• ב"ה ימות המשיח!
  • ח' כסלו התשפ"ג (02.12.2022) פרשת ויצא

אור לגויים | שגריר ישראל באו״ם בריאיון מיוחד

אחרי קריירה ארוכה בכנסת ובשורת תפקידים בממשלה, נטל על עצמו גלעד ארדן את תפקיד שגריר ישראל באו"ם. מה גרם לו להסכים דווקא כעת למשימה? האם הוא רואה הצלחה במשימתו להראות לעולם את הצד האחר של ישראל? ומה הביא אותו בעיצומו של שמחת תורה ל-770? שיחה עם מי שמצית אור, בבנין מלא חושך ושקר
אור לגויים | שגריר ישראל באו״ם בריאיון מיוחד
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

על גדות נהר האיסט ריבר בשכונת טרטל ביי שבצידו המזרחי של האי מנהטן, שוכן מטה האומות המאוחדות (האו"ם). הארגון הוקם לפני 77 שנה, ומטרותיו המוצהרות הן הקלה על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, ביטחון, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי. לא תמיד מטרות אלו משתקפות בהחלטות היוצאות ממקום זה, אך נקודה של אור בדמות שגריר ישראל באו"ם, תמיד קיימת.

את דוגמא זו, של נר קטן הנמצא במקום חשוך, הביא הרבי שליט"א מלך המשיח לבנימין נתניהו, אז שגריר ישראל באו"ם, ומשמעותה היא שתפקידו של השגריר הוא להוסיף באור רוחני וטוב בתוך מטה האו"ם המלא בשקר.

ואכן, מאז מינויו של גלעד ארדן לשגריר ישראל באו"ם, לפני מעט יותר משנתיים, הוא משתדל לצעוד בדרך זו, ואף רשם לא מעט הצלחות מפתיעות ושיתופי פעולה עם מדינות רבות, שהניבו תוצאות מרשימות.

בחודש שעבר, בעיצומו של חג שמחת תורה, הפתיע השגריר ארדן את האלפים שגדשו את בית מדרשו של הרבי שליט"א מלך המשיח, כשהגיע להשתתף בהקפות, כמסורת השגרירים במשך עשרות שנים. יצאנו לפגוש אותו במשרדו על מנת לשמוע מפיו על הביקור, על התוכניות לעתיד, על הפעולות במסגרת תפקידו, וגם על האו"ם כמקום שלפעמים מסייע לישראל...

רבים הרימו גבה כשגלעד ארדן הודיע שהוא עוזב מאחוריו את שורת התפקידים שמילא בהצלחה בכנסת ובממשלה, ויוצא למרחק אלפי קילומטרים, על מנת להתמנות לשגריר ישראל באו"ם ושגריר ישראל בארצות הברית. בראיון הוא חושף מה גרם לו לקבל את ההחלטה, ומהם היעדים שהציב לעצמו. מכריו מספרים, כי כמו נתניהו בשעתו, שמתפקיד זה הגיע מאוחר יותר לכהונת ראש הממשלה, כך גם ארדן בעצמו, מתאים לתפקיד. בחדרי חדרים אף מדובר בו כמי שיתמודד על ראשות הממשלה בעתיד.

בתחילת הראיון אנו חוזרים לשנות צעירותו, אז בלט כפעיל שסחף אחריו את חבריו לספסל הלימודים.

גלעד, תמיד היה לך קשר חם ליהדות?

"בוודאי" יורה גלעד, "את הזיקה והקשר קיבלתי מבית אבא. אני מגיע מבית דתי-לאומי באשקלון, ולמדתי בישיבת נתיב מאיר של בני עקיבא בשכונת בית וגן בירושלים. במשך תקופות הייתי גם 'בעל קורא' בתורה, ובמסגרת זו הייתי מלמד נערים לבר מצווה, לצד עבודות מלצרות שעשיתי בעת לימודיי באוניברסיטה.

גם הנושא הערכי-אידיאולוגי תמיד היה בולט בחינוך שקיבלתי", אומר גלעד בלהט, "את ארץ ישראל וירושלים הכרתי מהטיולים המשפחתיים, כשבכל חופשה היינו מטיילים במדבר יהודה או במקומות אחרים עם זיקה לתנ"ך.

כאשר השתחרר 'אסיר ציון' נתן שרנסקי נסענו וחיכינו לו בשדה התעופה, החל משעות הבוקר. החינוך שקיבלתי היה ללא פשרות - לאומי, פטריוטי, נאמן למולדת.

לפעמים אני נמצא לבד בחדר כנציג בודד, וצריך להילחם לבד על האמת מול כולם ולמצוא דרך לשכנע ולהכניס להם לראש את האמת

מצד אבי, אנו מגיעים ממשפחה שהתגוררה בטרנסילבניה (רומניה) והיו חסידי ויז'ניץ, ומצד אימי מדובר במשפחה הונגרית. שלושה מתוך ארבעת הסבים והסבתות שלי הם ניצולי אושוויץ שעלו לארץ, לאשקלון, כך שמגיל אפס חיינו עם כל הנושא הלאומי והיהודי. הכל שלוב במשפחה שלי ומוטמע בנו מכף רגל ועד ראש.

העבודה הציבורית שלי התחילה בשנת 93', כאשר נחתמו הסכמי אוסלו. הייתי אז סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר אילן, וקלטתי מיד את הסכנה שבהסכמים הללו, והובלתי הפגנות של סטודנטים נגד ההסכמים".

כך פגשת לראשונה את חב"ד?

"זה קרה מאוחר יותר. באותם ימים נחתמו הסכמי אוסלו, ראינו כיצד מייבאים את ערפאת לארץ, ולנגד עינינו קמה הרשות הפלסטינית. עם ישראל יצא אז למאבק אדיר תחת הכותרת "אל תתנו להם רובים", והתחושה של המחנה הימני, שאני באתי ממנו, הייתה שאנחנו נלחמים על המדינה. שאם ימשיכו הסכמי אוסלו יקרה אסון איום ונורא, וחייבים לעצור את הנסיגות שהתחילו.

