"מי שרוצה להיות עשיר, ירים את ידו"

מי שרוצה להיות עשיר ירים את היד

הרבי שליט"א מלך המשיח אמר שנסיון העשירות זה נסיון גדול שקשה לעמוד בו. ואז אמר, שמי שמוכן לקבל על עצמו עשירות מופלגה ויצטרך להילחם עם היצר ירים את יד ימין בלב שלם. ומספרים שכל מי שהרים את ידו באותו פורים (תשט"ו) נהיה עשיר לאחר מכן.

(הקטע על נסיון העשירות מתחיל בערך בדקה 9 בשיחה)

תמליל הטקסט המתורגם

כך היא אומנותו של יצר הרע שהוא אומן חכם וערום ויכול להתלבש, (כמו הרבי (הריי"צ) אמר פעם בשמו של אביו), שהיצר הרע יכול להתלבש בלבוש משי, ולבוא ולדבר כמו אחד שלבוש בלבושי משי, זאת אומרת כמו אחד (צדיק) שנמצא ב"כרך המוקף חומה,"

וזה הטעם שכתוב במאמר, (זה כבר כתוב אז אין צריך להעתיק) כתוב שהטעם למה צריך ללבוש בגדי משי בשבת וביום טוב, הנפקא מינא היא שלבושים מפישתים עשויים מהצומח, לבושים מצמר לוקחים אותם מחלק הצומח שבחי. מהשערות ש[צומחות]על הכבשים. את לבושי המשי, לא לוקחים מהשערות שבתולעת אלא ממה שהתולעת מעבדת מתוך עצמה.

והיות ובשבת ויום טוב יש שייכות לעולם הבריאה, שזה הרי כנגד הסוג של חי,

לא מדומם או מצומח אלא חי, ולכן גם הלבושים צריכים להיות מהסוג של חי שזה לבושי משי.

בשעה שאומרים שיצר הרע יכול להתלבש בלבושי משי, כלומר להגיע ולהיכנס עד עולם הבריאה, אמנם שם זה רק במיעוטו, אבל אותו מיעוט זה רע. במילא, יכול לתפוס אותו בשעת התפילה, ואז יכול להיות "יתהלל העשיר בעשרו והחכם בחכמתו," כי הוא חושב שזו עשירות שלו והוא חושב שזו החכמה שלו, ובשעה שהוא תופס שעל פי שכל הוא יראה שזה רק "אלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו," כי "כל הגדול מחברו" והוא מחזיק מעצמו שהוא גדול, במילא "מובטח לו שיצרו גדול הימנו," שהגדלות שלו (היצה"ר) יותר גדולה אפילו מהגדלות שלו. מהגדלות שנדמה לו שזה שלו. במילא, הוא חייב לקבל את העזר - עזרתו של הקב"ה.

במילא, אפילו כשהוא יושב ב"כפר" אפילו אם הוא יושב ב"עיירות המוקפות חומה" אפילו בשעה שמתפלל ולומד, צריך להישמר לא לתת שום אחיזה לאותו אחד (יצה"ר) שהוא חוצפה בלי טעם, אבל ממנו יוצאות אחר כך כל השבעה מדות רעות,

ועם מה הוא יכול להתגבר עליו, לא דרך ענין של "ידע" של הבנה והשגה –,אלא חייב להיות "בחר לנו אנשים"- "אנשי משה" כמו שרש"י מביא מהמדרש, ובשעה שהוא קושר זאת עם 'תנועה' של "ונחנו מה," שהוא עומד כלפי עצמו בביטול לגמרי למרות שיודע שהוא זה שקיבל את התורה עבור קהל של יהודים,או אפילו עבור כל היהודים, ולמרות זאת הוא "עניו מכל האדם אשר על פני האדמה," לא שהוא עניו כלפי ראש ישיבה שני, רב אחר, גאון אחר, או כלפי יהודי שמאריך בתפילה. הוא עניו "מכל האדם אשר על פני האדמה". כאשר הוא פוגש יהודי, הוא מרגיש פחיתות כלפיו, כשרואה שלאותו יהודי יש מה שלו אין, ואין לו ספק שאם לאותו יהודי היה העזר מלמעלה עם הכוחות שנתנו לו, אותו יהודי היה עושה הרבה יותר ממנו,

אז בשעה שהוא קשור עם אותה 'תנועה' של 'ונחנו מה,' ואז הוא יכול לקיים את השמחה של "עד דלא ידע" באותו רגע ואחרי זה הוא ממשיך את אותה שמחה מימי הפורים על כל הדורות ועל כל המקומות, ולכל מקום שהוא מגיע נהיה "ונהפוך הוא," "נפל פחד היהודים עליהם," שכל הענינים שהוא צריך כדי שיוכל לחיות את חייו כמו יהודי, אז "רבים מעמי הארץ מתייהדים" שכל הענינים שהם עדיין לא יהודיים, נהיים יהודיים, ועוזרים לו בתכלית בריאתו שזה – לשמש את קונו.

