מנהגי ראש השנה לחסידות י"ט כסלו

י"ט בכסלו נקרא "חג החגים" של המועדים החסידיים, והוא היום בו יצא כ"ק אדמו"ר הזקן לחירות מבית האסורים ממאסרו הראשון בפטרבורג בשנת תקנ"ט. י"ט בכסלו הוא גם נחשב ליום 'מתן תורה' של פנימיות התורה, ול"ראש השנה לחסידות".

להן כמה מהוראותיו הקדושות של הרבי שליט"א מלך המשיח הקשורות ליום גדול זה, ולהכנות הנדרשות אליו:

הכנה כמו לראש השנה

"לפני ראש-השנה של חסידות צריכים גם-כן ההקדמות על-דרך דימי הסליחות וחודש אלול".

תכנון ההתוועדויות ברוב עם

יש להכין "תוכנית מפורטת איך לנצל יום זה [י"ט בכסלו] להפצת המעיינות, ובאופן שיהיה רישומו ניכר במשך השבועות והחודשים שלאחרי זה, כיוון שנקרא ראש-השנה לחסידות ודרכי החסידות".
פשט המנהג, אשר עיקר ההתוועדות די"ט כסלו הוא באור ליום כ' כסלו, כי הגאולה מהמאסר היתה בעת תפילת מנחה, שלוש שעות אחר זה היה בדירת מנגד בייסורים נפשיים וכו'.
בכל זה, הרי בכמה וכמה מקומות מתוועדים גם באור לי"ט כסלו, וברכת חסידים עליהם תבוא.

כיצד לערוך את ההתוועדות?

בכלל, שני אופנים בהתוועדות:

א) לסדרה במקומות רבים בעיר, בכדי שישתתפו גם אנשים כאלו אשר למקום אחר לא היו באים.

ב) לאסוף כל המתוועדים במקום אחד, אשר אז הנה - ברוב עם הדרת מלך, ההתוועדות תהיה עם הזקנים והגדולים שבחבורה וכו'.

- ריבוי הכמות, או עילוי האיכות, וידועה השקלא-וטריא מי מהם עדיף...

והצעתי בזה, אשר בלילה הראשון, אור לי"ט כסלו, יתוועדו במקומות שונים (ויודיעו שם אודות ההתוועדות דלמחר). ולמחרתו, אור לכ' כסלו, יתאספו במקום אחד להתוועדות...".

כל אחד צריך להתוועד

כדאי ונכון שכל אחד ואחד יערוך התוועדות (ומה טוב - ג' התוועדויות, "בתלת זימני הווי חזקה" [= בשלוש פעמים הרי זה "חזקה"] - אחת בעצמו ושתיים על-ידי שלוחיו, או שמשתתף בעצמו בשלושתן כיוון שנערכות בזמנים שונים - בליל י"ט בכסלו, ביום י"ט בכסלו, ובפרט קרוב לסיומו ובאופן שיומשך גם בליל כ' בכסלו) - עם עצמו (בכל עשר כוחות נפשו), עם בני ביתו, עם חבריו וידידיו וכיו"ב - כדי להדגיש עוד יותר שכל אחד ואחד הוא גם משפיע, וכמו שכתוב (בשייכות להגאולה) "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".

הצעות לתכנית להתוועדות

הצעות הרבי שליט"א מלך המשיח לאחד מראשוני השלוחים, בקשר לעריכת התוועדות י"ט בכסלו בישיבה:

לפרסם מראש את תאריך ההתוועדות ואת סיבתה בקצרה בעיתונות הנקראת על-ידי יהודי המקום; להכין מבין התלמידים כאלו שיחזרו מאמר או על-כל-פנים עניין של דא"ח [חסידות]; וכן לסדר קבוצת מנגנים בסדר מסודר, שבזה תהיה רוממות רוח לתלמידים, ובטח יעורר הדבר ביניהם גם 'קנאת סופרים', וכן יעשה את הרושם המתאים על אנשי העיר והסביבה.

גם לנשים

אף במוסדות לבנות הציע הרבי שליט"א מלך המשיח, שינאמו על פרשת החג גם אחדות מהתלמידות, אף שעל-פי הרוב מסייעים להן בעריכת הנאומים, כי חשובה ההשתתפות מצידן, וגם עצם הדבר שהן נואמות - ערך רב לו.