במסגרת תפקידי בהובלת ההפגנות, הכרתי את ח"כ אריק שרון. הוא הגיע כדי להזדהות עם הסטודנטים, ואחד מהפעילים שלו, שהתפלל יחד איתי בבית הכנסת באשקלון, אירגן לי פגישה איתו. כך התחלנו לעבוד יחד, והייתי מביא אליו צעירים סטודנטים כדי לספר לו מה חושב הדור הצעיר.

_MG_8674 copy

ואז הגיעו הבחירות. לי היה רקע דתי, הייתי בישיבת נתיב מאיר והייתי הולך כל שישי-שבת לעיר העתיקה (לא היה פחד, זה היה עוד לפני הסכמי אוסלו, זה היה ממש רגיל), משתתף בטישים שם, ולמרות שהייתי דתי-לאומי עם כיפה סרוגה, הכרתי גם את הציבור החרדי. הבחירות התנהלו אז בשתי פתקים, פתק למפלגה ופתק לראשות הממשלה, ובחלוקת התפקידים בליכוד אריק שרון היה האחראי על ההצבעה בציבור החרדי, והוא עבד אז לשכנע את מנהיגי הציבור החרדי שיורו להצביע בפתק השני (הצהוב) לנתניהו".

מה היה תפקידך?

"הייתי עושה עבודת שטח ומודיעין עבור אריק שרון על האדמורים והרבנים, ומדווח לפני כל פגישה מה חשוב לאותו רב או אדמו"ר. לאחד היה חשוב שיבטיחו אפשרות של בניית דיור ציבורי להשכרה, השני חשש מבניית כבישים על גבי קברים, וכך הייתי מביא אותו לפגישות כשאני אומר לו מה חשוב בכל פגישה.

לחסידות חב"ד היה חשוב כמובן הנושא של שמירה על ארץ ישראל, ומשלחת מכובדת בראשות הרב דוד חנזין ז"ל, ביקשו לפגוש את שרון ונתניהו ולקבל מהם התחייבות ברורה בנושא. אני הייתי זה שסגר את הפרטים של הפגישה (אגב, זו הייתה הפעם הראשונה בה פגשתי את נתניהו אי פעם), ואת ההמשך כולם מכירים. עד היום יש שמזכירים אותי בהקשר זה, ומאז אני שומר על קשר חם עם תנועת חב"ד.

אפשר לומר ששם התחיל הקשר שלי עם חב"ד. זה היה התפקיד הציבורי הראשון בו נתקלתי בחב"ד", הוא מסכם.

ואיך משם המשיך הקשר?

"לאחר הבחירות היה קמפיין של גורמים בשמאל, שכעת, לאחר שחסידות חב"ד הפכה להיות תנועה פוליטית משום שתמכה בצד מסויים בבחירות, צריך להפסיק לתת להם גישה לבסיסי צה"ל, שלא יחלקו סופגניות ולא יעשו 'מבצעים' שם. באותו שלב כבר עבדתי עם ביבי בתור יועץ, וכבר מאז נלחמתי כדי להגן על חב"ד ועל האפשרות של שלוחי חב"ד לקרב כל יהודי באשר הוא למסורת וליהדות. עשיתי ואני עושה זאת כי אני באמת מעריך ומעריץ מאוד גדול, קודם כל של הרבי עצמו, אבל גם ובעיקר לגישה שהוא מנחיל - שאי אפשר לוותר על אף יהודי, ושבכל יהודי יש את הניצוץ.

הדרך הזו, לפעול מתוך קירוב לבבות ולגשת לאנשים בנועם ובדרך ארץ - זו הדרך הכי נכונה כדי להצליח לעורר את הניצוץ הזה".

הזכרת את השלוחים של הרבי שליט"א מלך המשיח, בעוד כשבועיים הם מתכנסים בכינוס העולמי הידוע ב-770. מה המסר שלך לשלוחים בתקופה בה אנו נמצאים?

"קודם כל - אני לא רואה את עצמי רק כשגריר של מדינת ישראל, אלא כשגריר של כל העם היהודי. לי באופן אישי יש אחריות, לכל יהודי יש אחריות, אבל כשגריר זה מתחזק יותר.

מה שהשלוחים עושים זה חלק מרכזי מאוד באחדות בעם ישראל, ולא רק בהיבט הדתי, אלא גם בהיבט היהודי - לשמור על העם היהודי כמשפחה אחת גדולה.

דבר שהכי מעניין אותי בחיים זה לתקן, לעזור ולנסות לשפר את המצב בישראל ואת מצב העם היהודי. אני רואה את השליחות הציבורית שלי כארוכת טווח, ובשליחות ציבורית מנסים כל פעם לתרום איפה שחושבים שאפשר לתרום הכי הרבה

לאורך כל השנים כאיש ציבור, תמיד עמדתי על הצורך ביהדות גם כמחזקת של החוסן הלאומי, ובהקשר הזה אני רואה את התרומה של תנועת חב"ד, שהיא תרומה אדירה. כיהודי שחי בחו"ל אני מרגיש את זה עוד יותר.

אפשר לראות זאת גם באלבום התמונות בעמוד האישי שלי בפייסבוק, שם אני נראה מקיים את מצוות נטילת ארבעת המינים, אותם נטלתי כמובן בחברת ובזכות חסידי חב"ד".

ספר לנו אנקדוטה מהשליחות פה לצד חב"ד.

"אני נזכר כעת בשנה הראשונה שלי בניו יורק, כשרק הגעתי לכאן. הלכתי אז להדליק חנוכיה במנהטן עם חסידי חב"ד. הייתה אז סופת שלגים, ואפילו תמונות אין מהמעמד מרוב שהיה קר ואף אחד לא הצליח לצלם, וכשהדלקתי את החנוכייה הידיים שלי פשוט קפאו. בחוץ היה קר, אבל בפנים, בלבבות, היה חם.

