מתווה הפליטים הסופי: כניסה חופשית לגויים

הפלישה הרוסית של ולדימיר פוטין לאוקראינה הפכה לרעשי רקע בין שלל החדשות. מלחמת רוסיה-אוקראינה התפתחה והתארכה הרבה מעבר למצופה, ומטרותיו של נשיא רוסיה, ככל הידוע, לא התמעטו. לפי דיווחי האו"ם, מעל עשרה מיליון אוקראינים הפכו לפליטי מלחמה מאז תחילת ההתקפה הנוכחית, והעולם כולו מישיר את עיניו בדאגה אל המראות בגבול אוקראינה. מראות ששנים רבות לא ראינו.

אזרחים אוקראינים רבים לא יכולים עוד להרשות לעצמם להישאר עם משפחתם תחת הפגזות האש הרוסית, ונאלצים לארוז את עיקר מטלטליהם, ובזמן קצר לקפל את חייהם למזוודות ספורות, איתן הם יוצאים למסע ארוך ומסוכן אל עבר הגבול. רבים מהם כלל לא יודעים לאן ימשיכו אחר חציית הגבול, אך מטרתם היא אחת - לצאת ממקום הסכנה ששמו אוקראינה.

גם בזווית היהודית ניתן משקל כבד לסכנה הגדולה שאורבת למי שנמצא תחת האש, באוקראינה המופגזת. רבנים בכירים, גדולי פוסקי ההלכה, פרסמו פסק האומר כי לא רק שמותר לפעול במהלך השבת כדי לצאת מן המדינה המותקפת, לא רק שיש היתר לנסוע גם בשבת אל עבר הגבול, ולקיים מעשים הכרוכים בבריחה גם במהלך השבת, אלא קיימת חובה הלכתית של ממש לעשות זאת.

פיקוח נפש - יש לעשות כל מה שאפשר על מנת לצאת מאוקראינה, גם במהלך השבת. לא זו בלבד, אלא הפוסקים מחייבים את כל מי שיכול לסייע ליהודים לצאת ממקום הסכנה, לעשות זאת גם בשבת. שלוחי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א עוסקים 24 שעות וגם 7 ימים בשבוע באתגר האחד - לעזור לכמה שיותר יהודים להימלט ממקום הסכנה. זוהי החובה ההלכתית כעת, וזו השמירה על קדושת השבת - במצב הנוכחי.

חלק מזרם הפליטים הגדול, באופן טבעי, הגיע גם לשערי ישראל. נמל התעופה בן גוריון הולך ומוצף בפליטים אוקראינים, רבים מהם לא-יהודים, המבקשים להיכנס בשערי המדינה עד יעבור זעם. ואולי לתמיד.

כולם מוזמנים!

סערה רבתית פרצה סביב העובדה הפשוטה כל-כך. קול תמוה החל להישמע בחוזק, כאילו לא ברור שכאן הוא ביתו של העם היהודי, ועל הצביון היהודי להישמר לפחות כאן. כל חוששי הדמוגרפיה, מצדדי ההיפרדות למען הרוב היהודי, שכחו לפתע מהערך העליון שנקרא "מדינה יהודית". אלא שרגע לפני הגאולה השלימה, הסאגה לא יכולה שלא להזכיר לנו את הבטחת הנביא לגבי העידן בפתחו אנו עומדים "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה'... ונהרו אליו כל גויים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה"...

הצפת הארץ בפליטים גויים אוקראינים, היא איננה אירוע המתאים לעידן הגלות. כל עוד הגאולה מתעכבת עוד רגעים ספורים, עלינו לוודא כי עם ישראל ישכון בארצו השייכת לו, וישמור בכך על חיים ציבוריים הראויים לעם הנבחר. אך בקרוב ממש, כאשר יתבטל החשש הטמון במציאות עמים אחרים - אנו נקבל בשמחה את כולם, ומכל העולם כולו יגיעו לחוות את קדושתו של הבורא והתגלותו בבית המקדש.

סטיגמה עתיקה על הגאולה אומרת כי באותה תקופה תתבטל מציאותם של האומות. אך כאשר לומדים את תורת החסידות, המאירה את תפקידה של הגאולה כעידן בו מזוכך החומר והעולם, והופך בעצמו לטוב מוחלט - מבלי להתבטל או להתפרק - מבינים כי הגויים כאן כדי להישאר. כל האומות, בקרוב ממש, יכניסו עצמן למטריית האמונה בבורא, הקדוש ברוך הוא, ומיד בבוא המשיח יזכו גם הם לגילוי גדול של אלוקות, שיאפשר להם להקדיש את כל מציאותם לחסות בצל הבורא. כלשון הפסוק - "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד".

גאולת האומות כולן, היא עובדה מרכזית הנוגעת גם לעם ישראל. היה ניתן לחשוב שהגאולה היא אירוע הנוגע בעיקרו לעם היהודי, כאשר מצב האומות בתקופה זו הוא נושא נוסף ונפרד. אך כאשר מבינים כי מטרתה של כל בריאת העולם היא מציאות בה תכלית החומריות מתאחדת לחלוטין עם תכלית הרוחניות - מציאותו הגלויה של הבורא - הרי שחלקן של אומות העולם בתהליך הגאולה הוא משמעותי.

המציאות תחדל

תכלית הגאולה היא מצב בו העולם כולו מראה במציאותו כי הוא כפוף לרצון הבורא, ונהנה מאורו ושכינתו, כולל ישויות שעד עכשיו ביטאו את התפיסה שהעולם מתנהל מעצמו, או שמציאות הבורא איננה דומיננטית וחשובה בקיום היום-יומי של העולם, חלילה. כאשר גם עמים ודמויות כאלו נגאלות ברמה האישית ומכירות במציאותו של השם ובכך שאיננה סותרת למציאותם הטבעית, אלא היא חלק ממנה, זו תכלית הגאולה. בכך מגיע לידי ביטוי גודל המהלך שנועד לגאול את העולם ולגלות כי הוא מחובר לחלוטין לבוראו.

הסבר זה מביא אותנו להבין גם את הפסוקים מהם משתמע כי מציאותם של העמים תחדל בגאולה, וכולם יעברו מן העולם מלבד עם ישראל: כאשר מדובר על מציאותם של העמים, ניתן לתפוס זאת כמציאות של ממש, דבר הקיים ועומד בפני עצמו.

כיום, כאשר טרם זכינו להיחשף לאורו הגדול של הבורא, אנו רואים את מראה עינינו - מציאות העולם - כדבר וודאי והחלטי, לעומת קיומו של הקדוש ברוך ושליטתו על העולם, כדבר חידוש העשוי להיות מוטל בספק או שנוי במחלוקת. גם מי שמודה בקיומו של הבורא ואף בצורך לקיים את רצונו ולהתנהל על פי דרישותיו - עדיין איננו חש כי ישות זו גוברת על מציאותו ועל הקיום הכללי של העולם על יושביו.

כעת עדיין מושרשת במחשבתנו התפיסה כי אנו מציאות קיימת בפני עצמה, וגם העולם כולו. בקרוב, כפי שהבטיח הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א, תגיע הגאולה. אז נחוש כיצד מציאותו האמיתית של העולם היא כנספח וחלק מהדבר האמיתי - בורא העולם.

תהליך זה, יש בו מעין ביטול המציאות - ההבנה כי מציאות העמים אינה דבר חשוב בפני עצמו, אלא חלק קטן הבטל לדבר הגדול - בורא העולם. זו ההבנה העמוקה והאמיתית ל"ביטול מציאותם" של הגויים בגאולה הקרובה.