ויהי בשלח - הגוי יגרש את היהודי מהגלות

ויהי בשלח - הגוי יגרש את היהודי מהגלות
■ בסוף הגלות, כאשר אין עבודת פרך, ולבני ישראל אור במושבותם, יש יהודי שטוב לו עם המצרי, ורוצה להישאר "ככל הגוים בית ישראל", אז הקב"ה שולח את "פרעה", גוים מראים לו שהוא צריך להיות יהודי, שהוא צריך להתנהג על פי יהדות.

תמליל הסרט:
■ מה פירוש "בשלח פרעה?" שנמצאים במצרים, ויודעים שזה עם שהיה בענין בעבודת פרך שהתחילה עם "לא ידע את יוסף," הוא ציווה לשכוח מכל התורות שהיו מהיהודים!
■ ולמרות זאת, היו כאלה יהודים, שפרעה היה צריך - "בשלח," לגרש אותם ממצרים! הם לא רצו לצאת מהגלות!!
■ אחרי התחלת מכות מצרים, שנהיה יותר קל, "בטלה עבודה מאבותינו," ואז הוא צעק, למה הוא צריך ללכת לחפש מדבר ושם לחפש תורה ויהדות, ולשמוע בקול אנשים "פראיים" כמו משה רבינו, בשעה שיש לו עסק עם מלך המדינה, ויש לו עסק עם חרטומי מצרים, ועם חכמת מצרים, ויכול להישאר!
■ כי עבודת פרך כבר אין ונמצאים בארץ גושן! אז למה ללכת ממצרים ולחפש תורה בהר סיני במדבר, הוא לא רוצה לצאת ממצרים!!
■ אז הקב"ה שולח אזהרה דרך התורה ומקבל התורה "משה קיבל תורה מסיני," ואומר "ביד חזקה יגרשם מארצו!"
■ ובלשון נבואת יחזקאל, שזה הולך על כל הגלויות, שאם ח"ו יהודי ירצה לומר ש"ככל הגוים בית ישראל," אז "ביד חזקה אמלוך עליכם."
■ יהודי – אין לו ברירה. ולא שאין לו ברירה כי צריך לייגע אותו, אלא שבזה מתבטאת העקשנות של יהודי.
■ שאין לו ברירה, והוא צריך לקבל ענין שטוב לו. טוב לו לא רק בעולם הבא, אלא טוב בעולם הזה "ובחרת בחיים," ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.
■ ההודעה ש"ביד חזקה יגרשם מארצו," היתה קודם ההתחלה של כל העשר מכות. ואחרי זה היו תשע מכות. והמכות האלה השפיעו על הגוים.
■ וכאמור, כפי שדובר בשבת בארוכה, גוים טענו לפרעה "עד מתי יהיה זה לנו למוקש, שלח את העם!" עשה אתה מה שהתורה אומרת, מה שמשה רבינו אומר.
■ אבל היו, רח"ל, יהודים, שהם לא רצו לצאת ממצרים. ועד שרש"י מספר בפרשת בא, שבליל חמישה עשר בניסן, אחרי שכבר היה ענין קרבן פסח. ואז היה הקב"ה צריך ללכת לחפש יהודי שישב בין המצרים, בבית המצרי,
■ ומשם הוא היה צריך להציל אותו, כי היהודי נדחק לשם, בשעה שהחזיקו במכה העשירית האחרונה שאז הוא כבר ידע ש"ביד חזקה יגרשם מארצו." ואצל הגוים לא היה ספק ש"אצבע אלוקים היא." חרטומי מצרים צעקו ככה!
■ אבל יהודי הוא הרי קשה עורף, אז שחרטומי מצרים צועקים "אצבע אלוקים היא," והם צועקים "שלח את העם, עד מתי יהיה זה לנו למוקש,"
■ ורח"ל יהודי נדחק ומתיישב בין מצרים בליל חמישה עשר בניסן, אחרי שכבר אכל הקרבן פסח! כי למצה היה צריך לחכות ל"ויהי בחצי הלילה," כפי שרש"י מפרש אפילו לבן חמש למקרא.
■ ומזה יצא, הקב"ה יש לו רחמנות על יהודים, אז יש לו את "בשלח פרעה", שגוי מכריח יהודים שהם ייצאו מטומאת מצרים, הגם אפילו שהוא נדחק בין המצרים,
■ ואז בא הסיום של שיעור החומש בערב י' שבט, "ובני ישראל יוצאים ביד רמה," וכפי שמסופר בחומש, ובמאמרי חז"ל בארוכה, שהמיוחד בגאולת מצרים היה, לא כמו בגאולת בבל שנשארו הרבה יהודים בגלות, ועל דרך זה בגאולה מגלות יון ומדי ופרס,
■ בגאולת מצרים היתה גאולה כזו ששום יהודי לא נשאר במצרים. אפילו אלה שנדחקו בין המצרים, בליל חמישה עשר בניסן, הקב"ה הוציא אותם משם.
■ הקב"ה לא יכול לקחת את הבחירה חופשית מיהודי זה היפך הטבע, אז הוא עושה "ביד חזקה יגרשם מארצו," גוים מראים לו שהוא צריך להיות יהודי, שהוא צריך להתנהג על פי יהדות.
■ יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.