שיחת כ"ח סיון עם כתוביות בלה"ק

שיחת כ"ח סיון עם כתוביות בלה"ק

שיחת כ"ח סיון תנש"א עם כתוביות בלה"ק ע"י המכון להפצת תורתו של משיח.

הרב גוארי':

בשם כל אנ"ש, החסידים והתמימים וידידים טובים, בני ובנות ישראל בכל אתר ואתר, כולם משתתפים בברכה זו ו"שליחותייהו קא עבדינן", מברכים את הרבי שיהיה בריא - פשוט ברוחניות ובגשמיות שיהיה אריכות ימים ושנים טובות שנים בריאות ממש בכל החושים וכל הכוחות!

ושהקב"ה יעזור לרבי, לרגל היובל - שיובל הוא מאז שעברו לחצי הכדור התחתון, עם ההכנות לתורת המשיח ל"תורה חדשה מאיתי תצא", 

שהתגלות התורה הנגלית הייתה רק בכדור העליון, ומאז שהרבי הגיע, התחילה הפיכת חצי הכדור התחתון עם הפצת המעיינות - ההכנה לביאת המשיח, 

שזהו הענין של יובל הענין של שופרו של יובל הוא מעין שופרו של משיח, שופר הגדול שיביא את כולם לתשובה עילאה! עם הגעגועים ממש לענין של משיח, געגועים לצאת תיכף מהגלות, ומשיח יבוא מיד!

וכעת זוהי ההתגלות היובל - שזה ההמשך לענין של תשעים, שתשעים - הבעש"ט אמר לחסידו ש"בן תשעים לשוח" - לשוח הכוונה לְדַבֵּר לְהוֹדִיעַ וּלְבַשֵּׂר את הבשורה של הגאולה כלומר, מה שאליהו הנביא מבשר קודם ביאת המשיח "והשיב לב אבות על בנים", כולם יקבלו את המשיח כעת!

שהקב"ה יעזור שהרבי ימלא את רצונו, שזהו רצון הקב"ה, ורצון המשיח והרצון של כל האבות שמשיח ממש יבוא עכשיו, ויוציא את כולנו "תלוקטו אחד אחד" יוציא לגילוי המשיח, ושיהיה "משיח נאו" ע"י הרבי, ויהי ממש "נאו"!!

ושהקב"ה יעזור שיקויים ללא כל מניעות ועיכובים!! וכל הרצונות של הרבי יתקיימו, ויהי "גם אויביו ישלים עימו", אפילו בענין של שבע מצוות זה יקויים ויבוא ויביא את משיח למטה נאו!!

הרבי שליט"א מלך המשיח:

 יש כאן כהנים? תמיד מסיימים בברכת כהנים. 

[הרב גוטניק מברך ברכת כהנים, מתחיל במילים "יברכך כו'], 

הרבי שליט"א מלך המשיח: 

שלא יעשו מזה מנהג שחסרה ההתחלה תתחיל פעם נוספת מההתחלה.

[הרב גוטניק מברך שוב ברכת כהנים, מתחיל במילים "וידבר ה' אל משה לאמר " כו']. 

שיחת כ"ח סיון:

מקשרים תמיד עם היום בו אירע דבר טוב עד שהיום כולו נקרא "יום זכאי", אפילו כאשר הענין הזכאי הוא באמצע היום או בסוף היום, עד"ז גם ביום זה בחודש - שזהו "ירחא תליתאי", זה כ"ח בחודש, שזה אותיות "כח" שהכח האמיתי הרי קשור כאשר זה קשור, על דרך לשון הכתוב ש"החוט המשולש" זהו דבר של קיימא, על אחת כמה וכמה שהשילוש עצמו הוא שלוש פעמים שלוש פעמים שלוש שזה כ"ז - "זך", 

