על הניסים ועל הנפלאות אשר יתחוללו ליהודים

חג החנוכה בתורתו של הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח

חג החנוכה מזכיר בכל מהותו את הכמיהה לגאולה ולבנין בית המקדש – הוא הרי נקבע לזכר חנוכת בית המקדש בימי החשמונאים. באותם ימים, ניסתה מלכות יון בכח הזרוע להעביר את היהודים על דתם, וטימאה את המקדש וכליו.

בסיסמת "מי לה’ אלי" קיבץ מתתיהו הכהן ובניו, קומץ יהודים שהחליטו לעמוד על נפשם – והנס אירע: המעטים ניצחו את הרבים.

הנס הגדול התרחש כאשר באו להדליק את מנורת המקדש: היוונים טימאו את כל השמנים, ובאורח פלא נמצא רק פך שמן קטן אחד שנשאר טהור, חתום בחותמו של הכהן הגדול. השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד בלבד - דלק במשך שמונה ימים, עד שהכינו שמן טהור נוסף. לזכר הנסים נקבעו ימי החנוכה שעיקרם: ימי שמחה, אמירת "הלל" בתפלה, "ועל הנסים" בתפלה ובברכת המזון, ומצות הדלקת נר חנוכה.

המצב לפני הנס, מזכיר לא במעט את המצב כיום. משבר גשמי ורוחני ברמה הלאומית, ורוחות זרות של אובדן דרך החודרות לשדרות רחבות בעם. אולם גישתם של מתתיהו ובניו מספקת את הפתרון:

שיקול של שכל קר, אפילו מנקודת מבט תורנית-הלכתית, היה שולל יציאה למלחמה בנחיתות כה גדולה מול האויב. כל אסטרטג צבאי היה מזהיר אותם שהדבר עלול להסתכם באסון, חלילה.

אולם החשמונאים היו בטוחים, כי מציאות העולם לא יכולה להתנגש עם רצון הבורא! לכל היותר יתכן מצב של הסתרה זמנית, ניסיון עמו יש להתמודד. אך מתוך אמונה ובטחון יש לפעול גם בדרך הטבע – ואז מגלים שגם הטבע והעולם, במצבם הם, מיישרים קו עם רצון ה’. במצב בו החושך היה נראה אפל מתמיד - הם בעצם חיו עם הגאולה, בה ייראה בכל פרט בבריאה הגילוי האלוקי.

גישה זו אקטואלית יותר מתמיד, לאור קריאתו של הרבי שליט"א מלך המשיח כי דורנו הוא דור הגאולה. עלינו להתכונן לקראתה ו"לקבל פני משיח" ע"י הוספה במצוות ובמעשים טובים, ולימוד בענייני הגאולה ומשיח שבתורה. זו הדרך הנכונה להביא את הגאולה לתוך המציאות ולחיי היום-יום. סיוע לאתגר זה הוא הידיעה, כי הרבי שליט"א הוא מלך המשיח אשר החל כבר לפעול בעולם, ובקרוב ממש יבוא ויגאלנו. או אז נזכה לראות את הדלקת מנורת המקדש "בחצרות קדשיך", ונחגוג את חנוכת בית המקדש השלישי והנצחי.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!