מילון חנוכה

חנוכה

חנוכה הוא חג הניצחון על שלטון היוונים בארץ ישראל שחיללו את בית המקדש ורדפו את קיום התורה והמצוות. שמו של החג מסמל את את יום הניצחון: חנו-כה, כלומר: ביום כ"ה בכסלו חנו המכבים מאויביהם. סיבה נוספת לשם "חנוכה": בעקבות ניצחון המכבים - טיהרו את בית המקדש ועשו "חנוכת הבית".

נס פך השמן

כאשר הגיעו החשמונאים לטהר את בית המקדש שחולל בידי היוונים, לא מצאו שמן טהור להדליק בו את המנורה. לאחר חיפושים נמצא פך קטן של שמן חתום בחותמו של הכהן הגדול, שאותו לא הספיקו היוונים לטמא. למרות הכמות המזערית, הספיק השמן לדלוק במשך שמונה ימים - עד שהובא שמן חדש וטהור! מאז לזכר נס זה אנו מדליקים בכל שנה נרות-חנוכה למשך שמונה ימים וזוכרים את הניסים המופלאים של אותם ימים גדולים.

סביבון

סביבון הוא משחק איתו נוהגים לשחק ליד הנרות, בזמן בו ממתינים לידם כחצי שעה לאחר הדלקתם. מסופר, שכאשר היו הילדים מתחבאים מפני היוונים במערות כדי ללמוד תורה, היו מצטיידים בסביבונים כדי להסוות את סיבת הימצאותם במערה, וכאשר היו נכנסים היוונים היו כולם מחביאים את ספרי הקודש ומוצאים במקומם את הסביבונים. על הסביבון רשומות האותיות נ-ג-ה-ש, ראשי-תיבות: "נס גדול היה שם" (המשחק הוא לשם הנאה בלבד, ולא משחקים על כסף). מעניין לראות כי ערכן המספרי של ארבעת האותיות עולה בגימטריה - משיח.

לביבות וסופגניות

בחנוכה אוכלים מאכלים מטוגנים בשמן, כדי להזכיר את נס פך השמן.

גם מאכלי חלב נוהגים לאכול בחנוכה, כמו לביבות גבינה, משום שאחד הניסים קרה על-ידי גבינה: אשה יהודיה הצליחה להתחבב על המצביא היווני. בערב הגישה לו גבינה מלוחה טעימה שעוררה את צמאונו, ואז השקתה אותו יין עד שהשתכר. כשנפל שיכור, כרתה את ראשו והודיעה על כך ליהודים, שפתחו מיד במתקפה על מחנה האויב וניצחו. לזכר הנס הזה אוכלים בחנוכה מאכלי גבינה.

ה'שמש'

משום שאסור להנות מאורם של נרות החנוכה, מדליקים נר נוסף, הוא השמש, שיאיר עבורנו את המקום. השמש גם מזכיר את הכהן שהיה מדליק את מנורת בית-המקדש.

דמי חנוכה

בחג החנוכה מצווה להרבות בנתינת צדקה, ולכן נותנים לילדים כסף - דמי חנוכה, שיהיה להם ממה לתרום לצדקה. מנהג אדמו"רי חב"ד היה לתת דמי חנוכה בליל הנר הרביעי או החמישי. הרבי שליט"א מלך המשיח מעורר לתת דמי חנוכה בכל יום, ובנר רביעי וחמישי להוסיף יותר. 

חנוכיה

החנוכייה היא המנורה עליה אנחנו מעמידים את הנרות. זהו רק פתרון טכני להדלקת הנרות ולא עניין עקרוני, וניתן להדליק גם ללא חנוכייה. למשל, להדביק את הנרות על משטח כלשהו או על אדן החלון, או להשתמש בבקבוקי זכוכית, למלא בהם שמן, לשים פתילות ולהדליק. אך מובן שעדיף להדליק את הנרות בחנוכייה, כדי להוסיף יופי וכבוד למצווה. לפיכך, אין כל משמעות לסוג החומר שממנו עשויה החנוכיה, ובלבד שהנרות בחנוכיה לא יהיו קרובים זה לזה עד שייראו כאבוקה אחת, כי אז אין יוצאים בהם ידי חובה כלל. טוב לשמור על רווח מזערי של 2 ס"מ בין נר לנר.

קני החנוכיה צריכים לעמוד בקו ישר (מלבד נר ה'שמש'). את ה'שמש' יש להעמיד בגובה שונה, למעלה משאר הנרות, כדי שיהיה ניכר שהוא אינו נמנה עם מספר הנרות שמדליקים בערב זה.

נרות שמן

בחנוכה אפשר להדליק כל נר שרוצים. המהדרים במצוות נוהגים להדליק את החנוכיה בשמן זית. נרות שמן זית מאירים באור מיוחד וגם מזכירים את נס פך השמן. צריך רק לשים לב שהנרות יהיו גדולים דים, כדי שיוכלו לבעור חצי שעה לפחות, ומוטב – חמישים דקות.

פרסום הנס

אחת הסיבות להדלקת החנוכיה היא כדי לפרסם את הנס. הרבי שליט"א מלך המשיח קורא לפרסם את הנס בחוצות הערים באמצעות חנוכיות ענק או הדלקות מרכזיות. מלבד זאת יש לדאוג שלכל יהודי תהיה אפשרות לקיים את מצוות החג.