במוצאי יום כיפור מתעסקים בעשיית הסוכה, כדי לצאת ממצוה אל מצוה, ומצוה לתקן את הסוכה ולבנותה כולה מיד למחרת יום כיפור אחר היציאה מבית הכנסת כי מצוה הבאה לידך אל יחמיצנה.
הסוכה מורכבת מדפנות העשויות מחומר העמיד ברוח מצויה ועל גביהם סכך.
החל מהיום הראשון של חג הסוכות מברכים בכל יום (מלבד בשבת) על ארבעת המינים - איגוד המורכב מארבעה מינים: אתרוג, לולב, הדסים וערבות.
כתוב בזהר הקדוש שבחג הסוכות באים לסוכה שבעה "אושפיזין" (אורחים). שבעת אושפיזין אלה – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד.
הרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק מליובאוויטש) אמר, כי נוסף על האושפיזין הכלליים, ישנם גם אושפיזין חסידיים - אלו הם נשיאי חב"ד והחסידות הכללית לדורותיהם והם: א. הבעל-שם-טוב, ב. המגיד ממעזריטש, ג. אדמו"ר הזקן (רבי שניאור זלמן), ד. אדמו"ר האמצעי (רבי דובער), ה. אדמו"ר הצמח צדק (רבי מנחם מענדל), ו. אדמו"ר מוהר"ש (רבי שמואל), ז. אדמו"ר מוהרש"ב (רבי שלום דובער). הרבי שליט"א מלך המשיח הוסיף על זה ואמר שהרבי הריי"צ הוא האושפיזין של היום השמיני של החג – שמיני עצרת וכן ביום שמחת תורה האושפיזין הוא הרבי שליט"א מלך המשיח.
במהלך כל לילות החג נוהג הרבי שליט"א מלך המשיח לשאת שיחה בפני הקהל הגדול בבית המדרש 770 בית משיח, ובה הוא מבאר את הקשר שבין האושפיזין הכללי והאושפיזין החסידי של אותו יום.
בכל יום מימי חג הסוכות מוסיפים בתפילה את ה'הלל' (כולו).
בזמן שבית המקדש היה קיים היתה שמחת בית השואבה נערכת מתוך שמחה וריקודים עד כדי כך שאמרו ש"מי שלא את שמחת בית השואבה בבית המקדש לא שמחה מימיו".
הרבי שליט"א מלך המשיח מעורר רבות על המנהג להמשיך לחגוג את שמחת בית השואבה גם היום כזכר לשמחת בית השואבה שנערכה בבית המקדש.
את הריקודים יש לערוך גם ברחוב על ידי ריקודים בלילי סוכות, ובלילי חול המועד גם בכלי שיר.
בכל לילה בשכונת קראון-הייטס (השכונה שבה גר הרבי שליט"א מלך המשיח) נחסם חלק מהרחוב (על ידי המשטרה) והריקודים נמשכים עד 6:00 בבוקר כשהקהל רוקד ללא הרף. כמו כן עורכים בתי חב"ד בכל קצוות תבל שמחת בית השואבה.
היום השישי של חול המועד (בחו"ל – היום החמישי) נקרא "הושענא רבה". בליל הושענא רבה נהוג בקהילות ישראל להיות ערים בלילה הזה ולקרוא חומש דברים ואת ספר תהלים ומאמרי הזהר. נוהגים גם לאכול תפוח בדבש.
בבוקר, לאחר סדר ההושענות נוהגים לקחת חמש ערבות ולחבוט אותם בריצפה.
לחג הסוכות ישנם כמה שמות:
חג הַסֻּכֹּת, "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (דברים טז יג).
חג האסיף, "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ט"ז), מפני שבו מסיימים ליבש את הענבים ומכניסים אותם לאוצר, וכן מסיימים לאסוף את התבואה מן השדה.
בתפילה נקרא חג הסוכות בשם "זמן שמחתנו" שבו משום שהוא החג המסיים את השנה החקלאית, ובתקופה זו אוספים את התבואה, והן משום שהוא מגיע מיד לאחר יום הכיפורים, ואנו מביעים את שמחתנו ובטחוננו בכך ש'זכינו בדין' ונחתמנו לחיים ארוכים.
תגובות