בקרוב: נפרדים מהפרידה

כולנו מכירים את מחזור החיים השגרתי, במהלכו אנו נתקלים בתחנות רוויות רגש ומשמעותיות, אך כעת הוא צפוי מראש ובאופן כללי בנאלי למדי. מעגל חיינו בנוי מלידה של תינוק תמים וזך, התבגרות והיכרות עם החיים, הקמת משפחה והמשך התקיימות עד לשלב אותו אנחנו מכירים כחלק בלתי נפרד מקיומנו - הנשמה נפרדת מן הגוף, ועוברת לעולם שכולו טוב. האדם נפטר.

אך האם אלו הם כללי המשחק הסופיים בעולם? האם המוות והפרידה, עם כל הקושי הנלווה עליהם הם אכן גזירת גורל או שמא ניתן להתגבר עליהם?

כאשר מבינים את הסיבה לכך שהגענו למקום בו המוות הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, אפשר להבין בהחלט האם הדבר ניתן לשינוי. כל יהודי מאמין, יודע כי הרוע מעולם לא הגיע כ'עסקת-חבילה' עם בריאת העולם. חטא עץ הדעת והחטאים שלאחריו, סילקו מעולמנו את שליטת הטוב המוחלטת - את גילויו של אלוקים בבריאה.

אורח לא רצוי

מאותו רגע בו נפרד העולם מבורא גלוי שנרגש בפרטי החיים - ועבר למתכונת בה אלוקים מסתתר מאחורי טבע העולם ומנהל את הבריאה מאחורי הקלעים, כשעלינו להאמין בו ולעבוד למען גילויו - נכנסנו לסחרור של רוע, שהוא למעשה תוצאה של העילמות הטוב המוחלט שהיה כאן בבריאת העולם.

ואז, הגיע לחיינו הדבר הרע ביותר שאנחנו מכירים וממנו אנחנו מפחדים כל-כך - המוות.

כיום, רוב בני-האדם על פני האנושות חיים את חייהם מתוך הנחת יסוד כי יום יבוא והטוב הזה יפסק. אלו הם כללי המשחק בעולם אותו אנחנו מכירים.

אך בקרוב מאוד, כאשר - על פי הבטחתו ונבואתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א - תגיע הגאולה השלימה ותסתיים הגלות בה אנו נמצאים כעת, יתקיים היעוד אותו הבטיח לנו אלוקים לפני אלפי שנים - כי בגאולה לא נפגוש יותר את המוות. כן, הוא פשוט יעלם מן העולם.

אז מה זה אומר? ומדוע חשוב כל-כך לדעת את זה?

זה אומר, שאנחנו, אנשי דור הגאולה, לא נפגוש ככל הנראה את המוות. ועלינו לדעת כי בקרוב ממש מרכיב מרכזי במציאות היום-יומית יפסק. אמנם קשה לנו לדמיין היום עולם בלי מוות, אך האמת היא כי זהו עולם נורמלי ואידיאלי.

מי זכאי להטבה

שאלה מרכזית המתבקשת בנושא זה, היא האם כל האנושות תיפרד מהמוות, או שמא רק העם היהודי? על-פי המקורות, נראה כי המוות יפסק מהעולם כולו, ללא הבדלי דתות. אלא שגויים שבזמן הגלות נהגו באופן לא רצוי ופשעו כלפי רצון ה' והמוסר האלוקי, לא יזכו להגיע לעידן זה, שיחל בקרוב, אלא יהיו האחרונים שיחוו את המוות, טרם מתחיל עידן בו העולם מכיר רק טוב מושלם.

הרעיון לפיו האדם יחיה לנצח בגופו הגשמי, נשמע מוזר מעט למי שמכיר את עקרון היהדות כולה ובמיוחד רעיון הגאולה השלימה. הגאולה מסמלת את התגברות הרוח ושלטון הטוב של אלוקים על פני החומרנות שמייצג כיום העולם וגשמיותו.

ניתן לתמוה, איפוא, מהו ההישג הגדול בכך שאדם יחיה לנצח בגופו, ולא יוכל להיפרד ממנו - בעידן בו ברור לכולם שהגשמיות והגוף הם - לכאורה - משניים בחשיבותם כלפי הנשמה והרוחניות?

אלא שכאן בדיוק טמונה הבשורה הגדולה של עידן הגאולה. היפרדות הנשמה מהגוף והתעלותה לעולמות העליונים, היא ההיפך המוחלט מרעיון הגאולה. הגאולה היא, יותר מכל, שילוב מנצח עבורו ברא אלוקים את העולם. שילוב מושלם בין רוחניות ונשמה, לגשמיות וגוף.

גוף? זה מה שחסר?

ללא שילוב כזה, לא יתכן עידן בו בעולם הגשמי שלנו תתגלה מציאותו של הבורא וכוחו, ויהיה ניתן לחוש ולהרגיש את קירבתו. הרעיון שעומד בבסיס הגאולה, המאפשר חיבור מיוחד בין טבע העולם לגילוי האלוקים בו, הוא גם העיקרון על פיו יתקיים הגוף לנצח, כאשר הנשמה חיה ופועלת בתוכו.

עד היום, בזמן הגלות, חייהם המשותפים של הגוף והנשמה היו דבר סבוך שיודע עליו ומורדות, כאשר לאורך כל חייו על האדם להחליט במה הוא תומך ולמה הוא מסייע יותר, לשלוות הגוף או לרצון הנשמה. "מלחמה" היתה מסתיימת תמיד בפרידה כואבת ובהסתלקות הנשמה, בפטירת האדם.

אך בקרוב, כאשר יתגלה מלך המשיח בגאולה השלימה, כבר לא תתקיים התחרות המוכרת בין החומרנות לרוחניות. הם ישלבו כוחות ויחברו אינטרסים, והרצון המשותף של שניהם להתקרב יותר ולהתחבר יותר לאלוקים, יאפשר את קיומם המשותף לנצח. כאשר אופציית המוות כבר לא על השולחן.

מקורות: זכריה ט, ט; דניאל ז' יג; סנהדרין צח, א; שיחת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א - שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ח