לצעוד בגאון יחד עם הילדים בתהלוכות ל”ג בעומר

פני פחות ממאתיים שנה התחילה תנועת ההשכלה. ראשיה והוגיה ניסו למצוא דמות חדשה ליהודי הנצחי, ובין היתר הביאו לעולם את המשפט "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך", כשכוונתם היא שיש להשתלב בעולם החולין שמחוץ לבית, בעולם של הגויים האירופאים, כדי שאלו יקבלו את הרושם החיצוני כאילו אנחנו כמותם חלילה.

סופה של תנועה זו היה אי שם, כאשר גילויי האנטישמיות התפרצו לא פעם דווקא מול אותם אלו שבחרו להידמות לגויים ולהשתלב כמותם בצבא הצרפתי או הגרמני ובמוסדות האקדמיה. דווקא שם, במקום שבו נדמה היה כאילו כולם שווים, נאלצו אלו להיתקל בתופעות הבזויות של עלילות והתייחסות לא נאותה, כל זאת רק בשל מוצאם היהודי.

אך דרך זו, של הצנעת היהדות בחוצות, המשיכה לחלחל גם לדורות הבאים, כאשר לא פעם עדים אנו ליהודים שמסיבות שונות מצניעים עובדה זו, ואינם גאים למתג את עצמם כחלק מהיהדות.

המהפך

דרך חיים זו פשטה מאירופה לפני מאה שנה ויותר לארצות נוספות, והובילה קו ברור של התחשבות באומות ואי הבלטת הזהות היהודית. גישה זו באה לידי שיא בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואחריה, עד להתעצמותה לאחר מלחמת העולם השניה, הן בארץ ישראל והן בארצות השונות לשם הגיעה שארית הפליטה מאירופה העשנה.

מול גישה זו, ניצב הרבי שליט"א מלך המשיח, מנהיג הדור, שנקט בדרך חיים הפוכה לגמרי. את היהדות אין להצניע ולהחביא, יש להופכה למקור גאווה שיביא מהפך בחיים היהודיים.

קבוצות שונות, בהן אלו שביקשו לערוך רפורמות בדת, הובילו את קו ההיטמעות וההשתלבות בין האומות, אך כיום נוכחים כולם לראות כי דרך זו הובילה להתבוללות איומה, אשר כתוצאה ממנה נאבדות נשמות רבות מהעם היהודי.

דווקא הדרך שנחשבה בתחילה כקשה יותר לביצוע, דרך הגאווה היהודית, היא זו שהצילה נפשות רבות.

ואכן, מיד עם עלותו לנשיאות, יזם הרבי שליט"א מלך המשיח פעולות שונות שנועדו להעצים את הרוח היהודית, ולגרום אפילו לילד יהודי צעיר, שנמצא בניכר בינות לתלמידי בית הספר העממי הלא-יהודים המקיפים אותו, לחוש גאווה יהודית.

תחילה היו אלו שעות לימודי הדת במסגרת החינוכית, בהתאם לחוק המאפשר שעה בשבוע להשתתף בלימודי דת, גם בבתי ספר בהם נדרשת הפרדת הדת מהמדינה. אין ספור ילדים חייבים את כל חייהם היהודיים לאותה שעה שבועית שחיזקה אצלם את הזהות היהודית ושמירת המצוות.

בדרך זו הקימו בתי חב"ד רבים ברחבי העולם את בתי הספר של יום ראשון, "סאנדיי סקול", בהם לומדים מידי שבוע אלפי ילדים, המקבלים בדרך זו את מנת היהדות לחייהם.

תשובת המשקל

אי אפשר להתעלם גם מתרומתן האדירה של חנוכיות הענק, המוצבות מידי שנה במרכזי הערים, כמעט בכל פינה בעולם, ומעניקות לכל רואיהן פרק בהלכות פרסומי ניסא. אין ספור מקרים של יהודים שנתקלו במראה המלבב, בו ראשי ערים ומשפיענים נוטלים חלק בהדלקת הנרות במנורות הענק, הניצבות בטבורה של העיר, מביאות את האור היהודי מול רחובות מלאים בסמלי ימי הגויים הבולטים.

