלי אדמות, נושא המסר האלוקי עבור העולם כולו. יסכימו סוף סוף לקיים את חלקם בבריאה: שבע המצוות שניתנו עבורם בתורתנו הקדושה.

כפי שפוסק הרמב"ם (משנה-תורה לרמב"ם ספר שופטים הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'):

"וכשיעמוד המלך המשיח באמת.. מיד הם כולם חוזרים ויודעים, ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם היטעום".

אפילו אנו(!) נחווה סוף סוף את האמת האלוקית שהייתה נטועה בקרבנו תמיד, ונדע מי ומה אנחנו באמת: "..ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט ו').

אגב, אז לא יהיה ניתן להתגייר עוד. כמה טוב שבאת הביתה בזמן... ברוך הבא, ירון אברהם. 

הכתבה מבוססת על כתבת דוקו של כאן 11 "מהג'יהאד הקיצוני לציונות".