הגיע זמן מקדש: כולנו מתגייסים לבנייתו

שלש פעמים מידי יום מזכיר כל יהודי בתפילתו את ציפיתו לבנין בית המקדש: "רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל, ולתפילתם שעה, והשב העבודה לדביר ביתך, ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך: ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון".

על תפילה זו, חוזר יהודי, הן בימי חול והן בשבתות ובחגים, אז אפילו מתווספת פעם נוספת, בתפילת המוסף.

תפילה זו, בתוך שאר הפעמים בהן מזכיר כל אחד את ציפייתו לגאולה האמיתית והשלימה ובנין בית המקדש השלישי, היא תמצית חייו של עם ישראל. במשך אלפיים השנים האחרונות, מאז חורבן בית המקדש השני, מצפים היהודים לגאולה שתסיים את כל צרותיהם.

החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אֲזולַאי, (פוסק הלכה ומקובל, שחי לפני כמאתיים שנה) מסביר את רמת הציפיה ושכרה, בחלק אחר של התפילה, הנאמר אף הוא בתפילת העמידה בימי החול: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קיוינו כל היום".

והוא שואל על כך: בדרך כלל כאשר נאמרת המילה "כי" משמעותה נתינת טעם וסיבה לבקשה, כפי שאדם מבקש מחברו הבא נא לי את העט כי אני צריך אותו, או כי אני נתתי לך אותו. ולפי זה, מהי משמעות המילה "כי" במשפט "כי לישועתך קיוינו כל היום"? ומסביר זאת, שאכן אנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא, שיביא לנו את הגאולה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח..." מדוע? משום "כי לישועתך קיוינו כל היום", בגלל שאנו מחכים ומצפים לה בכל היום. לא רק בחלק מהיום, ולא רק בשעת התפילה וכיוצא בזה, אלא ממש כל היום. כפי שנאמר בשלושה עשר העיקרים, אותם מונה הרמב"ם שחייב כל יהודי להאמין בהם, ובאה לידי ביטוי שם במילים המפורסמות והמוכרות: "אני מאמין בביאת המשיח . . אחכה לו בכל יום שיבוא".

לבנות - כל אחד יכול

אם בכל ימי השנה, מחוייב כל אחד לחזק את אמונתו ולצפות ולקוות כל היום לגאולה האמיתית והשלימה, אזי, כאשר אנו מציינים את ימי שלושת השבועות בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, בין היום בו הובקעו חומות ירושלים, לבין היום בו נחרב ונשרף בית מקדשנו (פעמיים, הן בבית ראשון, והן בבית שני) ברור שרמת הצפיה והשיח בנושא, עולה לשיאים חדשים.

ואכן, בדורנו, קובע הרבי שליט"א מלך המשיח, את ימים אלו, ללימוד והרחבת הידע בכל הנוגע לענייני בית המקדש. כאשר בכל מקום, נפתחו בהוראתו, שיעורים המיועדים לציבור הרחב, בהם יכול כל אחד, להעשיר את הידע בפרטים השונים הנוגעים לצורת הבית, כליו או סוגי העבודות הנדרשות בו.

הטעם לקריאה זו, הוסברה על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח, לא פעם, בדברי המדרש המתארים את המחזה שראה הנביא יחזקאל, בעודו נמצא בבבל, בתקופה שבין חורבן בית ראשון, לפני הקמת בית שני, בעוד העם כולו מתאבל על חורבן הבית, ואינו צופה גאולה בקרוב, או אז הראה הקב"ה ליחזקאל את מראה הבית השלישי על פרטיו.

וכך מתאר זאת המדרש: "כשהקב"ה מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? - 'הגד את בני-ישראל את הבית וייכלמו מעוונותיהם ומדדו את תכנית'. אמר יחזקאל לפני הקב"ה: עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית?… וכי יכולין הן לעשות? הנח להם עד שיעלו מן הגולה ואחר-כך אני הולך ואומר להם. אמר לו הקב"ה ליחזקאל: ובשביל שבניי נתונים בגולה יהא בניין ביתי בטל?! אמר לו הקב"ה: גדול קרייתה בתורה - כבניינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה - אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית" (תנחומא פרשת צו, יד).