אבל הקשר שלי עם חב"ד הוא לא רק כאן. גם כשאני נוסע עם המשפחה למקומות שונים בעולם - אני מתארח באופן קבע בבית חב"ד. זה מדהים לראות שכל ישראלי שנוסע, אם זה למקסיקו או לכל מקום אחר בעולם - יש לו שם בית חב"ד ישראלי. מי שבשנת אבל ורוצה להתפלל במניין, אז יש שליח שנמצא ודואג לזה. לא משנה אם זה קוזומל, פלאיה או ניו דלהי. זה מדהים".

היה אירוע חב"די שהוזמנת לשאת בו דברים, ואמרת ש"האיום הכי גדול של עם ישראל זה הבורות, חוסר הקשר ליהדות ולתורה ומצוות"…

"יש תהליך כלשהו של מודרניזציה", אומר גלעד ומצביע על מכשיר הפלאפון האישי שלו, "וזו ההתגלמות האולטימטיבית שלו. מה לעשות, גם אנחנו וגם ילדינו מתמכרים, ומגיל צעיר צורכים תכנים שמסיחים את דעתנו מהדברים החשובים, מתכנים ועקרונות שעליהם גדלנו והתחנכנו. מבחינתי, כאיש ציבור, התפיסה בעניין הזה לא השתנתה.

אחד הדברים החשובים מבחינתי זה החינוך היהודי, גם כאן בחו"ל. הלוואי שכמה שיותר יהודים שמתגוררים כאן, יוכלו להרשות לעצמם לסבסד לימודי יהדות ולדאוג לילדיהם לחינוך יהודי.

_MG_8724 copy

אגב, הבת שלי הייתה מדריכה בקייטנה של חב"ד פה במנהטן. במהלך החופש היא הייתה שם, והתפקיד שלה היה להשגיח על הילדות הצעירות.

אני אומר באופן עקרוני - ככל שאנחנו מקנים לילדים מגיל צעיר את הערכים הבסיסים (לא בכפייה, לא כופים על אף אחד שום דבר, אלא) אומרים להם בואו תכירו את הערכים, את ההיסטוריה, את המנהגים, נסביר להם למה עושים כל דבר, ואת כל היופי שיש ביהדות ובערכיה - הסיכוי גדול שהילדים יישארו גם יותר קרובים ליהדות. זה ימנע את ההתבוללות והם גם יתמכו יותר במדינת ישראל. בעיני, בדרך חינוך כזאת, הסיכוי לכך גדול יותר.

לכן, חינוך יהודי בצורה מקרבת, כמו המודל החב"די, זו בעיני הדרך הנכונה להבטיח את נצח ישראל.

באחד הנאומים שלי אמרתי שכנציג מדינת ישראל, המדינה היהודית היחידה - ברור לי שהתרופה הטובה והחזקה ביותר נגד התבוללות היא רק חינוך יהודי. כשאני רואה אנשים שמחוברים לערכים שלנו, למסורת שלנו ולמורשת שלנו, אני הופך לאופטימי. בו בזמן שאני נלחם באו"ם נגד האפליה והמוסר הכפול, תמיד אני זוכר שכל האימפריות הגדולות נפלו, ודווקא העם היהודי שרד ועדיין משגשג, וכל זה כמובן בגלל ששמרנו על המסורת והערכים שלנו. והודות לחב"ד אנחנו נמשיך לעשות את זה".

***

לפני כחצי שנה, התפרסמה ידיעה קצרה בכלי התקשורת בישראל, בה צוטט ציוץ של שגריר ישראל לאו"ם גלעד ארדן בה הוא מדווח כי ישראל נבחרה לכהן במועצה החברתית-כלכלית של האו"ם. ישראל נבחרה בתמיכה של 153 מדינות, כאשר זו הפעם הראשונה בה ישראל תהיה חברה במועצה. "זו הכרה ביכולותינו כמעצמה עולמית בחדשנות וביצירתיות", כתב השגריר.

קשה להמעיט בערכו של מהלך שכזה. רק מי שמצוי בסוד העניינים יודע עד כמה מורכב ורגיש הוא תפקידו של שגריר. החזקת קשרים גלויים ונסתרים עם שגרירים ומדינות רבות, בדיקה חוזרת ונשנית של כל מהלך, ושיקול דעת מתמיד - מה יגרום כל צעד ליחס לישראל. התפקיד מצריך תגובה מיידית, לעיתים ממש בשעת מעשה, למול דברי בלע המושמעים כנגד ישראל על ידי מדינות עוינות. כמובן שההיסטוריה לאורך עשרות השנים מעידה שלא תמיד העולם מתייצב לצידנו...

עם זאת, השגריר ארדן לא אומר נואש, וצעד אחר צעד הוא מתאמץ ומצליח במשימתו, ושובר 'תקרות זכוכית' שעמדו בפני ישראל לאורך השנים. כל זאת לצד עמידה תקיפה ואיתנה כנגד כל מהלך של פגיעה בישראל.

באחד הנאומים שלי אמרתי שכנציג מדינת ישראל, המדינה היהודית היחידה - ברור לי שהתרופה הטובה והחזקה ביותר נגד התבוללות היא רק חינוך יהודי. כשאני רואה אנשים שמחוברים לערכים שלנו, למסורת שלנו ולמורשת שלנו, אני הופך לאופטימי. בו בזמן שאני נלחם באו"ם נגד האפליה והמוסר הכפול, תמיד אני זוכר שכל האימפריות הגדולות נפלו, ודווקא העם היהודי שרד ועדיין משגשג, וכל זה כמובן בגלל ששמרנו על המסורת והערכים שלנו. והודות לחב"ד אנחנו נמשיך לעשות את זה

את שיתופי הפעולה הוא מנצל לא רק לטובת ישראל, אלא גם לעשיית טוב וחסד בעולם כולו. בזכות כל אותם קשרים הוא מצליח לרתום מדינות נוספות למהלכי תמיכה באזרחים הזקוקים לסיוע בשעה שמדינותיהם נקלעות למשבר.

