שסע ופילוג? זהו המהלך ההיסטורי והמפתיע שיאחד את העם

מאורעות השנתיים האחרונות בישראל העלו את רמת המודעות לחשיבותה של האחדות בעם. אחדות העם היא מפתח בסיסי להתגבר על מכשולים, אך כמובן שעליה להיעשות מבלי לוותר על עקרונות חיוניים הנוגעים בנשמתה של האומה.

השיח המתגבר על חשיבות הפיוס, אינו לוקח בחשבון נתח עצום בעם ישראל שלחלוטין לא נכלל במאמצים להשגת אחדות. למעשה, באמצעים הקיימים אין בידינו כעת להשיג קשר ממשי איתם. אך בקרוב ממש, בהתערבות מלמעלה, נחדש את הקשר ועם ישראל יחזור להיות מאוחד ממש.

פיצול כואב

שנים עשר שבטי ישראל, המרכיבים יחד את העם כולו - יצאו יחד ממצרים, קיבלו את התורה בסיני, עלו לארץ ישראל והקימו את בית המקדש. לאחר מכן המצב השתנה, כאשר מלך אשור כבש את ממלכת ישראל והגלה את עשרת השבטים שאינם יהודה ובנימין לגלות רחוקה, ממנה לא חזרו.

עד עצם היום הזה אין מידע ברור לגבי זהותם ומקום הימצאם, כאשר כל יהודי כמה ומשתוקק לפגוש את אחיו הרחוקים, המנותקים למעלה מאלף שנים מהעם המפואר אליו הם שייכים.

ממש בקרוב, הפרשיה תגיע לקיצה. עשרת השבטים האבודים ישובו אל אחיהם שבארץ ישראל והשמחה תהיה גדולה. הדבר יקרה כאשר תגיע הגאולה האמיתית והשלימה, שעל-פי נבואתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א עומדת להתרחש ממש בקרוב, בדורנו ובזמננו.

המצב הנוכחי, כאשר במשך תקופה ארוכה כל-כך לא מצאו עשרת השבטים את אחיהם היהודים, מראה כי מפגש שכזה הוא איננו ביד אדם. דרך הטבע לא תוביל למפגש שכזה. דווקא בגאולה השלימה, כאשר כוחו של הקדוש ברוך הוא יתגלה בעולם, יתאפשר הדבר.

אחדות בידי שמים

מציאת עשרת השבטים האבודים תהווה נדבך נוסף במהלכים אליהם משתוקק עם ישראל, אך מתפלל לבורא שיתקיימו, מאחר ורק בכוחו למלא את תקווה זו.

חכמינו זכרונם לברכה מסבירים שגלותם של עשרת השבטים היא קשה מאוד ביחס לגלותנו אנו, הן במישור הפיזי ובעיקר במישור הרוחני. ריחוקם מאחיהם היהודים מעמיד אותם בגלות נוראה, ורק בגאולה הם יצליחו לגלות את ניצות היהדות הטמון בהם.

המקור העיקרי לחזרתם הצפויה בקרוב, הוא הפסוק בישעיה שהפך גם לשיר עממי ומפורסם, המעודד את התקווה ליום הקרוב בו יתגלה הרבי שליט"א מליובאוויטש כמלך המשיח, ואחינו - עשרת השבטים - יופיעו שוב: "והיה ביום ההוא, יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים, והשתחוו להשם בהר הקודש, בירושלים".

מקורות: ירמיה לא, ח; יחזקאל לז; סנהדרין קי, ב; מגילה יד, ב; ישעיה כז, יג; ילקוט שמעוני ישעיה רמז תסט.