החלטה גורלית בין שמים לארץ במחלקת קורונה

עמים שישנן חוויות, שגורמות לאדם “הרהור תשובה" – התכנסות עצמית לבדק בית מחודש על החיים. 

כאשר אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך ומייסד חסידות חב"ד, ישב במעצר על לא עוול בכפו ברוסיה, התפעלו החוקרים מאוד מחכמתו. מסופר שאחד השרים החשובים התפעל והגיע אליו לתא לשוחח עימו. שאל השר את אדמו"ר הזקן איך הוא מפרש את שאלת הקב"ה לאדם הראשון: “אייכה?" הרי הבורא בוודאי יודע היכן נמצא האדם. בתחילה השיב אדמו"ר הזקן את פירוש רש"י, שהקב"ה רצה לפתוח עימו בדברים. אבל השר לא הסתפק בכך וביקש לדעת איך האדמו"ר הזקן מפרש. 

ענה לו הרבי הזקן ששאלה זו בעצם מופנית לכל אחד ואחת בכל זמן ובכל מקום ופירושה – איפה אנחנו אוחזים, מה פעלנו בהוספת טוב בעולם, בשליחותנו בחיים, במתנה שקיבלנו מהבורא להתקיים כנשמה בגוף לזמן מוגבל? תוך כדי הדברים, נקב האדמו"ר הזקן בגילו המדויק של השר והפנה את השאלה ‘אייכה?' אליו. 

כאשר הרבי שליט"א מלך המשיח סיפר את הסיפור באחת משיחותיו, גילה כי התשובה המדוייקת שהניחה את דעתו של השר, הביאה גם להצלת חייו של אדמו"ר הזקן עצמו שבאותה שעה חש שהוא מגיע ל'כלות הנפש', דבקות אדירה עד כדי שכמעט יצאה נשמתו מגופו, אז הבין שיש לו עוד הרבה מה לפעול בעולם ונשאר בחיים, כאן בעולם הזה, על מנת להמשיך בתפקידו להאיר את העולם.

מתניא ביתי לתניא עולמי

הרב ירון צבי, מרמת גן, שחווה חויה קלינית מאתגרת במיוחד לאחר שנדבק בקורונה, השנה, מספר על השתלשלות הסיפור ממנו ניצל לחיים. 

מספר הרב ירון: “לפני שאגיע לעצם האירוע, אני רוצה להקדים את מה שהיה אצלי סוג של "הקדמת תרופה למכה". לפני כשנתיים, התחלתי למסור שיעור תניא שבועי בבית. תניא הוא ספר היסוד של חב"ד בו מבאר אדמו"ר הזקן את מבנה הנפש, הדרכים בעבודת ה', התמודדות עם בעיות שונות, תכלית בריאת העולם ועוד. מהר מאוד קלטתי שקשה לקבוע עם כמה אנשים זמן שטוב לכולם, והחלטתי להעביר את השיעור לווצאפ, בהקלטות יומיות ששלחתי לכמה חברים.

"כתבתי לרבי שליט"א מלך המשיח על השיעור באמצעות האגרות קודש (ראה מסגרת) וקיבלתי ברכה אדירה שיועדה 'להשומעים המשתתפים בשיעור התניא' ומצוין בו שביעות רצון על השיעור שנמסר בפנים מסבירות וכו'.

“אחרי כזאת ברכה, השיעור הלך וגדל עד שהגיע לתפוצה רחבה שכללה אלפי יהודים מחמש עשרה מדינות בעולם! עם הזמן הכנתי ביאורים מעמיקים יותר והוספתי פינת סיפורים והלכה בסוף כל שיעור. התגובות היו חמות מאוד ודירבנו אותי להמשיך. 

"התחילו להגיע שאלות ממשתתפים וממשתתפות אותם פרסמתי עם מענה וכן בקשות לשיעורים נוספים, ייעוץ וכתיבת בקשות באמצעות האגרות קודש וכו'. 

"המאזינים תרמו סכום לקניית ציוד סאונד מקצועי ואפילו מימנו משרד לתקופה מסוימת כדי שאוכל להקליט בשקט, ראינו הרבה סיעתא דשמיא.

