ללא ספק הגאולה תבוא. זה כתוב בתורה, ולכן זו תחזית וודאית ומוכחת, אבל מי אמר שהתחזית הזאת לא תישאר במישור הרוחני?
בתורה ישנם כמה וכמה מיקרים והבטחות שהתקיימו, אבל לא בצורה פיזית ומוחשית, אלא רק ברוחניות בלבד. מאיפה אנחנו יודעים שהגאולה תתרחש בצורה גשמית?
התשובה לשאלה זו היא גם תשובה לשאלה נוספת:
בתורה ישנם שלושה הוכחות (לפחות) על הגאולה:
הוכחה אחת עוסקת בנבואה כללית על בא הגאולה, הוכחה נוספת היא על המשיח בעצמו - זה שמוביל את הגאולה, אך למרבה הפלא מופיעה הוכחה נוספת שלא כל כך ברור מה היא מוסיפה.
הפסוק בפרשת שופטים מצווה להקים ערי מקלט עבור כאלו שרצחו בשוגג מישהו אחר, כשהאפשרות היחידה שתציל את חייהם מיד קרובי משפחתו של הנרצח היא להימלט אל אחת מערי המקלט.
מיד לאחר הציווי על הקמת ערי המקלט בארץ ישראל מוסיפה התורה ואומרת שי להקים עוד שלושה ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: "וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹוקֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ . . וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה".
ההוכחה הזו היא יוצאת דופן. אין זו עוד נבואה על עתיד, שאז זה יכול להישאר רק במימד הרוחני, אלא זו מצווה מהתורה, ומצווה חייבת להיות מתורגמת למעשה בגשמיות ממש.
וכמו שכותב הרמב"ם: "מצווה עומדת לעד ולעולמי עולמים. אין לה לא שינוי, לא גירעון ולא תוספת".
במילים אחרות: כאשר הגאולה מופיעה בתורה כחלק מאחת המצוות, אין היא יכולה להתממש ברוחניות בלבד, אלא היא מוכרחת להתקיים בגשמיות כפשוטו ממש.
זו הסיבה שהתורה לא הסתפקה בשתי ההוכחות הראשונות, כדי להדגיש ולהבהיר שהגאולה תתרחש בצורה גשמית ופיזית.
תגובות