הקריאה הנצחית לכל אחד ואחת

כאשר שהה אדמו"ר הזקן (בעל ה'תניא' וה'שולחן ערוך', הרבי הראשון של חסידות חב"ד) במאסר בכלא הרוסי, טיפל בחקירתו נציגו האישי של השר, שהיה בקי בתנ"ך וידען בענייני יהדות. באחת הפעמים בהן נכנס השר לתא המאסר, שאל את אדמו"ר הזקן:

בתחילת ספר בראשית (לאחר חטא עץ הדעת), מוצאים אנו את הפסוק "וַיִּקְרָא ה' אֱ-לֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה". לשם מה היה צריך הקדוש-ברוך-הוא לשאול את האדם "אַיֶּכָּה" (היכן אתה), האם לא ידע היכן נמצא אדם הראשון?

אדמו"ר הזקן שמע את השאלה והשיב כי בוודאי ידע אלוקים היכן היה אדם הראשון, אך רצה לפתוח עמו בשיחה ולכן התחיל בשאלה זו. כאשר שמע השר את התשובה, פנה אל הרבי והגיב: זה הרי פירושו של רש"י על הפסוק, זאת אני כבר יודע. ברצוני לשמוע איך אתה מפרש זאת.

ענה לו אדמו"ר הזקן: כאשר אדם בגיל מסוים (הרבי נקב בגילו המדויק של השר), פונה אליו הקדוש-ברוך-הוא בקריאה נוקבת: אַיֶּכָּה?! האם ידועה לך מטרת בריאתך עלי אדמות, מה מוטל עליך ומה הספקת לעשות?!

השר התפעל מאוד מהתשובה, ובמיוחד מהעובדה שהרבי ידע את גילו המדויק, והדברים השאירו עליו חותם עז.

מסתבר כי תשובתו של אדמו"ר הזקן לשאלה, הועילה לא רק לשר הרוסי אלא גם לו עצמו: העובדה כי הוא נאסר וכעת יושב בכלא בגלל הפצת החסידות הביאה את הרבי לשמחה עצומה, שגרמה לו תשוקה יוצאת דופן לדבקות באלוקים. במצבים מסוימים, תשוקה שכזו עלולה לגרום לנשמה להינתק מהגוף ואכן לעלות מעלה מעלה להידבק באלוקים, ומובן מאליו שעם יציאת הנשמה מהגוף מסתיימים חייו של האדם... באותם רגעים הרבי היה על סף מצב שכזה, המכונה 'כְּלוֹת הנפש'.

כאשר השיב לשאלת השר כי אלוקים פונה לכל אדם בשאלה "אַיֶּכָּה?!", התעורר לפתע לחשוב על עצמו - האם השלים את מטרת בואו לעולם? התבוננות זו גרמה לו להבין כי מטרתו בעולם היא הפצת תורת החסידות, ולכן אינו יכול לעזוב את העולם עקב תשוקה רוחנית עזה ככל שתהיה, כל עוד לא השלים את תפקידו.

סיפור זה טומן בחובו מסר מהותי:

כל יהודי באשר הוא צריך לדעת כי השאלה "אַיֶּכָּה" מופנית אליו, ולא משנה באיזה מצב הוא נמצא.

אל האחד מופנית השאלה "אַיֶּכָּה" במשמעותה להימנע מ'כְּלוֹת הנפש', ואל האחר מופנית השאלה "אַיֶּכָּה" בתור קריאה להתמסר ללימוד התורה וקיום מצוות, ולהימנע ממילוי תאוות שונות בעולם.

דרישה זו המופנית לכל יהודי, אינה רק תובעת להתעורר לתשובה ומעשים טובים, אלא גם נותנת כח ועזר לבצע את השליחות הזו בשמחה רבה.

אצל אדמו"ר הזקן הובילה שאלה זו להתחזקות בהפצת תורת החסידות, שהיא הייתה מטרת ירידתו לעולם הזה. בדומה לכך, גם אצלנו שאלה זו מביאה להתחזקות במטרת חיינו אנו ובמטרה לשמה ירדה נשמתנו למטה – להביא את העולם לתכלית בריאתו - הגאולה האמיתית והשלימה. כל מצווה ומעשה טוב שאנו מקיימים פועלת את פעולתה, מאירה את העולם ומזרזת את הגאולה בהתגלות מלך המשיח תיכף ומיד ממש.

(ע"פ לקוטי שיחות חלק א, י"ט כסלו עמוד 78)