• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ג סיון התשפ"ד (19.06.2024) פרשת בהעלותך

עולם השליחות עם הרב שניאור זלמן קופצ'יק

בן 39, נשוי לשרה ואב לשמונה, שליח הרבי שליט״א מלך המשיח בדלהי, הודו
עולם השליחות עם הרב שניאור זלמן קופצ'יק
הרב שניאור קופצ'יק עם שגרירי ארה״ב וישראל בהדלקת נר חנוכה
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

ילדות // נולד בצפת להוריו הרב בצלאל ורחל, שעסקו בעצמם בשליחות בשדה החינוך. "מהרגע שאני זוכר את עצמי הבית היה תמיד עמוק בענינים של שליחות. בשלב מסוים אבא שלי ייסד בית חב"ד בראש פינה הסמוכה לצפת ופתח שם גן חב"ד. בגן החדש לא היו מספיק ילדים אז בגיל 3 הוציאו אותי מהגן שלי בצפת והתחלתי לנסוע בכל יום לראש פינה כדי להיות ילד שליח בגן חב"ד. "אתה בשליחות מגיל אפס", ההורים תמיד אמרו לי".

התמסרות // לאורך השנים הוא זוכר את אביו נעדר הרבה מהבית בשל פעילותו למען מוסדות חב"ד בארץ. "היתה תקופה בה רשת בתי הספר של חב"ד 'אוהלי יוסף יצחק' נקלעה לקשיים, ואבא נקרא לסייע. לעיתים היה עוזב את הבית במוצאי שבת וחוזר להדלקת נרות של השבת הבאה, הוא בילה את כל השבוע בנסיעות ופגישות להצלת בתי הספר מסגירה. אני זוכר את היום בו נפטר בפתאומיות מנכ"ל הרשת הרב מאיר פריימן, אמרו לנו לא לספר לאבא שחזר בדיוק מימים ארוכים של נסיעות כדי שיוכל לנוח, אבל איכשהו הוא שמע על כך ויצא מיד חזרה למרכז לטפל בכל מה שצריך".

הודו // הקשר שלו למדינה החל לפני למעלה מ-20 שנה, הרבה לפני שנסע לשם בעצמו, כאשר ההורים שלו החליטו לצאת לשליחות בפונה. "אבא שמע שקיימת נהירה של ישראלים למקום והיה ברור לו שצריך לפתוח שם בית חב"ד. זה היה מעשה נועז בהתחשב בכך שמדובר במשפחה של עשרה ילדים. הם נסעו להודו עם שבעה, בזמן ששלושת הגדולים ואני בתוכם נשארנו ללמוד בישיבות בארץ. כאשר אבא הודיע לנו הגדולים על הנסיעה הוא אמר 'אנחנו נוסעים, לא יודע מתי פעם הבאה שנתראה'. בשבתות בהן קיבלנו חופשה מהישיבה לא היה לנו בית לחזור אליו, היינו נוסעים ל... שבת שליחות בבתי חב"ד במקומות שונים בארץ".

שליחות // כחמש שנים למד בישיבה ב-770, בית מדרשו של הרבי שליט"א מלך המשיח בניו יורק, ומשם נסע כמה פעמים להחליף את ההורים, כאשר היו צריכים לנסוע לארץ. "שנה אחת החלטתי לארגן ליל סדר למטיילים באיי אנדמן, מקום ציורי ויפהפה בהודו. בדיוק לאחר מכן נפגשתי עם אשתי לראשונה, בשידוך. דיברנו על בית חב"ד ועל שליחות בהודו, והיא, שראתה תמונות מאנדמן וחשבה שכך נראית הודו, לא התנגדה. אמרתי לה שאני מתכוון לדלהי שזה מקום נורא, שכל מי שמגיע לשם חוטף שוק, שקשה מאוד לשרוד שם, ודווקא שם אני רוצה לעשות שליחות".

מדהים // חבר שלו שהתחתן באותו זמן יצא גם הוא לשליחות בדלהי, והם התלבטו רבות האם וכיצד נכון לפתוח בית חב"ד נוסף. "כתבתי לרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש וקיבלתי תשובה שיש מספיק מקום לפעילות עבור כל אחד מאיתנו. לאחר מכן התברר לי כי גם הוא בהודו כתב את השאלה, ומתוך כ-10,000 מכתבים שבאגרות קודש קיבל בדיוק את המכתב אותו אני קיבלתי אלפי קילומטרים ממנו, בצפת. למעשה אכן פעלנו עם קהלים שונים לחלוטין – הוא מול הצעירים והמטיילים, ואנחנו עם הקהילה המקומית, המורכבת ממשפחות דיפלומטים ואנשי עסקים שבאים להתגורר בהודו באופן זמני מתוקף תפקידם, ומבקרים נוספים המגיעים אלינו בשל האזור בו אנחנו נמצאים והקרבה לשדה התעופה".

