כל ילד יהודי מכיר את החלום והתקווה לביאת המשיח. הציפיה ליום בו הכל יהפוך להיות טוב, הצרות יסיימו את תפקידן בעולם ותמורתן נזכה לעולם מתוקן וצודק, כאשר מלכותו הטובה של אלוקים מנהלת את כל העסק, באמצעות מלך המשיח.
הדמיון בו אנו אוהבים להשתמש בכל פעם בה אנחנו שומעים על מצב או אירוע העתיד להתרחש, מאפשר לנו עוד קודם קיום האירוע לתאר לעצמנו כיצד יראה, איפה נעמוד ובאיזה אופן תתנהל הסיטואציה שעדיין לא התרחשה, אך אנו מצפים כעת כי תתקיים.
עד לפני כשלושים שנה, כאשר היינו שומעים את המילה 'משיח', היינו מתארים לעצמנו אדם בעל חזות תנ"כית, עטוף לבנים ומעוטר בזקן ארוך, מישהו שמנותק לחלוטין מהוויית העולם העדכני ומזכיר במעט מלאך או דמות אחרת שאיננה משתלבת בנוף הנוכחי.
כעת, לאחר שעל-פי כל סימני המקורות אנחנו יודעים שהמשיח כבר נבחר, איננו נדרשים לדמיין דמות סטריאוטיפית ודמיונית. יש כבר אדם של ממש, בן זמננו, מוכר ופורסם - שהוא מלך המשיח.
כעת נפטרנו מהצורך להמציא דמות מלאכותית כאשר אנחנו מדברים על משיח, פשוט עלינו להביט בתמונתו של הרבי שליט"א מליובאוויטש ולדעת שזהו מלך המשיח.
עד היום פסקו מאות רבנים - כי אכן, הרבי שליט"א הוא מלך המשיח.
אך יש עוד דבר אותו אנחנו מדמיינים כחלק בלתי נפרד מתפיסתנו את מחזה ביאת המשיח. אלמנט נוסף בהתרחשות זו מקובע עמוק בתודעתנו, וכאן נברר האם הוא אכן חלק אינטגרלי מביאת המשיח.
גם מי שלא למד או העשיר את ידיעותיו בנושא הגאולה וביאת המשיח, מכיר את התרחיש לפיו כאשר יגיע מלך המשיח לגאול את עם ישראל הוא ירכב על חמור לבן.
המקור לפרשת החמור, היא בתורה הקדושה, כאשר נשלח הגואל הראשון, משה רבינו לארץ מצרים, כדי לבשר לבני ישראל על הגאולה, מציינת התורה שהוא בא רכוב על חמור - "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, וישב ארצה מצרים...". השימוש בה"א הידיעה ביחס לחמור ולא בשם חמור סתם, מעלה מיד את השאלה מיהו אותו חמור מפורסם עליו הרכיב משה רבינו את משפחתו?
רש"י מפרש ועונה על כך: "חמור המיוחד. הוא החמור שחבש אברהם לעקדת יצחק, והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו, שנאמר 'עני ורוכב על החמור'".
במדרש, שם מובא המקור לכך, מתגלים פרטים נוספים על אותו חמור: "הוא החמור שנברא בערב שבת בין השמשות". חשבון פשוט מעלה שהחמור כיום הוא בן למעלה מחמשת אלפים שבע מאות ושמונים שנה... מאז אותו ערב שבת ראשון של ההיסוטריה ועד היום!
פרט מרתק נפלא מוצאים אנו בהתייחסות לצבעו של החמור. מתברר שהוא בכלל לא לבן!
וכפי שמספרת הגמרא על אמירתו של שבור מלכא לעם ישראל "אומרים אתם משיח בא על חמור, שולח לו אני סוס הנאה מחמור". ענו לו: "האם יש לך סוס בעל מאה גוונים?!". כלומר, החמור של המשיח יצטיין בהיותו בעל מאה גוונים!
אלא שעיון במקורות המתארים את ביאת המשיח, מעלה כי המחזה אליו אנו מצפים, בו מופיע המשיח רכוב על חמור לבן וגואל את עם ישראל, יראה שונה ממה שאנחנו חושבים.
דמות החמור הלבן תיעדר ממנו.
האם החמור הוא המצאה? לחלוטין לא. במקורות מוסבר כי כאשר מגיע המשיח בתרחיש בו לעם ישראל אין זכויות מספיקות, הוא מופיע על חמור. אך כאשר המשיח מגיע במצב המוגדר "זכו", כלומר - העם זכאי וראוי והגעת הגאולה, אז המשיח מופיע בארץ ישראל על גבי… ענן. כך מבטיחה תורתנו הקדושה. אותו בורא העולם שקרע את ים סוף והעניק לנו את התורה, עומד להסיע את מלך המשיח לארץ הקודש באמצעות ענן.
בהבדל בין ביאת המשיח על חמור לבן לבין הגעתו באמצעות ענן, נעוצה סמליות המתארת את שני התרחישים האפשריים בביאת המשיח: רכיבה על חמור מסמלת גאולה הצומחת בפשטות ומתוך הטבע, לעומת הענן המסמל את ההתגלות הניסית והאלוקית שתתרחש בבריאה, במידה ועם ישראל יהיה בעל זכויות מספיקות.
ועדיין, הבנו כי ישנן שתי אפשרויות, אך מנין לנו שדווקא אופציית הענן היא זו שתתרחש? מי אמר כי אנחנו כיום במצב טוב כל-כך עד כדי שהגאולה תגיע באופן ניסי, באמצעות ענן?
מי שאמר זאת, הוא הדמות המוסמכת ביותר לומר דבר שכזה - מלך המשיח בכבודו ובעצמו שגילה כי כיום, לאחר התלאות והייסורים הרבים שעבר עם ישראל במשך אלפי שנות הגלות, עומדים אנו במצב המוגדר 'זכו'. התרחיש האיכותי יותר של הגאולה, בו אנחנו מקבלים את מלך המשיח ואת שלל אירועי הגאולה באופן הניסי והמיוחד ביותר שהם יכולים להתרחש.
ואם אתם מצטערים על הפרידה מהחמור הלבן, אל דאגה. אמנם חמור ממש לא יהיה, אך את מה שהוא מסמל - רכיבתו של מלך המשיח על חומריות העולם, כאשר דווקא בעזרת החומר והגשמיות מתגלה כבודו של הקב"ה, ולא מתוך מלחמה בטבע העולם, עם הרעיון הזה, אותו משקפת הרכיבה על החמור - אנחנו נישאר.
מקורות: שמות ד, כ; זכריה ט, ט; דניאל ז' יג; סנהדרין צח, א; פרקי דר׳ אליעזר פרק לא; שיחת הרב מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א - שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ח
תגובות