במילא כאשר מתחיל היום של "כח" - של כ"ח, יש אז כבר שלוש פעמים - שלוש פעמים שלוש, 

שזה מחזק עוד יותר אצל כל יהודי וכל היהודים, ובפרט דורנו שיש לו את השליחות וציווי של נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר שצריכים לעמוד - "עמדו הכן כולכם" לקבל את הגאולה האמיתית והשלימה ובראשם משיח צדקנו דוד מלך ישראל, כמדובר כמה פעמים, 

ישנה השליחות בפשטות, וגם קשור עם הענין של פרשת שלח שקראו לפני זה, שזה היה וודאי - כיון ש"לדעתך" של משה רבינו, זה הרי היה "דעתך" שהקב"ה עצמו מעיד שזוהי דעת משה רבינו שענינו הוא ענין הדעת וספירת הדעת, וכמדובר כמה פעמים,

אח"כ נעשה מכך שכובשים את ארץ ישראל בנקל, כיון שכבר היה "לתור את הארץ" כפי שמפרש במדרש ש"לתור" זה מלשון "יתרון ארץ בכל היא", כפי הרמז בזה ש"ארץ" - שספירת המלכות יש בה את הענין של ספירת היסוד - "כל" שכוללת בתוכה את כל הספירות שלפני זה, וכאשר זה גם משתלשל אח"כ - ספירת המלכות, נעשה היתרון ב"בכל" במלכות עוד יותר מכפי שהיה אז, שנעשה היתרון שכל ה"בכל" נעשה שם בגלוי, 

שזהו ענין המלכות להוציא כל ענין דוקא בגלוי, ולהוציא באופן שזה יהיה דוקא באופן של קיימא, שזה החידוש של הגאולה העתידה לבוא לא כפי הגאולות שהיו עד עכשיו שהיתה הרי גאולה שאחריה היה גם ענין בלתי רצוי, משא"כ הגאולה שמגיעה תיכף ומיד ממש, זוהי הרי גאולה שמביאה עימה "שיר חדש", כפי שתוספות מפרש זאת עם המדרש, שזוהי "גאולה שאין אחריה גלות", 

במילא נמצאים אז כל הענינים כפי שנרמז גם גאולה זה גם מלשון גילוי, שזה החידוש של הגאולה האמיתית, שהענינים שלה נמצאים בתכלית השלימות, במילא זה בגלוי, עד לדרגא הכי תחתונה עד לעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה הימנו, 

וזה נעשה אח"כ גם נפעל גם הענין של "אמיתית" שהולך ביחד עם "שלימות", 

ששלימות זה גם מלשון הקשור עם שלמה המלך, ש"שלמה שמו ושלום יהיה בימיו", וכפי שהאדמו"ר המאצעי מפרש זאת שזה דוקא ב"פדה בשלום נפשי מקרב לי", כפי שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,

דוקא אז ישנם כל הפרטים עם כל הפירושים בגלוי של "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי",

וודאי הדבר שזה נעשה קשור, כפי שאצל חסידים מקובל שהניגון של "פדה בשלום נפשי" והפסוק "פדה בשלום נפשי" כותב האדמו"ר הזקן שכאשר הוא אמר "פדה בשלום נפשי" אזי התבשר בבשורה הטובה אודות הגאולה, 

שהגאולה הייתה קשורה שאז התחילה הפצת המעיינות חוצה בשלימות, כידוע השיחות של רבותינו נשיאנו בזה,

ונעשה גם ה"ברבים היו עמדי" שכל הענין של העולם, שזה לכאורה ענין של "רבים" - "רשות הרבים", זה נעשה "היו עמדי" שלא רק שאין צריך להתייגע על זה או עכ"פ לעשות משהו שזה לא יפריע, אלא אדרבה - נעשה "היו עמדי", שהענין של "רבים" עוד יותר מסייע שה"רשות היחיד" תהיה רשות היחיד של "יחידו של עולם" בתכלית השלימות ובתכלית האמיתית, 

שזה דווקא ע"י זה - כפי שאדמו"ר האמצעי מבאר, שכאשר "ברבים" נעשה "עמדי", במילא כל הענינים מסייעים לענין האחד והיחיד שזה הגאולה האמיתית והשלימה, 