יוצאים // גם לאחר ההחלטה לנסוע עוד התעכבו בארץ כמה חודשים, כי עדיין היה עליהם לגייס סכום ראשוני עבור הנסיעה ופתיחת הבית חב"ד. "יום אחד אבא שלי שאל אותי מה קורה, מדוע אנחנו מתעכבים? אמרתי לו שצריך הרבה כסף ואני לא חושב שאצליח לאסוף יותר מעשרת אלפים דולר. הוא אמר לי – תתחיל, על כל דולר שתצליח לאסוף אשיג לך דולר נוסף. התחלתי, וברוך השם הצלחתי לגייס בעצמי עשרת אלפים דולר ראשונים, קנינו כרטיסי טיסה ויצאנו. את סכום ההכפלה שאבא רצה לתת לא לקחתי ממנו כמובן, ידעתי שיש לו בעצמו מספיק מה לעשות עם הכסף".

קשיים // הם נחתו בדלהי לקראת חגי תשרי והחלו לחפש דירה מתאימה ובמקביל להזמין יהודים לראש השנה. בינתיים סכום הכסף הראשוני החל לאזול. "מצאנו דירה נהדרת במחיר מצויין, אבל בכל מקרה לאחר חתימת החוזה על הדירה (לשלושה חודשים מראש + פיקדון) נשארנו בלי גרוש כמעט. יומיים לפני ראש השנה נכנסנו לדירה שהיתה ריקה. לא היו לנו אפילו מיטות ומזרונים, שלא לדבר על מזגן, מקרר ותנור אפיה, וגם לא היה לנו את הכסף לרכוש אותם. מה שכן היה לנו זה 50 יהודים שנרשמו כבר לארוחת החג. לא היה לנו מושג מאיפה להתחיל".

מאחורי הקלעים // בהודו אפשר הכל לשכור, ובצל המצב הפיננסי הדחוק הם החליטו ללכת בינתיים על האופציה הזו. "שכרנו שני מזגני חלון, שולחנות וכיסאות, ישראלי שהספקנו להכיר נתן לנו כיריים חשמליות ומבקרת יהודיה נוספת תרמה לנו טוסטר אובן. קנינו ארגז קלקר וקוביות קרח כדי שיהיה לנו איך לשמור את האוכל בקירור. בסעודת החג ישבו אצלנו 50 אורחים, שלא תיארו לעצמם כי השולחנות והכיסאות שכורים, ואנחנו אחרי הסעודה נישן בחדר הסמוך על מזרנים שביקשנו בהשאלה מהגסט-האוס בו התארחנו לפני כמה ימים... מכיוון ששכרתי את כל הציוד רק ליום אחד, מיד למחרת התייצבו עובדי החברה בנאמנות ולקחו הכל. את סעודת החג השניה אכלנו אשתי ואני בתורנות על כיסא הפלסטיק היחיד שהיה בדירה".

שיתוף פעולה // הם עובדים בקשר הדוק עם שאר בתי חב"ד בהודו כמובן, וגם עם השגרירות הישראלית. "יש לנו קשר חם ואנחנו מסייעים יחד במקרים שונים של מצוקה. בתקופת הקורונה למשל היתה כאן בחורה ישראלית שחיה עם הודי וברחה מהבית, היא דפקה אצלנו בדלת עם המזוודות באמצע השבת. היו צריכים לחלץ אותה לארץ אך היא בדיוק נדבקה בקורונה... אירחנו אותה למשך שבועיים עד שתחלים ותוכל לטוס".

