שרת התחבורה בדרך להשקה: הרכבלית משנה את החיים

פרויקט הרכבלית בחיפה - רכבל תחבורה חדיש הנועד לקשר את מרכזית המפרץ ומחלף הצ'ק-פוסט עם הטכניון ואוניברסיטת חיפה - עומד בשלבים האחרונים ממש לפני ההשקה הסופית לציבור.

אורך מסלולו של הרכבל החדש הוא כארבעה וחצי קילומטרים, והוא מגשר על הפרש גבהים של 460 מטרים. את המערכת משרתות 150 קרוניות, כאשר כל אחת מהן יכולה להכיל עד עשרה נוסעים. מערך הרכבל מסוגל להסיע בכל שעה 2,400 נוסעים בכל כיוון. הקרוניות יצאו לדרך בכל 15 שניות, והן יהיו נגישות לבעלי מוגבלויות. הרכבל צפוי לעבוד לאורך כל שעות היממה, בהתאם לביקוש.

לאורך התוואי הוצבו 36 עמודי פלדה, שגובהם נע בין ארבעה ל-30 מטרים, בהתאם לטופוגרפיה. לפני כשנה, בחודש אדר תשפ"א (מרץ 2021), החל תהליך ההרצה והרכבלית החלה להסיע נוסעים בחינם. בשבועות אלו צפויה להתקיים פתיחתו הרשמית של הקו.

אך דבר אחד מקשה על התכנית לצאת לדרך - בתכניות המכרזים המקוריות, מוגדר פרויקט הרכבלית כקו הסעות הפועל שישה ימים בשבוע. ביום המנוחה, שבת-קודש, כלל לא תוכנן לקיים נסיעות בקו הרכבלית. אלא שלשרת התחבורה יש תוכניות משלה.

בוועידת המפרץ לאזוריות, שהתקיימה לאחרונה באצטדיון סמי עופר, דיברה השרה על מדיניותה לגבי תחבורה בשבת, במיוחד בקשר להפעלת הרכבלית בקרוב: "ההנחיה שלי היא שהרכבלית תפעל שבעה ימים בשבוע. הסטטוס קוו הוא איננו כזה, ועלינו לחשוב כיצד להגיע להסכמות בעניין הזה. במקור, במכרזים, התכנית לא הותאמה לכך. ויש לחכות להתאמה בענין זה".

כיהודים מאמינים, אנו יודעים שבכל יהודי קיימת נפש אלוקית, ורצון פנימי בוער לנהוג כפי רצונו של הבורא. סביר להניח שרצונה האמיתי והפנימי של השרה הוא להמשיך את כבוד השבת במרחב הציבורי, כיאה לארץ ישראל - מרכז החיים היהודיים בעולם כולו.

חשוב לציין כי החיים הציבוריים בישראל מוכרחים להתנהל לפי כללי היהדות, כאשר המתנה הגדולה שקיבלנו מאת הבורא במעמד הר סיני, יום השבת, היא רכוש חשוב והיסטורי של העם היהודי, אותו עלינו לשמור מכל משמר. אין שום מקום להפחתה בשמירה על הנכס הקדוש והמיוחד שקיבלנו מבורא-עולם - שבת קודש.

הכנה ראויה לגאולה

כאשר מדובר על פרויקט הרכבלית, הדבר ברור שבעתיים. מדובר במיזם חדשני שמהווה אלטרנטיבה לעורק תחבורה מרכזי במטרופולין חיפה, וחוסך זמן יקר לעשרות אלפי נוסעים ביום. גם כאטרקציה תיירותית מביא המיזם ערך נוסף לעיר חיפה, השלישית בגודלה בישראל. פרויקט כזה, בו הושקעו מאות מיליוני שקלים והעבודה לקראתו החלה לפני כ-25 שנה, נועד להביא תועלת וברכה עבור מאות אלפי תושבי ונוסעי האזור.