קשה לתאר את הלך רוחו של צעיר יהודי, המקבל מנה עצומה של גאון יעקב כאשר הוא רואה יהודי שאינו מחפש להצניע את זהותו, ומול כל העולם עומד ומכריז: "אני בן העם הנבחר, אני הוא זה שבו בחר השם יתברך, אני הוא זה הזוכה לקיים את מצוותיו".

ואולי לא רק על יהודים משפיע המראה, אלא אף על אומות העולם, אלו שעליהם מוטלת המשימה להנהיג את עצמם בהתאם להוראות הבורא בקיום שבע מצוות בני נח. גם הם, כשרואים יהודי המפגין בחוצות את רצונו לדבוק בבורא, הדבר מהווה תזכורת עבורם כי גם הם יכולים וצריכים לקיים את המוטל עליהם.

אירועים אלו, הם הינם תשובת המשקל ההיסטורית למראות העתיקים של יהודים עולים על המוקד, כאשר נתפסו מקיימים את המצוות מפאת רצונם לדבוק בבורא, כאשר המון העם חוזה בהשפלתם ומריע למראה השפל של העלתם כעולה על גבי מדורות שהוצתו בלב הערים השונות.

מעל כל אירועים אלו שתיארנו, עומד האירוע הבולט ביותר במשך השנה, הוא ל"ג בעומר. יום אשר בו יוצאים אלפי ילדים, בכל פינה בעולם, מחזיקים בידיהם שלטים הקוראים לקיום מצוות, ומכריזים בחוצות את הפסוקים מהתורה ומדברי החכמים ז"ל.

בדרכו של רשב"י

אירועים אלו, עומדים כהמשך ישיר לפעולותיו של בעל ההילולא, רבי שמעון בר יוחאי, שלא חת מלומר את דעתו בפני הכל, גם כאשר מדובר היה בדברים כנגד השלטון הזר שהתנכל ליהדות, דיבורים שגרמו לו לנוס.

הגמרא במסכת שבת דף ל"ג, מספרת כי רדיפות הרומאים אחרי רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר החלו בעקבות מפגש שהתקיים בין רבי שמעון, רבי יהודה ורבי יוסף בבית המדרש. לאחר שסיימו לדבר בדברי קודש, שוחחו בענייני דיומא, ורבי יהודה החל משבח את הרומאים על אשר הם עושים ובונים בארץ. מנגד, טען רבי שמעון: "כל מה שתיקנו - לא תיקנו אלא לצורך עצמם; תיקנו שווקים - להושיב בהן... מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס".

כיום, כאשר זכינו לחיות בעידן הגאולה, בה בטלה גזירת המלכות ואין שלטון זר המונע מיהודי לקיים את אורחות חייו, הרי שמתעצמת שבעתיים הקריאה לכל אחד: צאו לתהלוכות והביאו את מסרי היהדות לכל פינה.

לא רק הילדים

מסופר שבזמנו של רבי שמעון בר יוחאי, כאשר פשטה בעולם לימוד תורת הסוד, אפילו ילדים קטנים היו בקיאים בה, באותה תורה נעלית. כך גם היום, כאשר צועדים הילדים ומשננים את אותם פסוקים, המכילים גם קטעים מספר התניא הקדוש; כאשר הם משתתפים באירועים המיוחדים וזוכים לשמוע שם דברי תורה וחסידות - הרי הם שותפים לגילוי האור הגדול של תורת החסידות, הממשיכה את פרסום שמו יתברך, כפי שעשה זאת רשב"י בלמדו את תלמידיו סודות התורה.

תהלוכות אלו אינן מיועדות רק לילדים. גם המבוגרים נקראים ליטול בהן חלק, ולא רק להסתפק בהשתתפות אישית, אלא גם לפרסם זאת בקרב מכריהם וידידיהם, עד שלא ישאר יהודי אחד בעולם שלא ישמע על התהלוכות ועל היוזם שלהן - הרבי שליט"א מלך המשיח.

בתהלוכות אלו, אף תעלה בקשתם של הילדים הטהורים - 'הבל שאין בו חטא' - לגאולה האמיתית והשלימה. הכרזת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' שתוכרז באירועים אלו, תבטא את אמונתם הטהורה וציפייתם הבלתי פוסקת מתוך ביטחון גמור, שהנה זה משיח בא, וכבר בא, הנה הרבי שליט"א מלך המשיח מתגלה לעין כל, בגאולה האמיתית והשלימה, ותיכף ומיד ממש, ממש, ממש.