בחרנו לשאול אותו על פעילותו באו"ם.

הזכרת קודם את בתך. מה גרם לך לעזוב את הארץ עם כל המשפחה ולהגיע לפה לשליחות הזו? מה גורם לאדם בשיא קריירה פוליטית מוצלחת לעזוב את ארצו ולהגיע לאו"ם?

"אכן, הגענו לכאן בשיא הקורונה, וזו היתה השנה הכי קשה לי ולכל משפחתי. היינו פה די לבד, ושניים מהילדים אפילו לא דיברו אנגלית.

אני חייב לציין שעד לפני שנה הייתי גם שגריר ישראל בארצות הברית, אז הייתי כל השבוע בוושינגטון, והגעתי לכאן (האו"ם) רק בסופ"ש. מה שעזר לי לשלב בין התפקידים הייתה העובדה שרוב הדיונים היו אז בזום, כך שהצלחתי לשלב בין שני התפקידים.

אבל היה באמת מאוד קשה. ברוך השם מאז הדברים השתפרו, ואפילו הילדים כבר מכירים יותר חברים. אמנם זה עדיין לא כמו בישראל, אבל מתרגלים".

מה לגבי חינוך ילדיך?

"כמובן, דאגתי שהם ילמדו בבתי ספר יהודיים. בנוסף, אני מלמד אותם עוד על היהדות, וערכי היהדות והאהבה לארץ ישראל".

זה מחדד הרבה יותר את השאלה - מה מביא אותך להיכנס לתפקיד בו הקשיים גדולים כל כך?

"שאלת שאלה טובה. הדבר שהכי מעניין אותי בחיים זה לתקן, לעזור ולנסות לשפר את המצב בישראל ואת מצב העם היהודי. אני רואה את השליחות הציבורית שלי כארוכת טווח, ובשליחות ציבורית מנסים כל פעם לתרום איפה שחושבים שאפשר לתרום הכי הרבה.

ציינתי קודם שאני בן למשפחה של ניצולי שואה. כבר מגיל קטן, עוד בצעירותי באשקלון, חונכתי על כך שצריך להיאבק על ישראל ולמען העם היהודי. היה לי גם חלום ילדות להיאבק על צדקתנו מול הגויים והקהילה הבינלאומית. ההזדמנות נוצרה כשלאחר שלוש מערכות בחירות בלי הכרעה, הוקמה ממשלת אחדות עם גנץ, וראש הממשלה הציע לי את שני התפקידים - גם באו"ם וגם בוושינגטון". 

לכן לקחת את התפקיד?

"כן. ראיתי בזה הזדמנות להשפיע, ולתרום מהניסיון שלי בהסברה ושכנוע וכן מניסיוני כשר בממשלה שמכיר היטב את האתגרים שלנו".

ולמה דווקא עכשיו? היו קודם לכן כמה פעמים שהציעו לך?

"היו כמה שיקולים. בראש ובראשונה, זו היתה הזדמנות להשפיע בצורה רצינית יותר. כאמור, התמניתי במקביל לתפקיד שגריר ישראל באו"ם גם לשגריר ישראל בארצות הברית. שני התפקידים יחד מהווים עמדת השפעה רצינית מאוד.

_MG_8681 copy

במקביל היה גם את הפן המשפחתי, והפעם הנסיעה הייתה החלטה משפחתית. עם השנים, מחליטים מתי זה טוב ונוח גם בעיתוי המשפחתי. זו לא החלטה שאדם רוצה להחליט לבד ואז להכריח את כל המשפחה לבוא אחריו, זה צריך לבוא יחד עם הרצון שלהם.

אחרי שנים בתפקידים בכירים בממשלה, הרגשתי יחד עם אשתי שלומית שאנחנו בשלים לעשות את השליחות הזו, שכמו שצויין יש בה גם אתגרים לא פשוטים".

כיצד אתה מגדיר את תפקידך באו"ם? בפרט בתקופה מתוחה כזו בה מדינות רבות ובראשן איראן, פועלות כנגד ישראל.

"באופן כללי זה מתחלק לשני חלקים: ראשית, ישנו הצורך להראות לעולם את הצד החיובי שלנו שעליו אין חולק, לגלות איך שאנחנו אור לגויים. בשביל זה אני משתדל להמחיש בכל דרך יצירתית את התרומה של ישראל לעולם, כדי להראות להם שהטענות שלהם עלינו אינן נכונות. אני מציג כל הזמן את התרומות האדירות שיש לישראל בפיתרון בעיות במחסור במים ובמזון, בתחום הבריאות, בתחום הגנת הסייבר, ועוד. 

אני נצרך כל הזמן למצוא דרכים יצירתיות איך לסייע לעולם, ולהראות שישראל היא אכן ״אור לגויים״.

בחנוכה ערכתי טקס הדלקת נרות, הזמנתי עשרות שגרירים, והבאתי לשם חברות הייטק מישראל שיש להן פתרונות לבעיות שהמדינות האלה צריכות להתמודד איתן, כדי שיציגו כיצד בישראל מייצרים פתרונות לכל העולם, ולקרב את המדינות האלה אלינו כדי שלא יצביעו נגדנו באו״ם. 

בהזדמנות אחרת הבאתי חברות פוד-טק מהארץ, כדי שיראו שבמקום ברביקיו בשרי אנחנו עושים אירוע שלם עם תחליפי חלבון כתחליף ל'על האש', וכך להראות להם איך אנו עוזרים לשינוי האקלים.

כל זה בצד הפוזיטיבי.

בצד הנגטיבי יש צורך תמידי להילחם על האמת, כמו שהרבי אומר "להדליק נר בבית השקרים כדי להפיץ אור". גם אם הכל חשוך, צריך לזכור ש'מעט אור דוחה הרבה חושך', וגם בתחום זה אני מחפש דרכים יצירתיות. לפעמים אני נמצא לבד בחדר כנציג בודד, וצריך להילחם לבד על האמת מול כולם ולמצוא דרך לשכנע ולהכניס להם לראש את האמת. 

