התו הירוק הקרוב: תקף עבור אירוע המוני אחד

נכון, אנחנו כבר לא מתגעגעים לחגיגות המוניות. החיים היום שונים לחלוטין מכפי שנראו רק לפני שנה וחצי. בכפוף למגבלות התו-הירוק, הקודם או העדכני, אנחנו יכולים להתכנס עד כמות מסויימת, וליהנות יחד תחת כללים מרווחים יותר.

אך גם כעת, תמונות של חגיגות המוניות ללא שום מגבלות וללא אכיפה מסודרת של הסטטוס בו מחזיקים המשתתפים, עשויות לעורר רוגז אצל חלק מהאנשים. האם תיתכן בקרוב ממש חגיגת ענק הכוללת אוכל בשפע, שאינה תחת כיפת השמים, ללא שום הגבלה על כמות המשתתפים ועם אישור כניסה בכפוף לכללים חדשים שאנו עדיין לא מכירים? זוהי סעודת הגאולה הידועה, עם אישור כניסה לצדיקים בלבד.

דווקא בגאולה?

לקורא הבקיא מעט ברעיון העומד מאחורי הגאולה, לא נשמע הדבר סביר. יסודה הבסיסי של הגאולה הוא הזיכוך הרוחני שיתחולל בחומריות העולם, הגברת חשיבות הרוח והנשמה על הגשמיות, התגלות מציאותו של הבורא בעולם הגשמי.

האם הגיוני להניח כי דווקא הפתיחה של עידן נעלה ורוחני שכזה, תצויין בחגיגה פיזית וגשמית, עמוסה במאכל ובמשתה? האם מתאים להתחיל את העידן בו הרוחניות היא השולטת, בסעודה דשנה וגשמית למהדרין?

אך מסתבר שאכן מדובר בסעודה גשמית וממשית, ולא רק במשל או רעיון ציורי הממחיש את האווירה. וכפי שלומדים מפרשי התלמוד מהמילים הברורות שנאמרו בו: "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לווייתן" - הסעודה המובטחת תהיה סעודה עם בשר ממשי, ואינה באה לשמש כדוגמא לדבר רוחני שיתרחש אז.

התפריט המשובח של סעודה זו יכלול בשר איכותי של "שור הבר", בשרו של דג לויתן המיוחד לכך מבריאת העולם, יין מובחר המשומר במשך אלפי שנים, ועוד.

ההיגיון הטמון מאחורי סעודה גשמית כפתיחה לגאולה הרוחנית-לכאורה, הוא בעצם כל הסיפור של הגאולה - לא מתוכנן כאן עידן של מחיקת הגשמיות והתענוג מן העולם, והשתלטות מוחלטת של הרוחניות והנשמה. אם זו היתה מטרתה של הגאולה, היא לא היתה מתרחשת בתוך העולם הגשמי.

רוחניות טעימה

הבשורה הגדולה שבעידן הגאולה היא דווקא החיבור והשילוב בין כללי המשחק של הטבע - הנאה, אוכל ותענוג - לבין התוכן האמיתי שעבורו קיים העולם - חיבור של ממש לקדוש-ברוך-הוא וקיום רצונו.

עידן הגאולה, המסמל יותר מכל את ה"שלום" בין הנאות העולם לבין הנדרש מהאדם - מילוי רצון הבורא, יפתח אפוא באירוע שכולו גאולה - הנאה רוחנית מקרבת השם, המתורגמת להנאה גשמית וגופנית ממש.

סעודה זו נקראת "סעודת הצדיקים", משום שהיא מיועדת לכל צדיקי עם ישראל מכל הדורות, שישתתפו בה יחד עם שלושת האבות, משה רבינו, אהרן הכהן ודוד המלך.

היא תבטא לראשונה את האפשרות ליהנות ממש ממציאותו של אלוקים, תוך כדי אכילה ושתיה, כאשר הדבר אינו סותר. הדבר יתאפשר בגלל שאז תתגלה באופן מושלם קדושת גופו הגשמי של היהודי, בו בחר הבורא על פני כל העמים - כאשר גוף קדוש ממלא את צרכיו הגשמיים - אוכל, שותה ומתענג, והדבר מביא לידי דביקות גדולה יותר בקדוש ברוך הוא, בתורתו ובמצוותיו, אז מתגשמת מטרה אלוקית.

מעבר בין עולמות

בין פרשני המקרא והתלמוד עלו דעות שונות לגבי מועד קיומה המדויק של הסעודה. היו שאמרו כי הסעודה תיערך עמוק בתוך תקופת הגאולה, לאחר השלב הראשון שבה ובתחילת התקופה השניה והסופית.

אחרים סברו כי הסעודה תתקיים דווקא בתחילת ימות המשיח, כפתיחה לעידן המופלא והנעלה. דעה מעניינת הובאה ע"י אחד מגדולי הפרשנים בתקופת הראשונים - המכונה 'רבינו בחיי', הסובר כי סעודה זו תהיה כעין סעודה מפסקת אותה אוכלים קודם הצום.

הוא מסביר כי סעודה זו תתחיל בזמן הקודם לגאולה, כאשר עדיין העולם מתנהל כרגיל, והיא זו שתחתום את עידן זה. ממנה יכנסו הסועדים אל תקופת הגאולה.

מקורות: רמב"ם הלכות תשובה פ"ח ה"ד; פסחים קיט, ב; אגרת ההתנצלות של הרמב"ן; בבא בתרא עה, א; ספר הליקוטים דא"ח ערך 'לוויתן'; אבן עזרא על דניאל יב, ב; רבינו בחיי על בראשית א, כא; לקוטי תורה תחילת פרשת צו; אגרות קודש - הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א, ח"ב אגרת ר.