במילא זה גם מסייע - גם בזמן וגם במקום, שבזמן זה יהיה תיכף ומיד ממש, ובמקום זה יהיה במקום זה בו נמצאים כבר, שזה הענין של בית הכנסת ובית של מעשים טובים ו"בית תפילה", שזה בית כנסת ובית תורה, 

שאלו הרי היו כל שלושת הענינים של "חוט המשולש" תורה עבודה וגמילות חסדים כנזכר לעיל, שביום כ"ז בחודש מתחלק לשלוש פעמים שלוש פעמים שלוש, במילא כאשר מגיע הכ"ח בחודש אזי יש את ה"כח" ויש את ה"כח" של "ירחא תליתאי", שזה הרי מובן שיש לזה את ה"כח" של "ירחא תליתאי" יש במילא את ה"כח" של "אוריאן תליתאי", יש במילא את ה"כח" של "עמא תליתאי", 

יש במילא את ה"כח" - כנזכר כמה פעמים שר' ניסים גאון על אתר בשבת, מביא שם כמה ענינים שהם גם באופן של שלוש, 

שכל ענינים אלו הינם ענינים של ניסים גלויים, ועד שיש לפרש שזה גם הרמז שזה הפירוש של ר' ניסים גאון, ש"גאון" כתוב בספרים זה על שם שישים המסכתות, שלכן נעשה מנהג ישראל שמי שהוא בקי בשישים מסכתות נקרא בשם "גאון" - בגימטריה שישים,

ומהשישים מסכתות יש אח"כ גם כולל בזה הברייתות שמגיעות מיד בהמשך לזה, ולאחרי זה פירוש התוספתא, וההוספה בזה ולאחרי זה הפירוש של הגמרא שבזה, 

ולאחרי זה - ועוד והוא העיקר - שזהו הענין ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", שיש לומר, ובפשטות, שכאשר ילד קטן אומר בימינו אלו שהוא מקווה שמשיח יגיע, זה "חידוש תורה מאתי תצא" מהקב"ה עצמו, שהקב"ה מסכים לכל ישראל, ש"נער ישראל ואוהבהו", כפי שהקב"ה מגלה שהאהבה שלו - של הקב"ה תהיה בגלוי ממש, עד למעלה מכל מדידה והגבלה, וביחד עם זה - עד למטה מטה בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה הימנו, 

ונעשה שם, דוקא שם יש את כל המוכנות ל"מקדש אדנ-י כוננו ידיך", אע"פ שמקומו הוא בארץ הקודש, ובעיר הקודש, ובהר הקודש, ושם גופא - בקדושה שבקדושה, 

הרי היכן שישנם מעשינו ועבודתינו, ובפרט מעשינו ועבודתינו של זמן הגלות בסוף - סיומה של הגלות, שזה הענין של הפצת המעיינות חוצה, שזה יהיה, כל שלושת הענינים עם כל שלושת הביאורים, 

שיש את הענין של "יפוצו" באמיתית ושלימות והענין של "מעינות" באמיתית ובשלימות, והענין של "חוצה" באמיתית ובשלימות,

כיצד נעשה ענין השלימות בענין של "חוצה" שלכאורה זהו ההיפך, הרי מקדים לזה, שזה באמיתית ושלימות: באמיתית - אין שום "חוצה" מהקב"ה, ואדרבה - דוקא ב"חוץ", דוקא שם ניכר, וניכר בגלוי ובתכלית השלימות 

על דרך המעלות של ניסים המלובשים בטבע, דוקא ניסים אלו הם ממקום הכי עליון והכי עיקרי, שזה בפשטות מובן שזהו המצב של הנס של הגאולה האמיתית והשלימה, 

ועוד והוא העיקר - שזה מגיע ממש למטה מעשרה טפחים וכמוזכר, - דוקא במקום זה שנמצאים בו כעת!! נשמות בגופים!! וגם ממשיכים שתיכף ומיד נעשה ה"הקיצו ורננו שוכני עפר" ונשיא דורנו בראשם, ונשיא דורנו בראשנו, 