עוד דוגמא לפעילות שלי: אם מוצג כאן דו"ח מעוות של מועצת זכויות האדם בז'נבה, אני עולה לדוכן וכמו השגריר הרצוג שבזמנו קרע את ההחלטה לחתיכות, אני עומד וקורע את הדו"ח, בתקווה שאולי זה יכנס להם לראש, שיחשבו רגע - 'למה ישראל מגיבה בצורה כזאת, אולי באמת כתובים שם דברים מעוותים?' ארגון טרור כמו חמאס ואלפי הרקטות שהוא יורה לא מוזכרים אפילו במילה בדו"ח...

באחת הפעמים הברחתי סלע לתוך הדיון של מועצת הביטחון, כדי להמחיש להם מה התושבים ביהודה ושומרון מרגישים וחווים מידי יום. לצערנו, באו"ם לא סופרים את זריקות האבנים ובקבוקי התבערה, כאן בדרך כלל מתייחסים רק לפיגועי תופת… ואני לא מוכן לזה. הם צריכים להבין שיש כאן טרור יומיומי. של אבנים.

עוד דוגמא לפעילות שלי: אם מוצג כאן דו"ח מעוות של מועצת זכויות האדם בז'נבה, אני עולה לדוכן וכמו השגריר הרצוג שבזמנו קרע את ההחלטה לחתיכות, אני עומד וקורע את הדו"ח, בתקווה שאולי זה יכנס להם לראש, שיחשבו רגע - 'למה ישראל מגיבה בצורה כזאת, אולי באמת כתובים שם דברים מעוותים?' ארגון טרור כמו חמאס ואלפי הרקטות שהוא יורה לא מוזכרים אפילו במילה בדו"ח...

ביום שישי האחרון היה דיון כזה, הכנתי להם הפתעות. הרמתי שלטים עם ההתבטאויות של השופטים נגדנו, כדי להראות שזה מוטה מלכתחילה ושהשופטים האלה הם שונאי ישראל. 

זה הצד האחר שבתפקיד שלי - להיות נר בחדר שנלחם תמיד על האמת ונגד החלטות אנטי-ישראליות, שלצערי חלקן גם אנטישמיות".

הזכרת את פיגועי האבנים ביהודה ושומרון. בתור השר לביטחון פנים לשעבר, מה היית מייעץ לממשלה לעשות מול גל הטרור?

"אין מתפקידי לתת עצות לממשלה, אבל אני מנסה לשמור על עם ישראל מכאן ולעורר את תשומת הלב של השגרירים לעניינים הללו.

אין לנו מה לפחד, יש לנו במה להתגאות.

אני מאמין בזכותנו על ארץ ישראל בכל נפשי ומאודי. בעולם מנסים כל הזמן לעוות את התמונה, להציג משהו שהמתיישבים עשו ולדמות כאילו זה הדבר היחיד שקורה בשטח. אז אני נאבק על זה ללא הפסקה, לא אאפשר לעולם שהשגריר הפלסטיני יגיד שאנחנו קולוניאליסטים וכובשים וידבר על אפרטהייד. זה מאבק יומיומי. אלו מקומות שיהודים חיו בהם אלפי שנים, יש לכך עדויות בשטח, ולא נוותר על כך לעולם. אני נלחם על מה שקורה ביהודה ושומרון בדיוק כמו על כל חלקי מדינת ישראל. מבחינתי אין שום הבדל בין החלקים הללו".

_MG_8722 copy

באחת הפעמים אמר הרבי שליט"א מלך המשיח דברים בנושא:

"כששולחים יהודי לדבר עם הגוי, הוא מתחיל לחפש בספרי הגויים, אולי הוא ימצא שם ראיה שהשטח שייך ליהודים. וכאשר מגיע לגוי, ומתחיל להביא לו ראיות שארץ ישראל שייכת ליהודים כיון שכך אמר 'בלפור', או בגלל ש'רחמנות על היהודים' וכיוצא-בזה - אזי מרגיש הגוי שאין זו טענה אמיתית.

ורק כשטוענים את הטענה האמיתית והחזקה (גם לפי הגויים), שארץ ישראל לגבולותיה (חוץ מהגבולות של "כי ירחיב ה' את גבולך", שהם יהיו רק לאחר ביאת משיח צדקנו) שייכת ליהודים. ועם כל זה שיש לשלם עבור זה "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר" - עדיין שייכים הם ליהודים, ולכן אין הגוי יכול להתיישב שם. וכאמור, רק כאשר טוענים טענה זו (על-פי התורה) מרגיש הגוי (נוסף על-זה שהוא יודע זאת) שזוהי אינה טענה שנתחדשה לפני עשרים ושמונה שנים (=תש"ח), אלא זה כבר מזמן מעמד הר סיני, ועוד קודם לזה, מברית בין הבתרים. ואו אז יורד אצלו החשד שבאם הוא יתן חתיכה אחת, אז מחר הוא יתן שתי חתיכות - מאחר והיהודים אינם מבקשים ממנו דבר השייך לו!"

(הרבי שליט"א מלך המשיח, י"א ניסן תשל"ו)

באחד מנאומיך במליאת הכנסת, הקראת לאחמד טיבי את דברי רש"י בתחילת פירושו על התורה "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". גם כאן יוצא לך להשתמש בטענות התורה כנגד אויבינו הדורשים חלקים מארץ ישראל?

"לפני כשנה התחיל קמפיין של הפלסטינים שמנסה למתג אותנו כמדינת 'אפרטהייד'. באחד הדיונים האחרונים של מועצת הביטחון, השגריר הפלסטיני דיבר שוב שישראל היא קולוניאליסטית וכובשת. תמיד אני מגיב וגם אז הגבתי, ואמרתי שעם לא יכול להיות כובש בארצו, ושיהודים חיו ביהודה ושומרון אלפי שנים. אלו הדברים שאני אומר.

