השמחה של סוכות נמשכת לכל השנה

נוסף על כללות הציווי "טוב לב משתה תמיד" (כפי הפסק-דין בשולחן-ערוך בסוף חלק אורח חיים), ישנם זמנים מיוחדים בשנה שבהם צריך להיות ענין השמחה בגלוי ובהדגשה יתירה - בשלש רגלים, הנקראים "מועדים לשמחה", שבהם ישנה מצות עשה מן התורה "ושמחת בחגך".

ובמועדים לשמחה גופא מודגש ביותר ענין השמחה בחג הסוכות - שנקרא "זמן שמחתנו", שהשמחה שבו גדולה יותר משמחת שאר המועדים, כדאיתא במדרש "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו שמחה אחת .. בעצרת .. שמחה אחת .. אבל בחג (הסוכות) .. כתב שלש שמחות" - "חזקה" (חוזק והתחזקות) בענין השמחה, וכמודגש בשמחת בית השואבה שבחג הסוכות: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", "כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה .. לא טעמנו טעם שינה וכו'", ומעין זה גם בשמחת בית השואבה בזמן הזה ("בימים ההם בזמן הזה") ובחוץ לארץ.

ותוכן הברכה בנוגע לענין השמחה - שיחגגו ("מ'זאָל פּראַווען") השמחה דחג הסוכות בכלל ושמחת בית השואבה בפרט בכל שבעת הלילות דחג הסוכות באופן של פריצת גדר (שמחה פורצת גדר), למעלה ממדידה והגבלה, ובאופן של עילוי והוספה מיום ליום, ועוד והוא העיקר, שתיכף ומיד (בלילה הראשון) זוכים לחגוג שמחת בית השואבה (לא רק בתור מנהג לזכר שמחת בית השואבה שהיתה בבית-המקדש, אלא) בשלימותה (ככל פרטי הענינים שנתבארו במשנה ובברייתא) – בעזרה דבית המקדש השלישי.

ועוד ענין עיקרי בנוגע להפתיחה בברכה בהיום-טוב דסוכות - המשכתה על כל השנה כולה:

ידוע שכל עניני חודש תשרי הם ענינים כלליים שנמשכים ופועלים על כל השנה כולה, כמרומז בשמו של החודש, "תשרי", אותיות "רשית", התחלה וראש שמורה דרך כו' לכל השנה כולה.

ובהדגשה יתירה בנוגע לחג הסוכות – דכיון שהתחלתו ביום חמשה עשר שבו "קיימא סיהרא (דתשרי) באשלמותא", מודגשת בו השלימות דחודש תשר י, כולל גם השלימות ד"רשית", התחלה וראש, שנמשך ופועל על כל השנה כולה.

ומזה מובן שהפתיחה בברכה בהיום-טוב דסוכות כוללת גם המשכת הברכה על כל השנה כולה.

ולכל לראש בנוגע לענינו העיקרי של חג הסוכות - ענין השמחה - שנמשכת שמחה על כל השנה כולה, שנעשית שנת שמחה, וכמודגש בנוגע לשמחת בית השואבה עליה אמרו "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", שמזה מובן שראיית שמחת בית השואבה פועלת ראיית שמחה בכל ימיו (ובאופן שנעשים "ימיו", שהוא בעל הבית לפעול בהם המשכת השמחה).

והמשכת הברכה על כל השנה כולה בנוגע לענין השמחה (שנת שמחה) קשורה גם עם המשכת הברכה בכל הענינים כולם, שאז השמחה היא אמיתית ושלימה.

(קונטרס מעייני הישועה)