ונעשה תיכף ומיד ב"חוצה" זה שבחצי כדור התחתון שלא שם היה הענין של מתן תורה, דוקא מצד זה ששם לא היה הענין של מתן תורה, לכן דוקא שם ישנה ההתגלות ביתר שאת וביתר עוז, ועד ששרואים זאת בפשטות שהיכן נעשתה הפצת המעיינות חוצה, 

שאע"פ שהיו שבעה דורות בליובאוויטש, ואח"כ לאחרי זה ברוסטוב, ולאחרי זה בלנינגרד או פטרבורג כפי שנקראה פעם, ולאחרי זה בפולין, ולאחרי זה בחצי כדור התחתון בכמה מקומות, ונהיה דוקא במקום בו נמצאים כעת, 

שהוא הרי גם כפי שבנ"י פרסמו את הגימטריא ש770 זה בגימטריא "ופרצת", בפשטות, כאשר יש את הענין של שבעה, ויש את העני של שבעה כמה פעמים עד מאה פעמים שבעה, ואח"כ גם המעלה של עשר פעמים שבעה, שזה נעשה ביחד שבע מאות ושבעים, נעשה אז בפשטות הענין של פרצת בתוך פרצת, שנעשית הפריצה בפשטות בזמן ומקום, 

שאע"פ שהמקום צריך הרי את הד' כתלים ואת התקרה וכו', זהו הרי הענין של "ירושלים" בפשטות ש"פרזות תשב ירושלים", וביחד עם זה "ואני אהי' לה חומת אש בקרבה וסביבה" וכמדובר כמה פעמים, 

יש את שני הענינים, ואת כל הענינים, ואת כל שלשת הענינים, ואת ה"מקדש א-דני כוננו ידך" והוא העיקר, תיכף ומיד במקום זה בו נמצאים עתה, שזאת יכול נשיא דורנו לתבוע ולפעול שלכל לראש יהיה הגילוי של "מקדש אדנ-י כוננו ידיך" דוקא במקום זה, היכן שהוא היה בעשר השנים האחרונות בסך הכל של ימי חייו לפני זה, שהיו שבעים שנה, היה אח"כ הסך הכל בעשר השנים האחרונות כמדובר כמה פעמים,

ונעשה גם באופן של שבע-מאות ושבעים פעמים עד שנעשה גם - כמדובר כמה פעמים והוא העיקר ממש, שזה נעשה הגאולה האמיתית והשלימה, שהאמת והשלימות בזה זה דוקא כשזה מתחיל מהענינים הגשמיים, ובגשמיות דוקא, שעל ידי זה מגביהים מהתחתון-תחתון ביותר מגביהים את כל הבנין עד לגגו של הבנין וכו', אע"פ שעל הגג עומדים ומבשר לבנ"י ש"ענוים הגיע זמן גאולתכם", כמדובר כמה פעמים,

ועוד והוא העיקר, שיש זאת תיכף ומיד ובפרט לאחרי ענין השליחות שעושים כאו"א מהנמצאים כאן לשליח לצדקה ע"י השטר שנותנים לו אח"כ הוא מוסיף מדיליה, שזה "מזרזת את הגאולה" ועוד יותר - מקדימה את הגאולה,

עד שלא נשאר אפילו שום רגע פנוי, ומיד לאחרי פגישתנו כעת כאן "כאיש אחד" ו"בלב אחד", שזהו הענין שנעשה ראש חודש של "ירחא תליתאי", ומובן שכיון שזה היה בראש החודש "כאיש אחד בלב אחד", הרי לאחרי הראש זה נמשך בכל ימי החודש, ובפרט ביום של חודש שהוא ה"כח" של החודש, שלכן הוא גם בפשטות מספרו זה "כח" של חודש השלישי - של "ירחא תליתאי",