אמנם עוד לא נקרתה לפני הזדמנות להגיד כאן את הרש"י הראשון, אבל אני בהחלט חוזר כאן על האמונה שלי ושל עם ישראל, שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ושהקדוש ברוך הוא עצמו נתן לנו אותה!

אני מזכיר שהיהודים חיים בארץ ישראל אלפי שנים, וזה שווה המון. הרי איך זה קרה, למה הם שם אלפי שנים? כי יצאנו ממצרים. מי הוציא אותנו ממצרים? מי הביא אותנו לשם? זה הכל בורא עולם".

וזה מתקבל אצל האנשים?

"קודם כל, כמו ב'חנוך לנער על פי דרכו', צריך למצוא הרבה טיעונים, ואז למצוא את הטענה שתשכנע כל אחד בסגנונו הוא. יש אחד שטיעון כזה משפיע עליו ויש אחר שטיעון שונה משפיע עליו.

יש מדינות שבהן הנצרות מאוד דומיננטית, והסיבה הרוחנית משכנעת אותם יותר מכל דבר אחר. בגואטמלה למשל, כיום הנצרות האוונגליסטית מאוד תופסת שם, אבל הם מצהירים שמבחינתם עם ישראל הוא העם הנבחר".

"הטיעונים שקושרים את התנ"ך לבורא עולם זה הטיעונים המרכזיים עבורם. אבל בעבודה כמו שלי, אתה לומד שצריך לעבוד עם כל קהילה וכל מדינה באופן שונה".

***  

את ליל שמחת תורה בבית מדרשו של הרבי שליט"א מלך המשיח - 770, קשה לתאר בכתב. אחרי יממה בה ציינו את שמיני עצרת, ולאחר שבלילה הקודם רקדו האלפים במשך שעות עם ספרי התורה ב'הקפות', יוצאים החסידים בשעות אחר הצהריים ל'תהלוכה'. הרבי שליט"א מלך המשיח מבקש שכל אחד יגיע לבתי כנסת, אפילו מרוחקים, על מנת לומר שם דברי תורה ולשמח את המתפללים בריקודים.

במשך שעות ארוכות צועדים החסידים כשהם פושטים על פני כל העיר ניו יורק, וישנם שצועדים שעות ארוכות כדי לקיים את ההוראה. רק בסיום המשימה חוזרים כולם, בלילו של חג שמחת תורה, ל-770, שם מתחילות ההקפות ההמוניות.

אני שמח שזכיתי השנה להיות שם, להרגיש ולחוות את ההקפות ב-770. זה היה אירוע מרגש מאוד. קודם כל, לאורך כל הדרך ראיתי את אלפי החסידים נוהרים, כבר ממנהטן ראיתי אותם צועדים לכיוון ברוקלין

מסביב לבימתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, עומדים בצפיפות רבה למעלה מעשרת אלפים חוגגים, יחד עם כמה אלפים שנותרו מחוץ לבניין, וכן בעזרת הנשים. הפסוקים נאמרים ברטט ובשאגה על ידי הציבור, כשבין לבין פורצים כולם בנגינה ובשירה.

תוך כדי חוזרים שאר החסידים מה'תהלוכות' ומצטרפים למתפללים, כשבלב כולם ציפייה מוחשית לגאולה האמיתית והשלימה, הבאה לידי ביטוי בשירת "יחי אדוננו" הפורצת מעומק הלב.

בשנה זו, כאמור, הגיע לאירוע השגריר ארדן, ואף כובד בנשיאת ספר תורה בהקפה השניה. ביקור זה הינו בעל מסורת ארוכת שנים. אמנם היום השני של החג מצויין בקרב יהודי חו"ל, אך תושבי ארץ ישראל המתגוררים באופן זמני בחו"ל חוגגים רק יום אחד, ובכך מתאפשר המפגש בין הנציג הבכיר לקהל החוגגים.

הרקע לקיום הראיון, הוא הביקור שלך בהקפות ב-770. ביקורו של שגריר ישראל באו"ם הוא בעל מסורת של למעלה מחמישים שנה. לדוגמא, בשעתם היו גם הרצוג ונתניהו.

"נכון, בזמנו גם היה סיפור כשחיים כהן, שכיהן כשופט בג"ץ, הגיע להקפות (הוא היה סמל של לוחם נגד הדת), והרבי הורה לתת לו ספר תורה, וזה גרם למהומה בכל העיתונות החרדית".

תוכל לתאר לקוראים את ההרגשה שלך באירוע? חייבים לציין כי מדובר בכמות משתתפים גדולה מהרגיל, כי אנו השנה בשנת 'הקהל', בה מגיעים יותר יהודים ל-770, אם כי בשעה שהגעת עוד לא היה צפוף מאוד.

"נכון, הרבה הגיעו להקפות מאוחר יותר, כי הלכו לבתי כנסת אחרים לשמח יהודים בהקפות. שמתי לב שבהתחלה היה ריק יותר ולאט לאט התחיל להתמלא עד שהגיעו כל האלפים".

בכל אופן, ספר לנו את התחושות שלך. מה גרם לך להגיע?

"האמת שכבר שנה שעברה רציתי להגיע, אבל אחד מבני משפחתי חלה בקורונה וזה לא הסתדר.

אני שמח שזכיתי השנה להיות שם, להרגיש ולחוות את ההקפות ב-770. זה היה אירוע מרגש מאוד. קודם כל, לאורך כל הדרך ראיתי את אלפי החסידים נוהרים (כישראלי שלא צריך לשמור את היום השני של החג, עשיתי את הדרך ברכב), כבר ממנהטן ראיתי אותם צועדים לכיוון ברוקלין.

ב770 התחזקתי לראות את אלפי אלפי החסידים, הרגשתי את ההתעלות את הדביקות, היה ממש מחזה נפלא.