רק כאשר פרוייקט זה יצא לדרך מתוך שמירת שבת וכבוד לרצונו של בורא העולם, הוא יוכל למלא את מטרתו ולייעל את חיי ורווחת מאות אלפי המשתמשים בו. ודאי כאשר הרכבל יוצא לדרך בתקופה זו, בדור בו הודיע הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א כי הגאולה האמיתית והשלימה עומדת להגיע בכל רגע, וכעת עלינו רק להתכונן כראוי לקבלת פני משיח - אין הכנה מתאימה יותר לביאת המשיח מהנהגה ציבורית בהתאם לרצון הבורא.

כאשר בקרוב ממש יגיע מלך המשיח ויביא את הגאולה השלימה, נוכל לעמוד מוכנים בגאון לקראת העידן הנפלא - ולומר למשיח ולשולחו, הקדוש ברוך הוא, כי היינו מוכנים כראוי להתגלותו בעולם, באמצעות קיום רצונו וחיי חברה השומרת מכל משמר על התורה, המצוות, והמתנה המיוחדת שקיבלנו מאת השם - יום השבת, יום המנוחה.

השמיים הם הגבול

אך אם בכל זאת שרת התחבורה רואה יעד חשוב בקיום כלי תחבורה אווירי גם ביום השבת, הרי שהאופציה אינה רחוקה כל-כך. באם נעשה כל שביכולתנו, ונממש את האחריות האישית של כל אחד להבאת הגאולה האמיתית והשלימה, הרי שייתכן בהחלט כי בקרוב יופעל מערך הסעות אווירי שיפעל גם בשבת. המערך לא רק יזכה לכשרות למהדרין, אלא גם יופעל בידי גורם מוסמך במיוחד - הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

הנביא בתנ"ך מספר על כלי התחבורה המרכזי שישמש בעידן הגאולה את עם ישראל, עבור הגעה אל היעד החשוב ביותר - מרכז העולם - בית המקדש השלישי. את הדרך מכל קצוות העולם לעבוד את השם, יעשו מיליארדי בני האדם באורח ניסי. רכבים, מטוסים, רכבות ואוטובוסים לא יעמדו בקצב העליה לרגל ובעומס האדיר.

עבור עידן הגאולה מחולל בורא העולם נס גדול, בדמות כלי תחבורה חדש לימות המשיח: עננים. הנביא מתאר כי את הדרך לבית המקדש יעשו ההמונים על גבי עננים: "וארו עם ענני שמיא". באופן ניסי לחלוטין, כאשר ירצה אדם לעלות לרגל לבית המקדש, יוכל לעלות על הענן שינחת ליד המקום ממנו הוא יוצא לדרך, ויביא אותו במהירות שיא אל מחוז חפצו, היעד הנכסף אליו מיליוני יהודים משתוקקים במשך אלפי שנים - בית המקדש.

כלי תחבורה ניסי זה, המזכיר במקצת את הרכבלית החדשה, יעמוד בעומס העליה לרגל בכל שלב, ויהיה מנוהל בידי בורא העולם ומנהיגו - הקדוש ברוך הוא.

גם האפשרויות החדשות שנותנים העננים, מראות לנו בהחלט את השפעתה של תחבורה נכונה ומנוצלת, ואת השלכותיה על איכות החיים מבחינה גשמית ורוחנית. כיום, אנו מכירים שלושה מועדים במהלך השנה שנקבעו עבור עליה לרגל לבית המקדש, שלושת החגים המרכזיים ביהדות, שזכו לקבל את השם המוכר "שלושת הרגלים" - חג הפסח, חג השבועות, וחג הסוכות.

נפגשים תכופות

אך בגאולה, העליה לרגל תתבצע במועדים רבים יותר מאשר שלושה חגים אלו, הפסוק בנביא אומר "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני" - בכל ראש חודש, ובכל שבת, יגיעו כל עם ישראל לבית המקדש, לעלות לרגל ולהשתחוות לפני הקדוש ברוך הוא.