השגחה פרטית // עם פרוץ הקורונה בהודו הוכרז על סגר מוחלט, היה אסור לנוע ברחובות ברגל או ברכב. זה היה בדיוק לפני פסח, והוא החל במבצע ענק – להגיע לכל יהודי עם מצות ויין לליל הסדר. "ישנו פרופ' יהודי כבן 80 במרחק שעתיים וחצי נסיעה. השקעתי מאמצים בניסיון להגיע אליו, ואכן ביום שישי קיבלתי טלפון מהנספח הצבאי: השגנו לך רכב עם שוטר שיעביר אותך בכל המחסומים הרבים, למשך חמש השעות הקרובות. התלבטתי – לעזוב ככה ביום שישי למשך כל היום? אך מי יודע אם ומתי תהיה שוב הזדמנות? נסעתי ופגשתי אותו, ותוך כדי שיחה הוא מספר לי שהיה הולך להגיד קדיש על אימו ביום האזכרה שלה ט' בניסן. חטפתי צמרמורת. אמרתי לו כבר יותר משבועיים אני מנסה להגיע אליך, והנה בדיוק היום זה ט' בניסן! וכך באמצע שומקום הוא הניח תפילין לעילוי נשמת אימו".

קורונה // כמו כולם גם הם נאלצו להמציא את עצמם מחדש. "למשל בל"ג בעומר חשבנו איך אנחנו יכולים להביא את החג למשפחות שלנו הסגורות בבתים. עברנו מבית לבית, המשפחות במרפסת ואנחנו למטה ברחוב עם מוצגי יהדות ו'מדורה ניידת' – מופע אש מדהים ששכרנו".

תוכניות לעתיד // "להגיע ללב של כל יהודי בדלהי, והכי חשוב – להביא את הגאולה. אחד החלומות שלנו הוא – למרות שאנחנו נמצאים בשכונה מאוד יוקרתית והמחירים בהתאם – להצליח למצוא מקום מתאים ולבנות מקווה טהרה מהודר לקהילה שלנו“.

בנימה אישית

ספר ביד // "הלימוד האהוב עליי הוא דווקא שיעור שנולד בעקבות מגפת הקורונה, שכמו בכל מקום בעולם גם אצלנו גרמה לקשיים אדירים ומטבע הדברים גם לצמצום ניכר בפעילות שביכולתנו לקיים, אך יחד עם זאת גם לחידושים גדולים. הקהילה שלנו הרי מורכבת ממשפחות שמתגוררות כאן לפרק זמן קצוב, ולכן יש משפחות רבות שהיה לנו עימן קשר טוב והשתתפו בקביעות בפעילות בזמן שהותן כאן, אך לאחר סיום תפקידן הן שבו לבתיהן במקומות שונים בעולם והקשר לא ממשיך להתקיים באותו אופן ובאותה רמה. בזכות המציאות החדשה שנכפתה עלינו יצרנו קשר מחודש עם משפחות רבות, וכיום יש לנו מערך שיעורים און-ליין שנערכים מספר פעמים בשבוע. הלימוד אליו התכוונתי הוא שיעור לימוד אישי – מה שנקרא 'חברותא' – שנולד גם הוא בעקבות המצב, אותו אני לומד עם יהודי יקר שהתגורר כאן לפני למעלה מעשר שנים. מידי שבוע אנחנו לומדים מתוך הספרים 'תורה אור' או ליקוטי תורה', המביאים את ביאורי החסידות על פרשת השבוע מאת אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן בעל התניא. עבורי זוהי שעה של הנאה צרופה מידי שבוע".

המשפחה // "אצלנו אין כזה דבר 'אשתו של השליח' או 'הילדים של השליח', אם כבר אני הוא 'הבעל של השליחה' או 'האבא של השלוחים'... הילדים הם חלק בלתי נפרד מהפעילות בבית חב"ד, הם מעורבים פעילים בכל דבר. היו פעמים שהייתי בבית חב"ד לבד בזמן שהמשפחה היתה בארץ, ראיתי אז עד כמה משפיעה חוסר הנוכחות של האישה והילדים על הפעילות. למעשה אשתי היא זו שמנהלת את רוב הפעילות שלנו, הן במסגרת השיעורים והמפגשים והן בתוכניות לילדים שזה חלק עיקרי מאוד במה שאנחנו עושים, לתת לילדי הקהילה כמה שיותר יהדות".

איחול // "הרבי שליט"א מלך המשיח אומר שכל זמן שמשיח עדיין לא בא בפועל, יהודי צריך להרגיש כי חסר הדבר העיקרי בחייו. אני מאחל לעצמי לחוש כך כל הזמן בשליחות, כי שום דבר לא שווה אם משיח עוד לא התגלה בפועל, ומאחל כמובן שנזכה מיד להרגשה הנגדית – שהתמלאה המשאלה העיקרית והחשובה בחיינו, בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח".

עולם השליחות עם הרב פנחס ממן

עולם השליחות עם הרב מענדי טורין

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...