_MG_8722 copy

מיד כשהגעתי נתנו לי כוסית 'משקה' כדי לומר 'לחיים' ולקיים את מצוות "ושמחת בחגך". זו חוויה מאוד מאוד מרגשת, הדביקות של האנשים, לראות אותם שרים ורוקדים כשבכלל לא מעניינים אותם הצפיפות, הדוחק והחום. בסוף הגיע שלב שגם אני כבר לא הרגשתי את הצפיפות והדוחק אלא רק את החוויה הרוחנית. 

זכיתי לרקוד עם ספר התורה ולהוביל את ההקפה השניה, כמובן שניצלתי את הזכות והמעמד הקדוש כדי להתפלל למען עם ישראל ולמען ארץ ישראל.

אני מקווה שגם בשנים הבאות אזכה להגיע ולחגוג ב-770".

אגב, בכניסה לראיון פגשנו את המאבטח. הוא סיפר שהיה לו מאוד קשה מבחינה לוגיסטית לאבטח באירוע צפוף כל כך...

"כן, הם קצת נלחצו מכמות הקהל, אבל בסוף גם הם נכנסו לעניין".

מיד כשהגעתי נתנו לי כוסית 'משקה' כדי לומר 'לחיים' ולקיים את מצוות "ושמחת בחגך". זו חוויה מאוד מאוד מרגשת, הדביקות של האנשים, לראות אותם שרים ורוקדים כשבכלל לא מעניינים אותם הצפיפות, הדוחק והחום. בסוף הגיע שלב שגם אני כבר לא הרגשתי את הצפיפות והדוחק אלא רק את החוויה הרוחנית

מה שמאחד את כולנו זה כמובן נושא בשורת הגאולה ומלך המשיח. אתה מתוקף תפקידך יכול לראות כיצד הגאולה הינה כבר משהו ממשי, לא רק איזה חלום רחוק אלא משהו שעומד ממש מול העיניים וקורה עכשיו?

"לא אכנס לנושא של מהי הגאולה וכיצד היא תיראה, אבל אני בהחלט מזדהה עם האמירה שאנחנו חיים בזמנים מיוחדים, ושכל אחד מאיתנו יכול במעשיו להשפיע ולקרב זמנים טובים יותר לעם ישראל ולארץ ישראל.

אנחנו רואים דברים חסרי תקדים. לפני שנה אמרתי לאמריקאים שישימו לב, בזמן שמדינות ערביות מבטלות חוקים המחרימים את ישראל, קמה חברה אמריקאית (בן אנד ג'ריס) ומחליטה להחרים את ישראל. דווקא חברה שנמצאת במדינה הכי בת ברית שלנו בעולם החליטה להחרים אותנו, ומנגד, מדינות ערביות מוסלמיות מחליטות לעשות שלום. כולנו צריכים לחשוב מה זה אומר ואיפה אנחנו צריכים לפעול. אני לוקח את הדברים לעשייה שלי, ומנסה למנף אותם ולהראות את הדברים שקורים.

ישנם שינויים מרחיקי לכת בעולם. בעקבות המלחמה באוקראינה, רוסיה הפכה למדינה שנואה באו"ם, ואיראן נתפסת כבת ברית שלה, שנותנת לה רחפנים לתקוף באוקראינה. רק לפני רגע כולנו היינו בטוחים שהעולם חותם על הסכם הגרעין עם איראן, והנה הכל מתהפך. לא אשווה את מה שקורה עכשיו לזה שאלוקים הקשה את לב פרעה, אבל קורים דברים בסגנון 'בלעם בא לקלל ונמצא מברך'. קורים דברים שבעקבותיהם אתה מבין שאי אפשר באמת לצפות את מה שיקרה בעולם, ואני חושב שהמסר אלינו הוא שצריך להמשיך לעשות את ההשתדלות כל הזמן. כל אחד יעשה מה שהוא יכול למען עם ישראל, ועם הרבה מאוד השתדלות ועזרה משמיים נצליח בסופו של דבר להגיע לדברים טובים יותר לעם ישראל.

WhatsApp Image 2022-11-13 at 22.31.58

אני עצמי, כל דבר שאני חושב שבו אוכל לעזור - אלחם עליו. כך נהגתי כל השנים כאיש ציבור, וגם פה אני ממשיך לעשות זאת. ובעיניי, חב"ד מזוהה עם הערכים הללו. זה בדיוק התנועה הזו, שלא מוותרים על אף יהודי, ושבכל אחד יש את הניצוץ, ושהולכים לכל אחד ומעוררים אותו ומוציאים ממנו את הדבר החיובי, בכל אחד ובכל תחום".

חלק מתפקידנו כאור לגויים הוא להפיץ את שבע המצוות בהן מצווים האומות, 'תיקון העולם'. איך רואים באו"ם את הדברים החיוביים? במילים אחרות, חוץ מזה שצריך להילחם על האמת שלנו, האו"ם גם פועל בטוב, צדק ויושר? איפה אתה רואה את זה?

"בעיניי, האו"ם הוא מקום שקודם כל אני צריך להילחם בו למען עם ישראל. וגם בתחומים הללו, למשל כשיש סכסוך בין מדינות, האו"ם חסר יכולת ובדרך כלל הוא גם מזיק.

אבל בסופו של דבר יש כאן מקום עם יכולת, ויושבים סביב שולחן אחד נציגי כלל המדינות, וכשיש הזדמנות לעזור ולעשות טוב לכולם, אז צריך לעשות את זה. וכפי שציינתי, כשגריר ישראל זו הזדמנות להראות את התרומה של ישראל ולהציע את השותפות לעוד מדינות.

ראיתי את זה בקורונה, כשהאו"ם נרתם לעזור לכולם ולחלק חיסונים, גם למדינות שלא יכלו להרשות לעצמן לקנות חיסונים.