ועוד והוא העיקר, שמיד נישאים "עם ענני שמיא" "בנערינו ובזקנינו ובבנינו ובבנותינו", לארצנו הקדושה ויחד עם בית המקדש השלישי שישנו כאן, ולוקחים זאת אח"כ יחד עם "וכספם וזהבם אתם" - העבודה של אהבת ה' ויראת ה' שכוללת כל מצוות עשה וכל מצוות לא תעשה כמדובר כמה פעמים,

ונעשה תיכף ומיד - והוא העיקר - ממש באופן של גשמיות, שזהו הענין האמיתי של ממשות, על דרך "חלק אלוקה ממעל" שהאדמו"ר הזקן מוסיף בזה בספר התניא קדישא את המילה המילה של "ממש", 

שזה נעשה דוקא כשנמצאים נשמות בגופים, מתווסף עוד יותר בבריאות הגוף ובבריאות הנשמה, ועוד והוא העיקר - שמתווסף מיד בבריאות בכל העולם כולו, והבריאות כפי שבכל העולם מתגלה שזהו עולם שנברא - "אסתכל באורייתא וברא עלמא" מאין ליש בכל רגע ורגע, שזה דוקא קשור עם עצמות ומהות,

ועוד והוא העיקר - שמהדיבור בענינים אלו זה קשור עם דיבורו של הקב"ה, נעשה מיד מעשה של הקב"ה שמעשה הקב"ה בעיקר הוא מיד להוריד ולגלות ובגלוי ממש בכל הפירושים שבדבר, את הגאולה האמיתית והשלימה "בנערינו ובזקנינו ובבנינו ובבנותינו", 

ועוד ועיקר - תיכף ומיד ממש!!

ובפרט שמקשרים זאת עם שליחות לצדקה, לאלו שנמצאים כעת כאן, ועל ידיהם - שהם יוסיפו עוד משלהם זה עוד יותר מקרב את הגאולה ומזרז את הגאולה, עד שנעשה תיכף ומיד ממש בפשטות! 

אחרי תפילת ערבית: 

כיון שהכריזו שיהיה הפסק - חבל על הזמן, במילא יעשו המשך

כאמור לעיל, נמצאים ב"כח" של "ירחא תליתאי" -ביום העשרים ושמונה בו, שזהו הרי כאמור מגיע מיד לאחר יום ה"זך" - של כ"ז, ונעשה גם הקדמה ליום שלאחריו שזה כ"ט, זה היום של ערב ראש חודש, 

שערב ראש חודש קשור עם יהודים כפי שהם נמצאים בשלימות העבודה, שהם הרי "מונין ללבנה" ודומין ללבנה, במילא הם מונים ורואים שהלבנה כבר סיימה את עליתה שנעשתה ע"י ש"ונפקדת" נעשתה העליה של הנשמה שיוכל להיות היחוד והזיווג של ה"מאור הקטן" עם "מאור הגדול", שזה הולך גם במיוחד על כנסת ישראל עם הקב"ה, ועד לכל יהודי בפני עצמו "תלוקטו אחד אחד" עם עצמות ומהות בעצמו, שנעשית מציאות אחת ואחדות אמיתית עד לאופן של "יחיד" שזה עוד יותר נעלה מ"אחד" ונעלה יותר מ"יחיד" גם,

ואזי לא נעשה הענין של הפסק ח"ו, אלא דוקא התאחדות, התאחדות בתכלית השלימות, שהתאחדות בתכלית השלימות זה "והיו לבשר אחד" ואח"כ זה נעשה גם הענין השני ב"והיו לבשר אחד", שנעשה מיד "מעשיהם של צדיקים" שזה ה"פירות" של  צדיקים, נעשה זה הענין של מעשים טובים שלהם,

והמעשים טובים משלימים לאחר הענין של מעשה טוב שכל יהודי נעשה שותף ומשתתף בפשטות בגופו ובנשמתו בגאולה האמיתית והשלימה כדי שהקב"ה - כביכול - יוכל לפעול זאת בשלימות, צריך להשתתפות של כל יהודי ודוקא נשמה בגוף בתכלית השלימות, שהיהודי מסכים, ועוד יותר - שהוא רוצה זאת ומכריז, שלא רק "הגיע זמן גאולתכם", אלא כבר ישנה הגאולה בפשטות, 

ועוד והוא העיקר, כמוזכר במילה גאולה כנזכר לעיל, שזהו ענין של גילוי, שזה גם בפירוש  הן של "גולה" והן של "גאולה", ישנו גם ה"אלופו של עולם" נמצא באמצע הגלות - של "גולה",  ודוקא עי"ז נעשה זה הענין של גאולה.

