האוטובוסים בכותרות: מפנים את המקום לתחבורה גאולתית

מאורעות השבועות האחרונים העלו את נושא התחבורה הציבורית והאוטובוסים על שולחנות הדיונים. במספר ערים מרכזיות בארץ הורגשה היטב שביתת נהגי האוטובוסים במהלך יום שישי העמוס, למשך שעתיים, והתחדשותה בשבוע לאחר מכן ביום שני.

כמו כן חסמו הנהגים צירים מרכזיים בכל רחבי הארץ במסגרת המחאה, כמו בערים אשדוד, באר שבע ובצומת גהה, תחת הקריאה לשיפור תנאי העסקתם וביטחונם האישי של הנהגים, הסובלים תמידית מפגיעות מילוליות ופיזיות מנוסעים ואף ממעסיקים.

החרפת המאבק של נהגי האוטובוסים ועימה השביתה, התרחשה לאחר דיונים ממושכים של נהגי האוטובוסים המאוגדים בהסתדרות הלאומית בבית הדין לעבודה, אחרי מו"מ עם נציגי המדינה ואחרי מחאה שכוונה בעיקר כנגד שרת התחבורה מיכאלי. בדיונים עם הסתדרות הנהגים הלאומית, הבהירו נציגי משרד התחבורה והאוצר כי לא יהיה ניתן להעלות את שכר הנהגים, עד שיעבור תקציב חדש לשנת 2023 - תהליך שכנראה כעת יתעכב עוד לאחר פיזור הכנסת וההכרזה על בחירות.

בין הערים שהושבתו במחאת הנהגים נמנות נתניה, אשדוד, פתח תקווה, ראש העין, יבנה, בני ברק, נתב"ג - בקווי ירושלים-נתב"ג, גן יבנה, באר שבע, אריאל, מועצה אזורית שומרון, בית שמש, ובירושלים הבירה הושבתו קווים בין-עירוניים מרכזיים.

שלטי המשיח לא נפגעו

מלבד מחאת הנהגים, הוזכרו האוטובוסים שוב עקב אירוע ההצתה במתחם התחנה המרכזית בצפת, בשעה 3:00 לפנות בוקר של ליל שבת. שמונה עשר אוטובוסים עלו בלהבות ענק בליבה של בירת הגליל השקטה, ושיבשו את התנועה באזור למשך יום המחרת.

מלבד הנזקים לאוטובוסים עצמם, השריפה גרמה גם לנזקים למבנה התחנה ומתקניה. בין היתר ניזוקו מערכת החשמל, שילוט בטיחות וכן מעקות התעקמו בשל החום והפיצוצים, שיצרו הדף והרס רב באזור כולו. בעיריית צפת הודיעו כי עבודות השיפוץ והחזרת פעילות התחנה לתיקנה יחולו כבר בשבוע שלאחר מכן.

המשטרה רואה את אירוע ההצתה בצפת כהמשך ישיר להצתת שמונה כלי רכב מסחריים בקרית שמונה, שבועיים קודם לכן, כאשר אל שני אירועים אלו הצטרף אירוע הצתה נוסף בעיר ראשון לציון, בו עלו כליל בלהבות שני אוטובוסים סמוך לתחנה המרכזית החדשה בעיר - שבוע בדיוק לאחר ההצתה בצפת.

תופעה מדהימה נרשמה בזירת האירוע בתחנה המרכזית בצפת, בה בעת הגיעו לאחר השבת צלמי התקשורת ועוברי-אורח לתעד את שלדי האוטובוסים המפויחים, נדהמו לראות כי בגג התחנה המרכזית עדיין מתנוססות שלטי הפרסומת עם תמונותיו של הרבי שליט"א מלך המשיח, עם הכיתוב "משיח - עוד מעשה קטן והוא כאן". על אף הפיצוצים העזים שהתרחשו מטרים ספורים תחתיהם, נותרו שלטי הפרסום הנושאים את דיוקנו של המשיח שלמים ללא כל פגע - רמז עבה לכך שהפתרון האמיתי לגלות והשלכותיה הוא רק גאולה אמיתית ושלימה, בהתגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח.

