ועכשיו, מתכוננים ל’הקהל’ הגדול מכולם

חת לשבע שנים זה היה קורה. מכל קצוות הארץ ואפילו ממדינות רחוקות, נאספו כל עם ישראל, אנשים, נשים ואפילו ילדים קטנים. המועד: מוצאי חג הסוכות. המקום: רחבת בית המקדש. האירוע: מעמד הקהל.

וכך מצווה התורה: "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם, האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".

המשנה במסכת סוטה מתארת את המעמד: "פרשת המלך כיצד? מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה, שנאמר (דברים לא): "מקץ שבע שנים במועד" וגו'. חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל וקורא יושב..."

הרמב"ם בהלכות חגיגה, מפרט עוד מספר פרטים הנוגעים לאופן קיומה של המצווה: "תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם... אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה, ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת. ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל".

ואכן, מתיאורים אלו, עולה התמונה המפעימה המעבירה לנו, ולו מקצת, מחוויית האירוע שהיה מתרחש אחת לשבע שנים בבית המקדש.

מאחר והשנה הנוכחית (תשפ"ב) הינה "שנת השמיטה", במוצאי שנה זו, זאת אומרת מיד בחודש החגים המתקרב, במוצאי חג הסוכות, תיערך המצווה, ברוב עם בבית המקדש השלישי, לו אנו מצפים שיירד מוכן מהשמים בכל רגע.

אלא, שיחד עם זאת, עושים אנו את ההכנות לזכור את המצווה, באופן הנוכחי, ובאותה המתכונת שבה ציינו זאת במהלך שנות ה'הקהל' האחרונות.

דווקא עכשיו

לכאורה, חורבן בית המקדש הביא את הקץ על האפשרות לקיום המצווה. מאחר ואין לנו את האפשרות להיכנס במועד עליו מצווה התורה, במקום המיועד לכך, ומשכך אין לנו אפשרות לקיימה. אלא שהרבי שליט"א מלך המשיח מסביר כי עיקרה של המצווה היא להתקהל יחד, כמה שיותר יהודים, כדי להתחזק בדביקות בדרך ה' וליראה אותו, כפי שהתורה מציינת, ומשכך דווקא "קלקולו זוהי תקנתו", דווקא חורבן בית המקדש, מאפשר לנו להתקהל יחד, לא רק במוצאי חג הסוכות, אלא לאורך השנה כולה; ולא רק בבית ה' אלא בכל מקום עליו מחליטים, וכאשר עושים זאת מתוך אותן החלטות הרי בכך אפשר לקיים את ה'הקהל' באופן המתאפשר לנו, ואדרבה, אפילו יותר פעמים ומקומות ממה שהיה אז.

ואכן, בהוראתו מתקיימים לאורך שנה זו, אירועי הקהל מקומיים וארציים בהם נאספים המונים כחלק מקיום התקנה, וכפי שבוודאי יתפרסם במהלך ימות השנה. חשוב ביותר שאנו, כל אחד מאיתנו, יעשה כל מאמץ כדי ליטול חלק באירועים אלו.

יחד עם זאת, חשיבות יתרה נודעת להתאספות המסורתית המתקיימת מדי שנה, ובמיוחד בשנה שכזו, בחצרו של הרבי שליט"א מלך המשיח, לשם נוהרים המונים מכל רחבי העולם, כדי לחגוג את ימי חודש תשרי בכלל ואת ימי חג הסוכות ושמחת תורה בפרט.

אלפים רבים, משפחות על ילדיהן לצד זקנים וצעירים רבים עושים את הדרך הארוכה מכל קצוות העולם, במטוסים המביאים אותם כמעט מכל מדינה שעל פני הגלובוס, יחד הם מתאספים אצל נשיא הדור, באים לחסות בצילו של הרבי שליט"א מלך המשיח, ב-770 בניו יורק.

