להבין או להאמין? כיצד עלינו להתייחס לגאולה העתידה

כשם שאת האמונה בקיומו של הבורא צריכים להפנים על ידי למידה, כך גם את האמונה בביאת המשיח. צריכים ללמוד על הגאולה ועל המשיח כדי לדעת במה אנו מאמינים.

במעמד הר סיני שמעו בני ישראל את עשרת הדיברות. שתי הדיברות הראשונות הם יסודות האמונה: "אנוכי ה' אלוקיך" (שמות כ, ב) – להאמין ולדעת על קיומו של הקדוש-ברוך-הוא, ו"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" (שם, ג) – לא לחשוב חלילה שישנה ישות נוספת מלבדו.

חז"ל אומרים כי "לא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמונה, ואין הגלויות מתכנסות אלא בשכר האמונה". מה משמעות הביטוי 'בשכר האמונה'? על פניו, האמונה היא דבר שאינו מצריך עבודה, וגם לא מגיע עליו שכר?

הרבי שליט"א מלך המשיח מבאר, כי השכר על האמונה הוא על העבודה שקשורה לאמונה. האמונה, כשלעצמה, היא תופעה טבעית שקיימת בירושה בכל יהודי, מעצם היותו בן לאברהם יצחק ויעקב, כך שלא מגיע לנו כל שכר עליה. החכמה היא, לדעת – עד כמה שניתן לנו לדעת – במה מאמינים. לדעת – ומעבר לכך, להפנים זאת - בחיי היום-יום. ידיעת מהותה של האמונה והפנמתה היא עבודה לא קלה, ועליה אכן ראוי להעניק שכר.

זו אפוא כוונת חז"ל 'בשכר האמונה'. הגאולה באה לעם ישראל בשכר המאמץ לדעת ולהפנים את האמונה. אבותינו נגאלו ממצרים בשכר הפנמת האמונה, וכך גם אנו ניגאל בקרוב ממש בגאולה השלימה בשכר ההפנמה והידיעה במה אנו מאמינים.

אמנם, לשיא הידיעה נגיע רק לאחר שתבוא הגאולה. וכפי שנאמר שבאותם ימים "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" (ישעיה נב, ח). אולם גם כעת אנו מחוייבים להגיע למיטב הידיעה שמתאפשרת לנו, והמיטב הזה נמצא בתורת החסידות.

מסופר כי לאחר היכרותו הראשונה של אדמו"ר הזקן, כבוד קדושת רבי שניאור זלמן מליאדי, עם תורת החסידות, הוא נשאל על ידי חותנו "מה התחדש לך עקב היכרותך עם דרך החסידות?" תשובתו הייתה כי "יש אלוקים". התפלא חמיו, ופנה אל המשרתת הפשוטה שעמדה בסמוך בשאלה: "האם יש אלוקים?". השיבה ההיא: "בוודאי!". "נו?", החזיר החותן מבט לאדמו"ר הזקן, כאומר 'מה ההבדל בינך לבינה'? הסביר אדמו"ר הזקן: "היא אומרת, אך אני יודע!".

כשם שאת האמונה בקיומו של הבורא צריכים להפנים על ידי למידה, כך גם את האמונה בביאת המשיח. צריכים ללמוד על הגאולה ועל המשיח כדי לדעת במה מאמינים – ובשכר זאת נזכה תיכף ומיד להיגאל, בפועל ממש.