הדבר נשמע מורכב ביותר. שלל התיאורים בתלמוד ובשאר הספרות היהודית, המתארים את העליה לרגל בשלושת הרגלים, נותנים לנו הבנה לגבי הלוגיסטיקה והארגון הסבוך שהצריכו מאות אלפי עולי הרגל מכל העולם לבית המקדש. זאת כאשר מדובר על עליה המונית רק שלוש פעמים בשנה. כיצד יתאפשר מבצע העליה ההמוני מדי חודש ומדי שבת? ויותר מכך, האם ניתן לחדש ציווי כזה, שאיננו מופיע קודם לכן? עליה לרגל היא מצווה מן התורה, רצון ה', וכיצד ניתן לחדש מצווה כזו, שלא היתה נהוגה בבתי המקדש הראשון והשני?

אלא שתחבורת העננים היא זו המאפשרת לראשונה את העליה השבועית והחודשית. החוויה המרוממת, הנותנת מושג באשר לקרבת אלוקים אמיתית ותחושת הקדושה המרוממת, היתה שמורה אז לשלושה מועדים בלבד. בקרוב ממש, בעידן הגאולה, האירוע המדהים הזה יחזור על עצמו בכל שבוע מחדש. זו שגרת חיים אחרת.

גדולי הפרשנים מסבירים כי אין זו ממש מצווה חדשה. גם בעידן הקודם, של בתי המקדש הראשונים, כל אדם שבידו היתה היכולת לעלות לבית המקדש בכל שבת וראש-חודש, הוטל עליו לעשות כן. אך מחמת המורכבות לארגן מסע שכזה בכל שבוע, הדבר לא הוטל על עם ישראל כחובה, אלא כזכות ורשות מיוחדת. על מנת שכל יהודי יוכל לנהוג כדרך כל הארץ, לגדל ולפרנס את משפחתו, היה מוכרח לקבוע מועדי עליה לרגל בהם כולם יכולים לעמוד, ללא צורך בארגון מסע מורכב ומסובך.

בשמיים זה אחרת

אך ענני השמיים, שבאופן ניסי יוסבו בקרוב להסעת נוסעים ממקום למקום, מאפשרים שינוע המוני קל ומהיר של מיליוני בני אדם, וקובעים את כללי החיים מחדש. כעת, כאשר ההגעה מניו-יורק לירושלים הופכת להיות פשוטה הרבה יותר, באמצעות העננים החדשים - ניתן להפוך את העליה המשותפת של העם כולו לבית המקדש מידי שבת בשבתו, לכלל מאחד ומגבש בו יכול כל אחד לעמוד. העננים כותבים מחדש את כללי התחבורה, ובאמת מבטלים את הפריפריה…

ואיך כל זה קשור לתחבורה ציבורית בשבת? הפסוק מתאר עליה המונית לרגל, באמצעות העננים, בכל שבת. ברמה ההלכתית, הפעלת הענן - ככל הידוע לנו - איננה כרוכה בהפעלת מעגל חשמלי כזה או אחר, אך הבעיה הראשונה העולה בנסיעה על ענן בשבת, היא איסור תחומים. אסור לאדם ללכת בשבת מרחק גדול מדי, המדוד בהלכה במספר מסויים.

בעיה זו נפתרת באמצעות כלל הלכתי בסיסי המובא בתלמוד, האומר כי "אין תחומין מעל עשרה טפחים" - בגובה ניכר מעל הקרקע, לא חל איסור יציאה מן התחום וחציית רף המרחק המותר בשבת. לכן, כאשר הענן ממריא אל-על, הוא יוצא מתחום האיסור של שבת. אך דעה אחרת בפרשני המקרא, סוברת כי העננים אכן לא יסעו בשבת עצמה, אלא ביום שישי. הם יפרקו את ההמונים בסמוך לבית המקדש, בירושלים עיר הקודש, זמן מועט לקראת כניסת השבת.

כך או כך, תכנית הרכבלית היוצאת לדרך בימים אלו, מאפשרת לנו להבין מעט כיצד יראה מערך התחבורה של העננים, והמחשבה של שרת התחבורה, אמנם בעזרת-השם לא תצא לפועל, אך בהחלט מזכירה לנו את השימוש ההמוני בתחבורה לכבוד שבת קודש.