עד כדי מסירות נפש

“לא קל להוציא שיעור מידי יום", מספר הרב ירון, “במיוחד כאשר ההפרעות מתגברות. צריך ריכוז ויישוב דעת שלא תמיד מצויים בשטף החיים. מידי פעם אף צצות תקלות טכניות שהפכו לדבר נפוץ כאשר התקלקלו כמה מכשירים מהם שידרתי את השיעור... בנוסף לכל זה, מצאתי אז את עצמי, בן יחיד שעליו לטפל בשני הוריו המבוגרים.

“לא אחת, חוויתי מניעות ועיכובים מבית ומחוץ ולעתים מצאתי את עצמי מקליט רק בשעת לילה מאוחרת, או באיזו פינה שקטה ברכב. היו גם מקרים שהייתי צריך לחזור על הקלטות שנעלמו בגלל תקלות בציוד. כל החוויות האלו מחד הקשו עלי אך מאידך, גרמו לי להבין כמה חשוב שאמשיך. חשתי שזה בוקע הרבה חושך ומזרז את הגאולה האמתית והשלימה. 

בנוסף, חיזקו אותי התגובות המיוחדות מהמאזינים שלא חדלו מלהגיע. הבנתי, יחד עם אישתי שתחי', שחייבים להמשיך ויהי מה. אמרנו לעצמנו שהרבי שליט"א מלך המשיח מלמד אותנו ש'שליחות לא עוצרים' ואכן אנו רואים, ב"ה, המון תמיכה ממנו במהלך התפתחות השיעור. 

“נוצר קושי גדול להמשיך, כאשר שני הורי עליהם השלום, נפטרו בהפרש של כשמונה חודשים ביניהם, כאשר בנוסף באותה תקופת זמן, אמי עברה אירוע ולא חזרה לעצמה. השתדלתי להפוך את הכאב שלי לעשייה מוגברת והקדשתי לזכותם את השיעורים.

בסכנת חיים 

“כאן אנו מגיעים לסיפור, שהחל מיד לאחר שמחת תורה בשנה זו. ההשגחה הפרטית העמידה אותי בפני מצב לא פשוט, מצב של סכנת חיים.

“מצאתי את עצמי אחרי חג סוכות, עם כל הסימפטומים של הקורונה. ניסיתי שבוע לשהות בבית אך המצב הלך והחמיר, אישתי ואני החלטנו להזמין רופא. במוצאי שבת פרשת בראשית הגיע ד"ר לוינגר רופא מומחה, מנהל מחלקה באחד מבתי הרפואה, שבדק אותי ואמר שצריך לפנות אותי מיד לבית רפואה. שאלתי אותו מה מצבי והוא ענה: 'לא טוב'! אישתי הזמינה ניידת טיפול נמרץ שהטיסה אותי לבית הרפואה 'מעיני הישועה' בבני ברק לשם הוכנסתי דרך כניסה מיוחדת בחניון התת קרקעי.

“בתחילה אשפזו אותי במחלקת קורונה רגילה והתחילו בסדרת בדיקות. אחרי כחצי לילה הבנתי שמשהו לא בסדר לפי תגובת הצוות לתוצאות הבדיקות שהחלו להגיע. רמזו לי שאולי יעבירו אותי להשגחה יותר מוגברת, חשבתי לתומי שהכוונה למיטה ליד עמדת האחיות. באותו זמן הרגשתי רע מאוד, חולשה וקושי נשימה אדיר.

"לפנות בוקר הגיע מתנדב שעזר לי להניח תפילין. פתאום קפצו עלי רופא וחמשה אנשי צוות, הושיבו אותי בכיסא גלגלים והצמידו לי מסכת חמצן נוספת לצינור שכבר היה מוצמד לאפי, וסיפק לי 100% חמצן. הריצו אותי במהירות במסדרון, שאלתי מה קורה, תוך שאני משתעל מהקושי נשימה. הסבירו לי שאני בדרך לטיפול נמרץ.

