• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ב אייר התשפ"ד (20.05.2024) פרשת אמור

היכונו לחזרת החזיר

במשך כל הדורות יהודים מסרו את נפשם שלא להכניס חזיר לפיהם, ולא סתם. כשחזיר נעץ את ציפורניו בחומת ירושלים, הוא גרם לזעזועה של כל ארץ ישראל! אז איך ייתכן שאותו בעל חיים טמא ומשוקץ יהיה מותר באכילה? או שאולי זה רק רמז ומשל?
היכונו לחזרת החזיר
בקרוב מנגל? (צילום: José Ignacio Pompé)
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

לאחרונה נוכחו תושבי הצפון בהתנהגותו הברוטלית של החזיר. אבל לא צריכים לראות זאת מקרוב בשביל להשתכנע. מאז ומתמיד, זו חיה שעוררה קונוטציה שלילית ודחייה. במיוחד כאשר מסתכלים על ההנאה הגדולה שלה להתבוסס ברפש וליהנות מזוהמה.

בגמרא נאמר "עשרה קבים נגעים ירדו לעולם - תשעה נטלו חזירים, ואחד כל העולם כולו". וזה מכיוון שהם נגועים בצרעת ובמחלות רבות נוספות. כתוב גם שהם כל-כך מסריחים, עד שכאשר חזיר מהלך ברחוב זה כאילו צואה עוברת, ולכן יש בעיה לומר לידו דברי תורה ותפילה.

ביהדות נזהרים שלא לומר את שמו, וקוראים לו בכינוי "דבר-אחר". יש המרחיקים עוד ונותנים ראשי תיבות לכינוי. הם קוראים לו רק בשם "דלת, אלף" (ראשי התיבות של 'דבר אחר').

האיסור המופיע בתורה לא לאכול את החזיר - ידוע לכל, והוא נתפס בעיני אנשים כמעט כמו החיוב לצום ביום כיפור. גם אנשים שאינם מקפידים בינתיים על אורח חיים דתי מלא, יודעים שזהו 'קו אדום' שאותו לא עוברים לעולם.

על אסתר המלכה מסופר שאחשוורוש רצה לאונסה לאכול בשר חזיר, אך אסתר הצדקת נמנעה מלאכול כמובן. יש מפרשים שמשמיים שלחו שֵׁדָה שתאכל במקום אסתר, ויש מפרשים שהגישו לפניה מוח של דג הנקרא "שיבוטא" שטעמו זהה לטעם החזיר.

אחת הסיבות לתיעוב הגדול כל-כך של החזיר, היא ההשתתפות שלו בחורבן בית המקדש. היה זה בזמן המצור של הרומאים על ירושלים, טרם התרחש החורבן בפועל. העבודה בבית המקדש לא פסקה, ובכללה גם עבודת הקורבנות. מחוסר בהמות להקרבה, הגיעו להסכם עם הרומאים - בכל יום היהודים שלשלו מעבר לחומה החוצה ארגז מלא דינרים, ובתמורה, הרומאים העלו להם חיות כשרות, כדי שיוכלו להקריבן כקורבנות על המזבח בבית המקדש.

כאשר הבינו הרומאים שעבודת הקורבנות מגינה על היהודים, החליטו להתחכם. יום אחד, במקום להעלות להם חיה כשרה הראויה להקרבה על המזבח, העלו להם חזיר. כאשר הגיע החזיר לחצי החומה נעץ את ציפורניו בחומה ונזדעזעה כל ארץ ישראל. באותה שעה אמרו חכמינו: "ארור האיש שיגדל חזירים!".

אחרי הרקורד העשיר הזה, מפתיע מאוד לשמוע שעוד מעט, בגאולה, החזיר הארור והמזוהם יהפוך להיות מותר לאכילה! אמנם, בעת כתיבת שורות אלו אנו עדיין לא בגאולה השלימה, והחזיר טרם הותר, אך מיד ממש נגיע לתקופה זו ונוכל לשחוט את החזיר ולאוכלו. חכמינו אף מצאו רמז לעניין זה בשמו: "למה נקרא שמו חזיר? שעתיד לחזור ולהיטהר לעתיד לבוא"!