ועכשיו גם יש לי אישית הזדמנות לפעול בתחום הזה. מוניתי על ידי נשיא העצרת הכללית, יחד עם שגריר מרוקו, להביא להחלטה מטעם האו"ם איך העולם צריך להתכונן למגיפה הבאה, ולהפיק את כל הלקחים שנלמדו עכשיו. כי גם אם מדינה אחת תהיה מוכנה וחזקה אבל אחרות לא, זה עלול להתפשט, כי כיום אנשים נעים בין מדינות, והם עלולים להידבק במדינה 'חלשה' ולהביא את זה למדינה שלהם. אז מוניתי יחד עם שגריר מרוקו להוביל את ההיערכות בתחום זה.

עוד דוגמא לפעילות שלי: אם מוצג כאן דו"ח מעוות של מועצת זכויות האדם בז'נבה, אני עולה לדוכן וכמו השגריר הרצוג שבזמנו קרע את ההחלטה לחתיכות, אני עומד וקורע את הדו"ח, בתקווה שאולי זה יכנס להם לראש, שיחשבו רגע - 'למה ישראל מגיבה בצורה כזאת, אולי באמת כתובים שם דברים מעוותים?' ארגון טרור כמו חמאס ואלפי הרקטות שהוא יורה לא מוזכרים אפילו במילה בדו"ח...

אז אתה כן רואה שיתופי פעולה. עכשיו אני מצליח להראות לכולם מי זה עם ישראל באמת, ואת מחוייבותנו להיות אור לגויים.

אני חייב לציין שאכן בפועל תפקידי אינו רק לשפר את התדמית של ישראל, אלא גם לעזור לעולם בפועל ממש. אז לאו"ם יש גם תפקיד שיכול להיות חיובי, רק שלצערי הפעולות נגד ישראל של הפלסטינים, איראן ועוד מדינות עם אינטרסים כלכליים או מדינות מוסלמיות, לוקחות את האו"ם לכיוון הרע והמזיק שנגדו אני נדרש להילחם".

***

ציינת קודם את הקשר שלך עם חסידות חב"ד. במה באה עזרתך לידי ביטוי?

"תמיד אני נרתם לעזור. איפה שחב"ד צריכים, אני החייל הראשון לעזור. אמרתי קודם ואחזור על זה שוב, אני מאמין במפעל האדיר הזה ובדרך של חב"ד, לאורך כל השנים עזרתי וסייעתי, והיכן שרק אוכל לסייע אעשה זאת בשמחה.

ברוך ה' חסידי חב"ד עושים חיל ומסתדרים גם בלעדי, אבל כשמזמינים אותי לנאום או לדבר ואני יכול לחזק את התנועה ואת דרכה אני שם, אני מרגיש מחויב לזה.

WhatsApp Image 2022-11-03 at 15.07.17

ההשפעה של חב"ד על מקבלי ההחלטות היא אדירה, ולא משנה כמה שאנחנו, נבחרים או דיפלומטים, נסייע אחד לשני, בסופו של דבר חב"ד זה משרד החוץ נוסף של ישראל. לדעתי, יש לחב"ד משפחות בחו"ל יותר מאשר למשרד החוץ".

לרבי שליט"א מלך המשיח יש למעלה מ-8,000 שלוחים ברחבי העולם.

"וואו. למשרד החוץ יש רק 1,000 עובדים".

המהפכה של השלוחים זה לא רק לחב"דניקים. כל אחד הוא שליח! כל אחד בעניינו. אתה שליח להפיץ את המסרים באו"ם, וכל יהודי הוא שליח במקום שבו הוא נמצא. כינוס השלוחים האמיתי זה כנס של כל עם ישראל. אחד שליח במשפחה, אחד בטלוויזיה ואתה באו"ם.

לפני כן דיברת על המודרניזציה, והזכרת את זה שמגיעים למקומות לא טובים. אבל אפשר להדגיש גם את הדברים החיוביים שבזה, ולדוגמא - היום כל אחד בלחיצת כפתור קלה מגיע לאינסוף תכני יהדות.

"אכן. מצד אחד יש יכולת גדולה, אבל מצד שני, יצר האדם נמשך קודם כל לבידור ולדברים שיותר קל לצרוך אותם. כשאתה לומד זה מצריך מאמץ... אבל בסופו של דבר הכל תלוי בנו, אם אנחנו לוקחים את זה בכיוון החיובי.

המודרניזציה מטילה עלינו חובה - לוודא שגם הדור הצעיר יגיע לתכנים הנקיים, החינוכיים והיהודיים.

ועוד נקודה: עדיין אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע. לפני עשרות שנים, כשזכרון השואה עוד היה טרי, ואז חוו גם את מלחמות העצמאות וששת הימים, הייתה סכנה קיומית וגם הדור הצעיר הרגישו את זה. כיום לא חשים את אותה תחושה, התוצר לאומי גבוה יותר ממדינות חזקות בעולם והחוסן הלאומי מטפס לגבהים, ולדור הצעיר קל יותר להיסחף למקומות לא טובים. זה לפעמים קצת מרחיק אותם מהיהדות, ולכן הצורך לשמור על החינוך היהודי ולאפשר לכל אחד להכיר את המסורת היהודית, הוא אחד מכלי הנשק החשובים ביותר שיש לעם היהודי כדי להמשיך לשמר את נצח ישראל".

IMG-20220119-WA0204

אמן ואמן. נאחל לך הצלחה רבה במשך התפקיד, ומי יודע, גם בתפקידים הבאים בעזרת ה' שבוודאי נכונו לך. לאור ההצלחה המטאורית עד היום, אנו בטוחים שתגיע מעלה ועד לתפקידים הגבוהים ביותר, ולכן נאחל לך שתמיד תמשיך לשמור על כל הערכים עליהם עמדת עד היום, בדרך אמיצה ובלתי מתפשרת על שלמות עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. 

והעיקר הוא שתיכף ומיד יתגלה הרבי שליט"א מלך המשיח, ויגאל לא רק אותנו, עם ישראל, אלא יביא גאולה ושלום לכל העולם כולו, וביטול כל אויבינו.

לקריאת הראיון מתוך עיתון הגאולה גליון 59

הקהל אז והיום | ראיון עם הרב שמעון ויצנהדלר

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...