“כשגענו למחלקת טיפול נמרץ, השכיבו אותי במיטה מיוחדת בחדר מלא מכשור רפואי. מאוחר יותר הסתבר לי שזה חדר הכנה ל'מורדם מונשם'. תוך דקות הייתי מחובר לאינפוזיות, א.ק.ג, מד סטורציה, חמצן ועוד כמה דברים. רק לאחר כמה ימים גילה לי שרון, אחד האחים במחלקה, מדוע הובילו אותי בכזו היסטריה - הוא אמר שהייתי בסטטוס ‘עומד למות' היל"ת. אמרתי לו בחיוך שבחב"ד אין לנו הגדרה כזו, יש לנו רק סטטוס ‘שליחות' והוא צחק.

“בעודי שוכב שם, מוקף אנשי צוות בחליפות לבנות, נכנס אח רוסי יקר בשם מיכאל ואמר לי: ‘אתה רוצה לחיות?'. הגבתי בחיוך ואמרתי לו: ‘אני אשמח'. למראה החיוך שלי הוא צווח לעברי: ‘אתה חושב שאני צוחק? אתה יודע איפה אתה נמצא? רוצה סיור מודרך? פה מתים, פה מונשמים. אני רציני! אם אתה רוצה לחיות, אתה חייב לשכב רק על הבטן!'. אחר-כך הסבירו לי שרק על הבטן יש סיכוי שהריאות יתרפאו. עשיתי מאמצים להסתובב ורק בעזרת כמה אחים הצלחתי, הייתי מאוד חלש וזה היה נס שבכלל נשארתי בהכרה במצבי, כפי שהובהר לי.

“בשלושת הימים והלילות הבאים הייתי על הבטן, מחובר למכשור, ניזון מאינפוזיות ומעכל את מצבי. היתה תחושה כבדה שאני בסכנת חיים ולא בהכרח יוצא מפה. הרגשתי שהמוח עובד חלקית בגלל החוסר בחמצן אבל החלטתי בתוקף שאני מתחיל לחזור שיחות חסידות בראש כדי לחזק את עצמי רוחנית. חזרתי בעיקר על ‘שער הביטחון' של רבנו בחיי בספר חובת הלבבות שבעבר מסרתי בו שיעורים ועל שיחות על ביטחון בקב"ה של הרבי שליט"א מלך המשיח ושל הרבי הריי"צ, האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסאהן, הרבי השישי בחב"ד.

“קשה לתאר את המצב שם. אתה מאושפז במתחם סגור כאשר המעקב אחריך הוא דרך מצלמות ומדדים שהמכשור לוקח ממך. כדי שהצוות יוכל להיכנס לתוך החדר הוא מתמגן בחליפות לבנות אטומות, ועיקר הקשר איתם מתבצע באצמעות טלפון בעת הצורך. מאחר וכולם נראים דומים בחליפות האלו השתדלתי לזכור את השמות שלהם כדי להראות להם שאני מתייחס אליהם אישית. יצויין כי היחס שם היה מופלא, מקצועי מאוד מחד ואנושי מאוד מאידך, והם גם עזרו לי בכל העניינים הקשורים למצוות – נטילת ידיים, תפילין וכו'. על המחלקה אחראי פרופ' סורקין חב"דניק מרעננה שחשתי את דאגתו האישית לשלומי לכל אורך האשפוז.

נס גלוי

"בשלושת הימים האלו, חשתי שאני תלוי בין שמים וארץ. עשיתי חשבון נפש רציני. ביקשתי דרך הווצאפ מכל משתתפי השיעור, שיתפללו עלי וממש הרגשתי שאני שם את עצמי בידי התפילות של כולם וממתין יחד איתם לראות מה יקרה איתי. 

"השתדלתי להתחזק בביטחון בתוכי ולומר לעצמי ללא הרף: 'אתה לא עוזב את העולם, יש לך שליחות פה! למעלה אמנם נהנים מזיו השכינה אבל לא יכולים לפעול, ולמטה בלי משיח וגאולה זה לא שווה. אתה חייב להישאר למטה ולזרז את הגאולה! זה לא הזמן ללכת! הפגישה עם אבא תחכה לתחיית המתים'...

“בתוך כל המצב הזה, התקבלה לפתע הודעה בווצאפ מאישתי. התקבלו הרבה הודעות אבל לרובן לא הצלחתי לענות, או בכלל לראותן, אבל בהודעה הזו הבחנתי שיש צילום מכתב של הרבי שליט"א מלך המשיח מהאגרות קודש, הבנתי שכתבו לבקש ברכה עבורי ופתחתי את ההודעה. 

