חג הסוכות הוא אחד מ"שלושת הרגלים" - שלושת החגים המרכזיים בעולם היהודי: פסח, שבועות וסוכות, והוא נמשך במשך שבעה ימים, מט"ו ועד כ"א בתשרי.
מצווה מן התורה לשבת שבעה ימים בסוכה, זכר לענני הכבוד שבהם הקיף הקדוש ברוך הוא את בני ישראל במדבר, בעת שיצאו ממצרים.
המצווה לזכור את יציאת מצרים היא מיסודות האמונה היהודית, ומצוות רבות במשך השנה נובעות מהצורך 'לשמר' ולהשריש בליבנו את סיפור יציאת מצרים, שאחריה הפכנו לעם הנבחר בקבלת התורה בהר סיני מאת בורא העולם בכבודו ובעצמו.
למרות שיציאת מצרים היתה בחודש ניסן, את חג הסוכות אנחנו מציינים דווקא בחודש תשרי - ממש לפני בוא החורף - משום שדווקא בעונה כזו ניכרת העובדה שאנו יושבים בסוכה מפני ציווי השם ולא מצד מזג האוויר הנעים שבחוץ השורר בחודש ניסן שבפתיחת האביב.
כשבית המקדש היה קיים, היתה מצווה וחובה על כל יהודי לעלות לירושלים בשלושת הרגלים, והיו מקריבים במשך החג שבעים פרים. כיום, נוהגים 'לקדש' את החג על ידי שעושים בו "קידוש", אוכלים ארוחה חגיגית, מתפללים תפילות המיוחדות לחג, וכמובן: יושבים בסוכה ומברכים על "ארבעת המינים".
היום הראשון של סוכות - ט"ו בתשרי נחשב כ"יום טוב" וחלים בו כל הדינים של איסור עשיית מלאכה ושאר הלכות יום טוב. בחוץ לארץ, חוגגים את היום טוב הראשון במשך יומיים: ט"ו וט"ז בתשרי.
הימים שבין ט"ז לכ' בתשרי נקראים בשם ימי "חול המועד", וכמו בפסח, היום האחרון של החג הינו גם כן "יום טוב". בחו"ל חוגגים אותו במשך יומיים: "שמיני עצרת" ו"שמחת תורה" ובארץ מאחדים את שני הימים לחג בן יום אחד.
חג הסוכות נקרא גם בשם: "חג האסיף", היות וזמן החג חל בעונת השנה החקלאית, בו נאספת התבואה מן השדות. כמו כן, בתפילות אנו מכנים את החג בשם "זמן שמחתנו", היות ובזמן זה צריך להרבות בשמחה.
חג הסוכות נחשב לחג שמח במיוחד, הן משום שבו ישנה מצווה מיוחדת מהתורה לשמוח: "ושמחת בחגך", הן משום שהוא החג המסיים את השנה החקלאית, ובתקופה זו אוספים את התבואה, והן משום שהוא מגיע מיד לאחר יום הכיפורים, ואנו מביעים את שמחתנו ובטחוננו בכך ש'זכינו בדין' ונחתמנו לחיים ארוכים.
הידעת? סוכות הוא החג היהודי היחיד שאין לו 'מאפייני אוכל' משלו...
תגובות