חוששים מחל”ת? בקרוב יגיע תלוש משכורת מכובד

בימים אלו, בהם שאלת הסגר מרחפת באוויר, וזכויות העובדים מהוות מידע חשוב וחיוני מתמיד, אפשר להתעודד מהידיעה כי 'בוס' מסוג אחר מסכם בימים אלו את חשבונותיו ומתעתד להעניק לנו משכורת נכספת…

לימוד התורה וקיום המצוות ע"י עם ישראל, משתווה פעמים רבות לעבודה המזכה בשכר. הן אמת כי קיום המצוות הנעלה והרצוי יותר הוא כזה המתבצע "שלא על-מנת לקבל פרס", אך בסופו של דבר, השכר המובטח לנו בתורה על מימוש רצונו של בורא העולם הינו קיים, והולך ומתעבה.

מתן השכר על עבודת הבורא, יקרה בקרוב מאוד. לאחר שנודענו כי בקרוב ממש עומדת להגיע הגאולה האמיתית והשלימה, בהתגלותו של הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח, עלינו להיערך לקבלת השכר על קיום רצונו של הבורא במשך השנים הרבות שחלפו.

שכיר או קבלן?

כאשר עוסקים בשכר המובטח לעם ישראל על עבודתו, אי אפשר שלא להתייחס לשאלה כיצד יתכן ששכר העבודה מתעכב זמן רב כל-כך, אלפי שנים, בידי מי שציווה בעצמו שאין לעכב את שכרו של העובד, ויש לתת את השכר בסיום יום העבודה?

אלא שהעבודה המוטלת על עם ישראל, תמורתה נקבל את השכר הגדול, היא איננה נמדדת בשעות עבודה או בזמן - איננו עובדים שכירים, אלא העבודה היא מילוי משימה שעלינו להשלים - אנו עובדי קבלן.

לכן, במשך כל זמן הגלות, השכר המובטח והגדול עדיין לא מגיע. שכן עדיין לא הושלמה המשימה שעלינו לבצע - לזכך ולטהר את העולם כך שיהיה ראוי להיות מקום משכנו של הקדוש ברוך הוא.

המטרה לשמה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם, היא רצונו לשכון בתוכו ולהתגלות בו, דווקא בתוך גבולות הטבע והגשמיות. כדי שרצון זה יוכל להתממש, עלינו למלא את רצונו של הבורא ולהפוך את העולם למקום הראוי להשכין בתוכו את הבורא.

לכן, רק כאשר תתקיים מטרה זו - בביאת המשיח בגאולה השלימה, כאשר מציאותו של הבורא תתגלה בעולם ומציאותו תהפוך באופן גלוי לחלק בלתי נפרד משגרת הבריאה, אז יוכל עם ישראל לסמן את המשימה ככזו שהושלמה, ולקבל את השכר על ביצועה.

תנאי העסקה טובים

כאשר אדם מסיים לקיים מצווה מסוימת, או אפילו כאשר הוא מסיים את שליחות חייו ועובר לעולם שכולו טוב, עדיין אין זה עיתוי מושלם להעניק לו את זכרו, שכן פעולות אלו פרטיות הינן ביחס למטרה הכללית והמשותפת של הבריאה, לתקן עולם במלכות הבורא, ולהביא לשכינתו בעולם.

קביעה זו אינה סותרת להענקת הטובות שהקב"ה מביא לפועליו בזמן הגלות במהלך שנות עבודתם, שכן כבעל הבית, מחוייב הקדוש ברוך הוא לספק לפועליו את האפשרות לבצע את תפקידם, וממילא הוא נדרש להעניק להם תנאים מתאימים בהם יוכלו לעבוד כפי הראוי.

דבר מעניין נוסף בהגדרת השכר המיועד לעם ישראל בקרוב ממש, הוא כי השכר איננו שכר חיצוני תמורת עבודת הפועל, כמו פועל המספק לבעליו עבודה מסוימת, אך אין לו רווח מעבודה זו, רק שהבעלים נותן לו משכורת עבורו שאיננה קשורה עם העבודה עצמה.

שכר הגאולה הוא שונה, הוא נוצר באופן ישיר מכח עבודת היהודי. המשכורת אותה מקבל היהודי בגאולה, היא פירות עבודתו בזמן הגלות. העולם אותו הוא תיקן ובו הקים את האפשרות לשכינתו של הקב"ה בגבולות העולם, הוא וההתגלות האלוקית שבו, שנתאפשרו רק בזכות עבודת היהודי, הם השכר הגדול המגיע ל"פועלים" - עם ישראל.

שכר על מי שאתה

בתוך ימות המשיח המתקרבים ובאים, קיים חילוק לשני תקופות: התקופה הראשונה מתקיימת בהשראת העולם הגשמי של זמן הגלות ומנהלת כעולם גשמי וטבעי אך טוב ומזוכך. התקופה השניה היא רוחנית יותר וכפופה פחות למגבלות זמן הגלות וגשמיות העולם.

התקופה השניה היא גם עליית מדרגה באופי השכר הניתן לבני ישראל - אם את השכר המוענק בתקופה הראשונה יצרו הפועלים עצמם, הרי שלאחר מכן מגיע שלב בו השכר מגיע רק מלמעלה, ונוצר ע"י הקב"ה לחלוטין כשכר מנותק מן העבודה תמורתה הוא ניתן. שלב זה מתאפשר רק לאחר התקופה הראשונה, בה נהנים עם ישראל מפירות עבודתם.

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א הסביר, כי למרות שנראה כי שכר התקופה השניה הוא פחות שייך אלינו, מאחר ואין הוא מגיע כתוצאה ישירה מעבודתנו, דווקא שכר זה הוא מיוחד במינו.

שכן, קודם תקופה זו מזוהה מעלתם של עם ישראל רק על-ידי מעשיהם הטובים והמצוות שהם מקיימים, אלו הדברים שמזכים אותם בשכר וכך נמדדת מעלתם.

אך לאחר תקופה זו, מתאפשר מצב בו מודגשת מעלתם של עם ישראל מצד עצמם, מצד קדושתם וחביבותם בעיני הקדוש ברוך הוא. זו היא מהות השכר בתקופה השניה, כאשר אין הוא ניתן במקביל למצוות אותם קיימו היהודים, כי אם רק עבורם בעצמם. אהבה ללא תנאי.

מקורות: דברים כד, טו; אבות ספ"ב; עירובין כב, א; לקוטי שיחות כט שופטים ג; לקוטי אמרים - תניא פל"ו-ז; רמב"ם הלכות תשובה פרק ט, א; ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' לד.