"במכתב המופלא הזה היו ברכות לבריאות, ונאמר שזה שבגלל ייסורי הבריאות שלי אינני מוסר את השיעורים שלי, זה כמו אדם חולה שלא רוצה תרופה, כי הרי השיעורים שלי הם הכלי לברכה לבריאות ולפרנסה. הבנתי שהרבי שליט"א מלך המשיח רוצה שאמשיך את השיעור תניא 'אבל איך?', חשבתי לעצמי 'אני על הבטן, בקושי נושם, בקושי זז, חלש ולא מרוכז. לא מסוגל לדבר'.

“החלטתי שאעשה מאמץ למסור שיעור לפחות בהקלדה. בקושי רב התחלתי להקליד ביאור בתניא, בשכיבה על הבטן, לפרק שעוסק בכעס, תוך שהצוות מתריע בי שאני חייב לתת לריאות לנוח ולהשתקם. כתבתי מה שהצלחתי ושלחתי את הביאור. 

באותו לילה משהו קרה. התחלתי לחוש שמשהו משתנה בי, שאני מתחזק קצת. אני זוכר שלפנות בוקר, נכנסה אחות בשם הדר ושאלה בהתפעלות גדולה אם אני מרגיש יותר טוב כי הם רואים שהמדדים שלי לפתע משתפרים. אמרתי לה שאני מרגיש ב"ה שמשהו מתחיל לקרות לי לטובה.

בית חב"ד כתר קורונה

“אחרי שלושת ימים האלו, שהסתיימו בלילה בו החל הנס להתרחש, התקשר הפרופסור ואמר שאני עדיין במצב קריטי אבל ההידרדרות נעצרה ב"ה! וביקש שאתעסק יותר בגאולה פרטית מאשר גאולה כללית, שאדאג לגוף. ביום הרביעי אף הצליחו להושיב אותי וניסיתי לאכול קצת. את שלושת הימים הבאים ‘ביליתי' על כורסא ליד המיטה ביום ושכיבה על הבטן בלילה תוך שאני מתחיל פעולות של קירוב, להמשיך את השליחות כהוראת הרבי שליט"א מלך המשיח.

“החלטתי שפה זה עכשיו בית חב"ד, מחלקת ‘כתר קורונה' כפי שכונתה אז מחלקת הטיפול נמרץ שם, הפכה מבחינתי לבית חב"ד כתר קורונה. לכל מי שנכנס לחדרי - צוות, מתנדבים, מבקרים, מאושפזים התחלתי לספר סיפורים על הרבי שליט"א מלך המשיח או ללמוד איתם פרק תניא ככל שיכולתי לדבר. אמרתי להם שזה בית חב"ד ואני בשליחות פה. כאשר הגיע יום שישי, ביקשתי להתקלח אחרי שבוע קשה לכבוד שבת. צוות של שלושה אנשים ליווה אותי עם בלון חמצן למקלחת...

“לפני שבת, החלטתי שאני חזק מספיק להקליט וידיאו של כמה דקות. דיברתי על חשיבות השליחות, שזה מרכז החיים וסיבת הקיום, שחייבים לזרז את הגאולה האמיתית והשלימה 'למעלה אין מה לעשות ולמטה בלי משיח לא שווה', אמרתי והספתי עד כמה יקרה כל נשימה. פשוט דיברתי מקירות לבי אל מי שישמע ושלחתי. מאוחר יותר הבנתי שהווידיאו הזה הפך ויראלי. 

השבת הייתה קסומה, ממש כמו בסיפורי הבעל שם טוב. למדתי והתפללתי המון וחיזקתי כל מי שבא איתי במגע. ממש חשתי איך הבריאות משתפרת מרגע לרגע. לאחריה, הפרופ' התקשר שוב ואמר שאני כבר יכול להתעסק מבחינתו בגאולה כללית, להפיץ את המעיינות ולעשות ‘לחיים'.

