כיצד נבחר הדסים וערבות כשרים

הדס משולש

ההדס צריך להיות משולש, כלומר שיצאו ממנו שלושה עלים מכל קן וקן (ברוחב ההדס). וצריך שיהיו העלים חופים את עצו, כלומר שראש כל עלה יגיע למעלה מעוקצו של העלה שלמעלה, ואם שני העלים יוצאים מאותו קו גובה והשליש יוצא למעלה מהם או למטה מהם ועומד ורכב על גבי השנים הרי זה נקרא הדס שוטה ופסול אפילו בשעת הדחק.

לכתחילה מצוה לחפש אחר הדס שכולו משולש. כלומר, שכל קני העלים היוצאים בכל אורך שיעור שלשה טפחים (=24 ס"מ) הם משולשים, מכל מקום אם אין כולו משולש רק רוב ההדס משולש הרי הוא כשר ומותר לברך עליו לכתחילה.

הדס שהי’ כולו או רובו משולש ואחר כך נשרו ממנו עלים אפילו נשאר עלה אחד מכל קן בכל שיעור אורך ההדס, אם נשתיירו ברוב הקנים שני עלים שלימים הרי זה כשר.

הדס שנקטם (=נחתך) ראשו

הדס שנקטם ראשו, אפלו נקטם ראש העץ עם עליו כשר, לפי שההדס מרובה בעלים ועליו הנשארים מכסים את מקום הקטימה ואין היא ניכרת, ויש חולקים ואומרים שהדס שנקטם ראשו, כיון שאין ראשו מהודר פסול, ולפי דבריהם אפילו לא נקטם ראשו אלא שג’ העלים שבראשו יבשים אף על פי ששאר כל עליו לחים ומהודרים – פסול ויש להחמיר כדבריהם במקום שאפשר למצוא הדס אחר, ואם אין למצוא אחר, מותר לברך עליו.

הענפים הקטנים היוצאים בין קני ההדס ומפסיקים שלא יהיו ג’ בקנה אחד, צריך לקטום אותם.

הדסים שהתייבשו

אם עליו התייבשו פסול, ושיעור היובש הוא שיהיו העלים מתפוררים ממגע יד וכלה כל מראה ירקות שבהם וצבעם הלבין, אבל לפני שהלבינו אף שמתפוררים – כשר.

וכן אם לא הגיעו לכלל יובש, אף על פי שהעלים התייבשו - כשר.

אם התייבשו העלים בכל שלושת ענפי ההדס אבל נשאר הקן העליון ובו שלשה עלים לחים בראש כל ענף כשר. אם שלושה עלים אלו שבראש הבד אינם לחים גמורים אלא כמושים, כיון ששאר העלין יבישים – פסול, ויש מכשירים בזה וסומכים עליהם מיום שני של חג ואילך.

שיעור הערבות

ערבי נחל, עלה שלהם משוך כנחל, חודו חלק ואינו עשוי פגימות, קנה שלהם אדום, ואפילו בעודו ירוק כשר לפי שסופו להיות אדום, כשתגיע עליו החמה. רוב מין זה גדול ליד נחלי מים, ואפילו הגדל במדבר ובהר – כשר.

יש מין ערבה שחודו אינו חלק ואינו כמסור, אלא יש בו תלמים קטנים מאד כמו פי מגל, ומין זה כשר אף הוא.

ערבה שנקטם ראשה או נשרו עליה

ערבה שנקטם ראשה – ראש העץ שלה – פסולה.

נשרו רוב עליה – פסולה, וצריך להזהר מאד בדבר זה, שכן לפעמים נושרים העלים על ידי תחיבתן לתוך הלולב או על ידי נענוע.

אבל אם לא נשרו אלא מקצת עליה – כשרה. ומכל מקום לכתחילה אין ליטול ערבה זו אם אפשר לו בנקל למצוא אחרת שלימה שלא נשרו עליה כלל, שכן שלמה מצוה מן המובחר.

יבשו רוב עליה פסולה, ושיעור היבוש הוא משהלבינו פני העלים, אבל אם לא הגיעו לשיעור זה אף על פי שכבר כמשה – כשרה.

נדלדלו רוב עלי הערבה ונתקו ממקום חיבורם בקנה, אף על פי שעדיין מחוברים קצת פסולה, וכן אם נסדקו רוב העלים ונחלקו לשנים ברוב אורך העלה הרי זה כאילו נשרו רוב עליה ופסולה.

מנהגים ברכישת ארבעת המינים בכללות

בכללות צריך להקפיד על כשרותם, כגון:

באתרוג - שיהיה שלם ללא כתמים, ושתהא מסורת על פרדס זה שאינו "מורכב" בלימון.

בלולב - שיהיה ישר, והעלה האמצעי שלו יהיה סגור.

בהדס - שיהיה "משולש" (עיין ב")

בערבה, וכן בכל המינים כולם, שלא יהיה קטומים בראשם.

אבל בכל מקרה מנהג ישראל שמי שקונה אתרוג ולולב ואינו מבין בכשרותם והידורם, מראה אותם למורה הוראה לראות אם הם כשרים, שכן ישנם בענין זה חילוקי דעות רבים הכתובים בשולחן ערוך.