התחבורה מפנה את מקומה

אז כשכלי התחבורה נהיו בעצם לחלק בלתי נפרד מחיינו. בנסיעה שגרתית למקום העבודה או לאירוע משפחתי נמדד גם זמן העיכוב בעומסי התנועה, ופקקי תנועה של שעות ארוכות עקב תאונות דרכים או מחאות חברתיות - הם דבר שבשגרה.

האם יהיה סוף לכל זה?

מדרש "ילקוט-שמעוני" מספר על מאורע שנשמע בדיוני לכאורה, אבל הוא אכן הולך להתרחש אצל כל אחד מאיתנו - לפחות פעם בשבוע.

התיאור הינו העליה לרגל לבית המקדש השלישי, שיבנה במהרה בימינו, המופיעה בדברי הנביא ישעיהו. ובלשון הנביא המקורית: "והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". בזמן שעמדו בתי המקדש הקודמים על תילם, התקיימה העליה לרגל לבית המקדש בעיקר בשלושה מועדים מרכזיים בשנה - בפסח, בשבועות ובסוכות. בשורתו זו של הנביא מתארת כי בגאולה האמיתית והשלימה תתרחש העליה לרגל בכל שבת וראש חודש.

איך תיתכן כזו עלייה המונית לירושלים? עוד יותר מכך, המדרש גם מספר כי ירושלים עתידה לגדול על כל שטחה של ארץ ישראל, ואילו ארץ ישראל עצמה עתידה להתרחב על שטח כל העולם כולו. עליה לרגל שבועית מקצה העולם לירושלים, אפילו בטיסת מטוס, עתידה להיות מפרכת וכמעט בלתי אפשרית - בחישוב פשוט שכל בני ישראל בכל העולם אמורים לעלות למקדש באותו היום.

אך גם את אמצעי התחבורה לכך מגלה המדרש: "אמר רבי לוי, והיאך באים בראש חודש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים (=העננים) באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים". עליה לרגל על גבי עננים תאפשר הגעה מלאה של כל בני ישראל מכל פינה בה ימצאו ברחבי ארץ ישראל העתידית.

מכיוון שהפסוק בנבואת ישעיהו כופל הן את יום השבת והן את ראש חודש - כאשר יחול ראש חודש בשבת יביאו אותנו העננים אל בית המקדש פעמיים באותו היום, כאשר העליה הראשונה תתרחש בבוקר, לאחריה יחזירו אותנו העננים אל ביתנו, ונשוב אל המקדש בחזרה לקראת צהריים. על זה קורא המדרש את הפסוק (גם הוא מנבואות ישעיהו, נביא הגאולה -) "מי אלה כעב תעופינה" המדבר על עליית הבוקר, "וכיונים אל ארובותיהם" המכוון על עליית המנחה.

'סקופ' נוסף מוסיף המדרש, והוא שלא רק בני ישראל יזכו לתחבורה גאולתית שכזו, אלא גם הגויים - אלו שלא עבדו בישראל והתעללו בהם בזמן הגלות - יזכו לכך בעלותם לבית המקדש. פרט זה בעליה לרגל נלמד גם כן ממילות הפסוק - "יבוא כל בשר", שפירושו הוא שלא רק בני ישראל יעלו, כי אם כל האנושות כולה תזכה לנסיעה גאולתית ופלאית שכזו, בדרכה לחזות את פני האלוקים.

אפשר לומר שרצף אירועי שביתת הנהגים והצתות האוטובוסים, יחד עם עומסי התנועה הקבועים, רק מודיעים לנו כי הם מפנים את מקומם לטובת התחבורה הגאולתית על עננים - תחבורת העתיד-ההווה, בקרוב ממש.

מקורות: ישעיהו פרק ס"ו, פסוק כ"ג. פרק ס', פסוק ח'. מדרש ילקוט שמעוני על ישעיהו רמז תקג