שם, בניו יורק

לא קלה היא הדרך בעבור כולם, אך הרגעים המרוממים, השפעת הברכה לכל ימות השנה, והתרוממות הרוח והנפש כפי שמקבלים במקום הזה, אי אפשר לקבל בשום מקום שהוא.

באופן נדיר, מתייחס הרבי שליט"א מלך המשיח למיקומו דווקא במקום זה. בקונטרס מיוחד שהוציא לאור, קובע הוא כי ב-770 אשר בניו יורק, שם הוא מקום משכנו של נשיא הדור וראש בני ישראל שבדורנו עדי הגאולה האמיתית והשלימה. לא זו בלבד, אלא מקום זה עצמו יהיה המקום אשר בו יתגלה בית המקדש השלישי ומשם יועתק יחד איתו לירושלים שם ישכנו שני המבנים כשהם צמודים האחד לרעהו. לא לחינם נקבעה הגימטריה של מספר הבית (770) ל"בית משיח" וגם לערך המספרי של המילה "פרצת" כשבכך ניתן הרמז לפעולת הפצת המעיינות והאור הרוחני בכל קצווי תבל, דווקא ממקום זה: "ופרצת ימה וקדמה, וצפונה ונגבה".

כמו אז

את הימים שנותרו עד למועד חודש החגים, יש לנצל כדי להחליט על ההשתתפות בנסיעה ההמונית. לוודא כי הדרכון אשר ברשותכם בתוקף (לפחות חצי שנה קדימה מעת הטיסה המתוכננת), אשרת כניסה לארצות הברית אף היא בתוקף ולהזמין כרטיס טיסה אצל סוכני הנסיעות לניו יורק למועד זמן שמחתנו.

עצם קבלת ההחלטה לבצע זאת, עצם הרצון בהתאספות ענקית זו, כמותה לא התקיים מאז חורבן בית המקדש, בעת ימי החגים, כאשר אלפים רבים שוהים יחדיו, במשך ימים ארוכים כל כך, ומתעלים בתורה ובתפילה, הרי שבכוחה לזרז את הגאולה האמיתית והשלימה, אז תושלם ההתאחדות האמיתית של כל עם ישראל, מכל העולם ומכל הדורות יחדיו, סביב השפעתו של מלך המשיח.

ואז בוודאי נקיים את מצוות ההקהל כציוויה בתורה, כאשר ישמע העם כולו, את המלך של עם ישראל - הרבי שליט"א מלך המשיח, כשהוא קורא את התורה הזאת מול העם כולו.

סיוע משמים

החל מהתאריך ט"ו במנחם אב, מתחילים לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", ימי חודש אב ובוודאי שימי חודש אלול מוקדשים להכנות לקראת ימי תשרי. מזלו של חודש מנחם אב הוא אריה, כשראשי התיבות של המילה אריה מסמלות את אלול, ראש-השנה, יום-הכיפורים והושענא רבה. גם בשיא הקיץ, כאשר חלק גדול מבלה בחופשה, כבר עושים את ההכנות הרוחניות, אך גם הפיזיות לקראת ימי חודש תשרי.

בשעה ששורות אלו נקראות, אולי נדמה כי יש זמן עד לחגים, ומי יודע מה יהיה עד אז, אך אנו כבר יודעים, כי מי שמכין את עצמו, ורוצה באמת בדביקות בו, הקדוש ברוך הוא מסייע בעדו לקיים את רצונו.

רצונו האמיתי של כל יהודי, הוא בדביקות בו, ובקיום הוראותיו.

הנסיעה לרבי שליט"א מלך המשיח, היא הדרך העולה בית א-ל, היא הדרך למצוא את כוחה של הנשמה, ולגלות את בחינת היחידה אשר בכל אחד, הוא המקום בו שורה השכינה הקדושה, כפי שהיתה שורה בבית המקדש. הכל מוכן ומצפה לנו. האם נעשה כל שתלוי בנו כדי לשאוב קדושה זו? התשובה תלויה בכל אחד.

המערכת