בשבת שלפני ואחרי י"ט כסלו

מסיבות והתוועדויות י"ט בכסלו שייכות גם לשבתות שלפניו ושלאחריו.

ניגון "פדה בשלום"

נוהגים לשיר בחג הגאולה את הניגון הידוע על הפסוקים "פדה בשלום נפשי". בתקופות שונות הורה הרבי שליט"א מלך המשיח לנגן ניגון זה בהתוועדות, ופעם אחת הורה לנגנו כבר בשבת מברכים חודש כסלו. אף בסיום ההתוועדויות בתקופת י"ט כסלו, לפעמים היה מתחיל הרבי שליט"א מלך המשיח בצאתו מההתוועדות [וגם בשבת-קודש הסמוכה וכדומה], לשיר "פדה בשלום" או את סיום הניגון "ואני אבטח בך".

החלטות טובות

יש להשתדל להתחזק בקבלת החלטות טובות: בקביעות עתים לתורה ב'נגלה' וב'חסידות', בעבודת התפילה ובאהבת ישראל, קיום המצוות באור והתלהבות, וכל זה - באופן דמוסיף והולך בג' הקווים דתורה, עבודה וגמילות חסדים. יש גם להתחזק בתקנת לימוד הרמב"ם, ג' פרקים ליום.

וכן לסייע גם בממונו למוסדות רבותינו נשיאינו, ולצאת ב"קריאה לכל אחינו בני ישראל  שליט"א אשר ליבם ער ל'קול ילד בוכה' - לפעולות נמרצות בהפצת התורה בכלל והפצת מעיינות החסידות בפרט, הלימוד והמעשה גם יחד, ומתוך התלהבות חיות ואור".

חלוקת הש"ס

עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, הרבי הקודם) נ"ע: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות".

וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".

אדמו"ר המהר"ש (רבי שמואל מליובאוויטש, הרבי הרביעי בשושלת חב"ד) כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה".

על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו, על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח.

כשהיה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב (רבי שלום דובער מליובאוויטש, הרבי החמישי בשושלת חב"ד) בזמן חלוקת הש"ס בחוץ לארץ, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח.

בחלוקת הש"ס ישנם כמה עניינים:

א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.

לפרסם בקירות בית הכנסת את חלוקת הש"ס

"בטח ידביקו בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, ויהיה לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה', והוא מנהג ליובאוויטש".

ואותם הנמצאים במקום אשר, מאיזה סיבה שתהיה, הוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי שליט"א מלך המשיח ע"י "מחנה ישראל".

לימוד תורה בי"ט כסלו

תחילת הלימוד בי"ט כסלו צריכה להיות בעניינים השייכים ליום זה, ולכל לראש ב'לשון הרב' שבתחילת לוח 'היום יום' (במעלת יום י"ט בכסלו. ואפשר למצוא בו שייכות לכל יום, גם כשאין הקביעות מתאימה, ובפרט כאשר יהיו 'מונחים בזה').

ממכתב הרבי שליט"א מלך המשיח: "לשאלתו מה ילמוד בהמעת-לעת דיום הבהיר... י"ט כסלו... מובן שהלימוד צריך להיות בתורתו של בעל השמחה והגאולה, זאת אומרת, תורת חסידות חב"ד, אם בספריו (כמו ספר התניא, תורה אור ולקוטי תורה) או (ביחד עם הביאורים שנתוספו) במאמרים ושיחות של רבותינו נשיאינו".

סיום ספר התניא

ביום י"ט בכסלו מתחילים ללמוד שוב את שיעורי לימוד התניא מתחילת הספר, כפי שנחלקו לימי השנה על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

בסיום התוועדות י"ט כסלו תשי"ב, קודם ברכת המזון, ציווה הרבי שליט"א  מלך המשיח להכריז "שאלה שעדיין לא סיימו את לימוד ספר התניא, יזדרזו לסיימו, כדי שלא להפסיק בין סיום התניא להתחלתו, כמו שבשמחת תורה אין מפסיקין בין 'חתן תורה' ל'חתן בראשית'.

טבילה במקווה

שחרית: "חסידים נוהגים לטבול לפני תפילת שחרית די"ט כסלו, כמנהג המקובל מחסידים הראשונים בשם מורנו הבעש"ט, שבערב שבת ובערב יום-טוב, כמו גם בשבת ויום-טוב שחרית טובלים במקווה".

אמירת תחנון

אין אומרים תחנון בי"ט וכ' בכסלו.