במילים פשוטות יותר, אומר לו הקדוש ברוך הוא כי ללימוד זה יש מעלה והיא זו הגורמת בפועל את בנין הבית.

בפועל ממש

אין זמן מתאים יותר מלחזק את בניין הבית, מאשר ימים אלו, כפי שהזכרנו קודם. ולגבי אופן הלימוד הנדרש מאיתנו, קובע הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחת הדבר מלכות: "כיוון שעומדים על סף הגאולה שבאה תיכף ומיד ממש, מובן, שלימוד הלכות בית-הבחירה בשנה זו צריך להיות באופן אחר לגמרי:

"לכל לראש - שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף וההשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי, עליו נאמר 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון', גדלות שלא הייתה מעולם (לא בבית שני, ולא בבית ראשון, ולא במשכן שעשה משה)…

"ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה 'הלכתא למשיחא' כי-אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי זה, כיוון ש'מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) ייגלה ויבוא משמים' ברגע כמימרא"!

זאת אומרת, שבעוד אנו מוצאים בגמרא את הביטוי "הלכתא למשיחא" בצורה הניתנת להבנה, כי ישנן הלכות מסויימות שנאמרו כדי לדעת את המעשה, שיצטרכו לעשות אי אז בעתיד כאשר יבוא מלך המשיח, הרי שכעת, בעומדנו על סף הגאולה האמיתית והשלימה, הופך הלימוד בהלכות אלו למעשי, ברגע הקרוב.

כך שכאשר יושבים יהודים ולומדים את ענייני בית המקדש בכל מקום בו הם נמצאים, עליהם להרגיש רגש של שמחה מכך שהלימוד אינו תיאורטי חלילה, אלא מעשי ובא לידי שימוש ממש עכשיו!

מתגלה מהשמים

אם בעבר הייתה תקופה זו מבטאת בעיקר רגש של אבלות בדגש על התרפקות על העבר המפואר שהיה נחלת אבותינו, הרי כשאנו נמצאים כיום בימות המשיח, הרי שהולך וגובר רגש ההשתוקקות לבנין בית המקדש השלישי.

ניתן להמשיל זאת לאדם שנגזר עליו עונש כבד של מספר שנים ארוך בכלא. הרי שבהגיע בכל שנה, בימי שבתו בכלא, היום בו הוא הוכנס לכלא, הרי זה גורם לו רגש של עצב וצער, בזוכרו את ימיו כאדם חופשי ומאושר. אך בהתקרב הזמן בו הוא עתיד להשתחרר מבית האסורים, הרי שכל יום מגביר אצלו את השמחה והציפיה לקראת שחרורו וגאולתו. אפילו כאשר הוא מציין את יום כניסתו לכלא, אומר הוא לעצמו הרי זו הפעם האחרונה שאציין תאריך זה בכלא, וכיוצא בזה.

זה הזמן מתאים, להגיע ולהשתתף בפועל בסדנאות והשיעורים הרבים, המתקיימים בימים אלו, בכל מוקדי חב"ד, ובכך להפוך את שלושת השבועות מימי אבל וצער לימים בהם אנו שקועים בכל הווייתנו בנושא בית המקדש.

ובזכות ההחלטה להשתתף בשיעורים אלו נזכה בקרוב ממש, ותיכף ומיד ממש, להתגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, ולבנין בית המקדש השלישי המוכן כבר למעלה שירד מהשמים ויגיע להר הבית בירושלים, אחרי שיתגלה ב-770 בניו יורק, כשהוא נוטל עמו כל כל בתי הכנסת מכל העולם!

המערכת