עיקר החינוך בפורים: מתנות לאביונים

אחד המבצעים של הרבי שליט"א מלך המשיח הוא "מבצע צדקה", וכאשר רואים "מעשה רב" של הרבי שליט"א מלך המשיח שנותן ונותן ומחלק ומחנך ילדים לתת צדקה, מטבעו ודולרים כדי להוסיף בצדקה, ברור שחינוך הילדים צריך להיות על כמה שאפשר באופן שהילד בכלל לא ידע שיש אפשרות לבקש צדקה ממישהו, ושאנחנו רק בצד של הנותנים.

בשיחת פורים תשכ"א, הרבי שליט"א מלך המשיח אומר שנוגע ביותר לחנך ילדים קטנים בפורים לתת מתנות לאביונים, יותר משאר מצוות הפורים. (כמו משלוח מנות וכיו"ב, שדווקא בזה בעיקר מעסיקים את הילדים). והחינוך של הילדים בענין זה בפורים נוגע יותר מכל השנה.

מכאן גם רואים עד כמה לא נכון, ואנטי חינוכי לתת לילד להסתובב עם פתקים לאסוף כסף בשביל המוסד בו הם לומדים, (או ח"ו בשביל המשפחה או לעצמו "כל הפושט").

חינוך הוא אימון ותרגול. ("ויהי אומן את הדסה"). צריך לחנך לתת, וחינוך בקו הופכי מלמד את הילד להתרגל ח"ו לקחת ולקבל, ו"שהכל מגיע לו".

תמלול הקטע המתורגם

ומזה מובן גם למה ישנו הענין ש"מתנות לאביונים" נוגע עד כדי כך שמחוייבים בו במצווה [אפילו לפני] גיל מצוות ורק "משהגיע לחינוך".ולכאורה זה היה צריך להיות בשווה לכל המצות?!

מוצאים שהרבי (הריי"צ) מספר בזכרונות, שהיו זמנים שהמבוגרים .נתנו כסף מיוחד לילדים ולימדו אותם לקיים מצוות צדקה ומצוות גמילות חסדים שגדולה יותר מן הצדקה כדי להרגיל אותם, שהם יתרגלו להלוות ,ולעזור ליהודי שני ולתת צדקה לנצרך בזה.

לכאורה, במה זה שונה מחינוך של כל המצוות?! הרי לכל המצוות צריך לחנך, ולא מוצאים בזה זהירות יתרה בסיפורי צדיקים שהם השתדלו בזה.

אלא מצד אותו הטעם ,שאדמו"ר הזקן מבאר ש"גדולה צדקה" ששקולה נגד כל המצוות, ומבאר על זה, שזה ענין שבו יכול .לקנות חיי נפשו אם הרוויח זאת ,ע"י יגיעה בחיות נפשו או שבכסף זה יכול .לקנות חיות נפשו .והוא נותן את זה לשני, כלומר שהוא לגמרי "מניח את עצמו על הצד" כדי לתת זאת לשני, שזה הדבר הקשה ביותר לפעול על .הגוף ונפש הבהמית.

ולכן בזה נוגע יותר ענין החינוך - עוד יותר נוגע ענין החינוך ממה שנוגע בכל המצוות.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!