[חשוב לציין, שקיימת מחלוקת בין פרשני התורה על הנושא. יש המפרשים כי אין הדברים כפשוטם, והחזיר לא יותר לאכילה ממש. לשיטתם, זהו משל על עניין רוחני מסויים. לדוגמה - אומות העולם נמשלו לחזיר, ו"עתיד להיטהר" פירושו שהאומות יפסיקו להציק לעם ישראל, ורק יסייעו להם. אגב, את הייעוד הזה אנו יכולים לראות מתממש כבר היום. אומות העולם מסייעים לנו בקיום תורה ומצוות, שלא בערך למה שהיה בעבר.

אמנם, מפרשים אחרים סבורים שהכוונה ב"עתיד להיטהר" היא אכן כפשוטה, ובגאולה יהיה מותר לאכול את החזיר. גם תורת החסידות גורסת שהדברים יהיו בפשטות, ואכן החזיר יותר לאכילה].

אם כן, בקרוב ממש נוכל לשבת בחצר הבית ולמנגל סטייק חזיר. לא שזה כל-כך מגרה, רק חשוב לדעת את העובדות...

אבל למען האמת, כל החיות הטמאות יותרו באכילה. אז למה עושים סיפור דווקא מהחזיר? והתשובה מפתיעה: החזיר יהיה מותר כבר בתקופה הראשונה של הגאולה, ואילו שאר החיות יותרו בתקופה מאוחרת יותר.

חשוב לדעת: הרבי מלך המשיח שליט"א הודיע לנו, כי נמצאים אנו כבר ב"ימות המשיח"! אך חשוב לדעת, שהמושג "ימות המשיח" כולל תקופות רבות, בעלות רבדים שונים ברמת הגילוי האלוקי בעולם. ימות המשיח שבהם אנו נמצאים כעת, עדיין אינם מתירים את אכילת החזיר. אך בהחלט ניתן לומר שאנו קרובים לכך מאוד, ותקופה נפלאה זו צריכה להתרחש בכל רגע ממש!

הרעיון ההלכתי העומד מאחורי טהרתו של החזיר, קשור לדיני ה"סימנים". בתורה מובאים שלושה סימני זיהוי לחיה טהורה: "מעלת גרה", "מפרסת פרסה" ו"שוסעת שסע":

העלאת גרה הוא תהליך עליית האוכל מהמעיים אל הפה ללעיסה חוזרת. כפי שניתן לראות אצל עיזים בפינת-חי וגני-חיות, שלאחר הבליעה הן מחזירות את האוכל לתוך הפה ולועסות אותו שוב. תהליך זה חוזר על עצמו כמה פעמים עד שהאוכל נטחן היטב. מהי פרסה - מיותר להסביר, כולנו מכירים אותה מתחתית רגלי הסוס וכן חיות נוספות. אבל אם תסתכלו טוב יש פרסות שונות. חלקן שלימות וחלקן סדוקות. זהו פירוש המילה "שסע", שהפרסה מחולקת לשניים. החיות שיש להן את כל שלושת סימני הטהרה - טהורות, ואלו שלא - טמאות ואסורות באכילה.

לחזיר יש גם "פרסה" עם "שסע". כלומר, הפרסה שלו שסועה. אבל אין לו את הסימן השלישי, הוא איננו מעלה גרה. אגב, כאשר הוא יושב, דרכו להניח את הרגליים קדימה, כאומר "ראו, אני כשר, יש לי פרסה שסועה". מה לעשות, חזיר.

כאשר יותר החזיר תיפתר בעיית הסימנים, כיוון שטבעו ישתנה והוא יתחיל גם להעלות גרה.

כידוע, לכל דבר בעולם יש שורש רוחני וכוונה נסתרת. גם לתופעה זו של העלאת גרה ישנה משמעות רוחנית נעלית: תפקידנו בעולם הוא להעלות את הגשמיות לקדושה, וכאשר אנו משתמשים עם הדברים בעולם באופן נכון, הם מתעלים ומתקדשים. כשם שהבהמה לועסת את האוכל שוב ושוב עד שהוא מושלם לבליעה, כך אנו 'לועסים' - מבררים ומזככים את העולם, עד שהוא מוכן לגאולה.

אפילו החזיר, המסמל את הטומאה הגדולה ביותר - יעלה גרה ויהפוך לטהור, ויחד איתו כל העולם יתברר ויעלה לקדושה בשלימות. היום העולם כבר מבורר, ורק נשאר לפתוח את העיניים על ידי לימוד תורת הגאולה, ולראות שזו אכן המציאות! מיד ממש.

תחייה עכשיו

עיקרי האמונה בסיום ספר הרמב"ם

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...