וההתחלה בזה מתחילה מההתעוררות של פורים, שזה יותר אפילו מהתנועה של מסירת נפש 'כפורים' יום כ-פורים שזה רק עם 'כ' הדמיון, ובשעה שליהודי מותר לאכול ומותר לשתות ואין לו שום עינויים, וההיפך, ועוד שיש לו את כל אותם דברים בהרחבה, וכל כך הרבה, עד שלא רק שזה מספיק לעצמו אלא שיכול לשלוח גם לשני "משלוח מנות איש לרעהו," והוא "גביר", במילא, ביחד עם זה מקיים את מצות "ומתנות לאביונים," ואז שהוא עומד בתנועה של ביטול הפכי ל"ונחנו מה," והוא ממשיך את אותה תנועה (של ביטול עצמי) על כל הימים כולם ועל כל המקומות שהוא יפגוש - לאן שיגיע, שלא יהיו שום העלמות והסתרים,

שאפילו גם את "בית המן" נותנים לו שיעשה עם זה מה שהוא רוצה, ואחרי זה שתהיה הישועה לפני ש"אכתי עבדי דאחשוורוש אנן," אלא שכל העבודה של פורים היא הרי שנהפכים ברגע אחד מן הקצה אל הקצה, וכך, שיתהפך "בעיתה אחישנה," הן אם התחלת (הגאולה) היא ב"אחישנה" והן אם הגאולה תתחיל ,"בעתה" זה בא עם "אחישנה" שבאה באופן של "תשועת הוי' כהרף עין" בגאולה שלמה.

האי השאלה שעכשיו זה לילה, וזה לא יכול להיות, ויש את ההגבלות שקודם צריך לבוא אליהו הנביא ולתקוע בשופר ורק אחרי זה יכולה לבוא הגאולה השלמה, זה הכל קושיות של אדם "יבש" (בלי יין) ... אבל אם הוא מקיים את פורים כהלכתו "עד דלא ידע," אין אצלו שום קושיות, ואז אומרים ש"כל הרכסים נדמו בעיניו כמישור," וזה יכול להיות בלילה, ויכול להיות בלי השופר גדול של אליהו, ואז מונח אצלו בשכל שהנה בא משיח ומוציא את כולנו מהגלות, עם גאולה שלמה ואמיתית במהרה בימינו.

לחיים, לחיים.

= = =

לכאורה, למה צריך כזה סוג עבודה לכאורה, היה יותר טוב אם היה "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו." זאת אומרת, שיהיה כמו בגאולה "ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר" כמו שהרמב"ם מבאר, במילא לכל אחד יהיה את כל הצרכים הגשמיים, ותהיה לו את ההרחבה כמו שהוא צריך.

מותרות בגשמיות, רק מבלבלים גם בגשמיות (לא רק ברוחניות.( הצמח צדק מבאר שבשעה שיש לבושים שאם הם לא לפי מידת האדם, אינם מתאימים, זה לא מתאים לא רק אם זה קצר מידיי. אם זה ארוך מידיי, זה גם לא מתאים כי אז מסתבכים בזה.

וכך זה גם בכל הענינים החיצוניים כמו עניני 'לבושים' שבכללות הם "עור ובשר תלבישני" לנפש הבהמית והגוף שהם מלבישים על עניני הקדושה, ואם זה ארוך מידיי, אז לא רק שזה לא מתאים לרוחניות, זה גם לא מתאים אפילו לגשמיות.

וכמו שרואים לדאבוננו במוחש שנסיון העשירות הוא נסיון קשה ביותר, ולמרות זאת, הלוואי שכל היהודים כולם יהיו גבירים, ושאז הם יתייגעו עם עצמם ביגיעה עצומה יגיעת נפש ויגיעת בשר, כמו שכתוב בתניא ששעה אחת זה לא מספיק, ושעתיים זה לא מספיק, שצריך הרבה שעות, ולו רק בשביל שהמאמצים ילכו על עמידה בניסיוןשל עשירות.

באמריקה יש מנהג שכל דבר צריך להיות בהכרזה. אז אלה שמסכימים לקבל על עצמם שהקב"ה יתן להם עשירות בהפלגה ולא חוששים להתייגע במלחמה שיצטרכו לעשות נגד יצר הרע שלא יכשיל אותם, שירימו את יד ימין בלבב שלם!!

[אחרי כמה דקות של דיבורים ו"לחיים ולברכה"]:

על כל עניני מסחר מסתמכים על הספק, ועל ספק דספק, אבל בשעה שיש בלי עין הרע יותר ממנין יהודים' ועומדים בעת רצון, וכמו כן ה"בעלבוסטע" לא נמצאת ליד והפרנסה לא כל כך מבלבלת, ובמילא ניתן 'לחטוף' בענין שקשור רק עם הקב"ה בעצמו. [ומה מונע מ'לחטוף'] זה רק שיכול להיות שזה לא לפי כבודו להרים את היד. אז היה כדאי להרים את היד ולא להיות כזה בעל מוחין

ולתת לזה לקרות.

מה אני יכול לעשות. אני לא מדבר כאיש פרטי.

[עוד דיבורים וצעקות ו"לחיים ולבכה", ואחרי זה הרבי שליט"א מלך המשיח מכריז במיקרופון ]

שיעשו 'שר המשקים' אחר... נו, הוא לוקח (משקה) בעצמו ולא נותן לי לקחת...

לחיים ולברכה...

[לאחר כמה דקות הרבי שליט"א מלך המשיח חוזר לביאור שהתחיל בו (מוגה בליקו"ש כרך ג)]

יש כאלה שטוענים שלכאורה שאם יהודים היו יושבים "איש תחת גפנו ותחת תאנתו," את אומרת שבגשמיות יהיה "ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושני צאן", וכמו שמבאר ברמב"ם שיהיה לו כל מה שצריך בגשמיות

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!