עד לגאולה בפשטות, כיון שהפשט הוא כפי שרש"י מפרש, שיחד עם "פשוטו של מקרא" יש שם הענין של סודות התורה - סתרי סתריה, וכמדובר כמה פעמים איך שפירוש רש"י זה "ישקני מנשיקות פיהו" שזה הולך על פנימיות התורה שמתגלה, וכבר נתגלתה עכ"פ באופן של "טועמיה", אבל זה נותן טעם - כפי שחסידות מבארת בכל הענין של פנימיות התורה,

שזה קשור - פנימיות התורה - עם סתים דקוב"ה, וסתים דישראל, ומקשרים גם עם סתים של העולם, נעשה גם ה"חוט המשולש" של כל שלושת ענינים אלו כפי שנמצאים בגליא, והגליא של העולם יחד עם גליא של התורה, ויחד עם הגליא של פנימיות התורה, הן של נגלה והן של פנימיות התורה,

נעשה זה ענין המשולש בגליא, וענין המשולש בסתים, וכשני הפירושים בזהר, שאומרים שזה שלוש ענינים "תלת קשרין מתקשראן", יש בזה ב' סדרים: או שזה הולך על הסדר קודם עולם ואח"כ נבראים - בנ"י, ואח"כ תורה, 

או שהולך בסדר - כמדובר כמה פעמים, שגליא מתקשר ונעשה דבר אחד עם הגליא של הענין הנעלה יותר, עד שיש את ב' הענינים יחד "אלו ואלו דברי אלקים חיים" באופן חי, שהן גליא והן סתים נמצאים שניהם באופן שנעשה קיום נצחי, והקיום יחד עם בית המקדש השלישי ה"מקדש אדנ-י כוננו ידיך" ובאופן כפי שגם קראו זאת בסדרות שמגיעים מהם, הענין של חוקת הפרה "זאת חוקת התורה", שזה הולך על פרה אדומה ו"זאת חוקת התורה" כפי שהולך על "זאת חוקת הפסח" קשור עם הגאולה האמיתית והשלימה,

שנעשים כל עניינים אלו כל הענינים של גליא וכל הענינים של סתים, וכל הענינים כולם ביחד מציאות אחת ויחידה של "יחידה לייחדך", נעשה זאת היחידה שבכל אחד ואחת, שזה כפי שחלק המשיח שישנו בכל יהודי ובכל היהודים ובפרט גם בכללות ישראל כאשר נאספים יחד כמה פעמים עשרה בבית מעשים טובים ובית הכנסת, ובית של תורה,

ועוד והוא העיקר, שנעשים כל הענינים ביחד בנקודה אחת ויחידה שנקודה זו נמצאת בגלוי בזמן ומקום של הגאולה האמיתית והשלימה שמתחילה דוקא במקום זה, 

ונעשה אח"כ בגלוי עד לתכלית השלימות והאמיתית, ותכלית האמיתית של כל הענינים של העולם כולו, שזה הענין של דירה לו יתברך, נעשה זה דוקא בתחתונים שאין תחתון למטה הימנו, וזה מקשר את כל יהודי וכל היהודים עם היחידה שבנפש שלו, שזה מתקשר עם היחידה הכללית עם משיח צדקנו, 

יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו תיכף ומיד ממש, והולכים יחד עם ה"תורה חדשה" שהמשיח יאמר מיד, ואח"כ ההמשך שהקב"ה אומר ה"תורה חדשה מאתי תצא", 

ועוד והוא העיקר - תיכף ומיד ממש!!