“בשבוע השני חשתי עדיין חלש וקושי נשימה אבל המצב הלך והשתפר מרגע לרגע, והגברתי את פעולות ההפצה. שלחתי וידיאו קצרים על הפרשה או על עניין כלשהו. מסרתי שם שיעורים. וכשיכולתי לקום, הלכתי לחולים המונשמים להניח להם תפילין. על אחד מהם אף מרחתי 'מים' מהרבי שליט"א מלך המשיח על המצח, מדובר במים שנלקחו ממקווה הטהרה מיד לאחר טבילתו וידועים כבעלי סגולות רפואיות. יום אחרי זה סיפרו לי שהוא השתפר והועבר למחלקה הרגילה ב"ה.

“באחד הערבים, נכנסו לחדרי כמה חברי צוות ומתנדבים בחליפות לבנות עם כלי זמר והחלו לנגן ולשמוח וביקשו שאתוועד על הנסים שהיו לי באגרות קודש. התוועדתי איתם וכששאלתי אותם לפשר המסיבה הפתאומית, הם גילו לי שלא הרבה יצאו חיים מהחדר הזה ועד כמה הם מאוד שמחים שהפכתי אותו לבית חב"ד!

מודים על הנסים

“אחרי ששה עשר ימים באשפוז, בט"ו חשון, השתחררתי הישר מטיפול נמרץ הביתה! ממצב קריטי ומידרדר של סכנת חיים גדולה ומאיימת, למצב של בריא ומשוחרר, פשוט נס גלוי. 

"בשעות הראשונות מחוץ לבית הרפואה, הסתובבתי ברכב עם אישתי, פשוט להרגיש את העולם שוב. הפנמתי שוב ושוב שיש לנו אפשרות להתענג על ה' דרך לימוד תורה והזדמנות להפיץ ולחזק יהודים דרך מעיינות החסידות ועלינו לייקר כל רגע בשליחות בעולם. החלטתי לפעול ביתר שאת ויתר עוז ולהוסיף בהפצה כתודה על הנס.

“הגעתי להחלטה שעלי להקים ערוץ בשם ‘הישיבה הוירטואלית', התחלתי ללמוד על צילום, עריכת וידיאו וסאונד ושילמתי למישהו להכין לי פתיח וסגיר ולהראות לי איך עובדים עם יוטיוב וכו'. לצד שיעורי התניא הוספתי שיעורי העשרה בחסידות, שיעורים על מושגים בחב"ד ועל משנתו של הרבי שליט"א מלך המשיח בנושאים שונים, שיעורים בפרשת שבוע, ווידיאו יומי קצר בשם ‘דקה של חכמה' עם רעיון מתורת החסידות שכבר הגיע למעל 5,000 צפיות ועוד. החזון הוא פשוט לפתח מערך הפצה מאורגן דרך הרשת שייתן מענה לקהל בכל רמת לימוד עם חומר מונגש וזמין בכל המדיות, כולל תיעוד של סיפורי נסים, אפשרות לייעוץ וכתיבה באגרות קודש, מענה לשאלות ביהדות וחסידות, תיאום חברותות ועזרה בלימוד ועוד. 

“המשימה שלנו היא ‘לבזבז את האוצרות' ולהפיץ את המעיינות חוצה, להנגיש לעולם את התוכן המדהים של החסידות ולהפוך אותו לזמין ומזמין ככל הניתן. החומר שיש בחב"ד הוא פצצת אטום מתקתקת להבאת הגאולה האמתית והשלימה, החסידות נוגעת בכל עניין בעולם ובקיום שלנו ונותנת שמחה בלב, אור בחיים וחיזוק הקשר לנשמתנו שהיא חלק אלוקא ממעל ממש בלשון התניא.

“אנצל בימה זו, להזמין את הקוראים, לקחת חלק ולהיות שותפים בהפצה המיוחדת הזו לזירוז הגאולה. להירשם לערוץ היוטיוב שלנו - ‘הישיבה הוירטואלית', ליצור איתי קשר דרך ווצאפ 054-381-7738 להצטרפות לשיעורים, למענה לשאלות ולכתיבה לרבי שליט"א מלך המשיח באגרות קודש וכמובן שכל סיוע נוסף יעזור מאוד לתחזק ולהרחיב את הפעילות כגון תרומות, עזרה לפרסם את השיעורים, ללמוד בחברותא עם מקורבים וכדו' עד הגאולה האמתית והשלימה"!