עבודה-זרה? לא רק בהודו

ככל הדברים הרעים, כך גם האלילים והעבודות הזרות למיניהן יתבטלו לחלוטין רק בגאולה השלמה. המשיח יביא גם את הגויים לאמונה בא-ל אחד, אמונה שהם מחוייבים בה, ויגרום להם לזנוח לנצח את כל הפולחנים הפסולים.

במשמעות הפשוטה, עבודה-זרה פירושה סגידה לא-ל זר. אולם בעצם, זהו מונח בעל משמעות הרבה יותר רחבה. עבודה-זרה היא כל עבודה שזרה ליהודי. כלומר, כל פעולה שאינה תואמת לאורח-החיים היהודי הצרוף נחשבת זרה לבן ישראל.

אורח-החיים היהודי מבוסס על ההצהרה שמנוסחת במשנה בסוף מסכת קידושין: "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני [בוראי]". כל דבר שיהודי עושה, גם אם מדובר בדבר-רשות כאכילה ושתייה, חייב להיות עם זיקה ברורה למילוי הרצון האלוקי. דבר שאין לו זיקה כזו – לא שייך ליהודי. זהו דבר שבמהותו זר לו, ואם הוא עושה אותו – הוא מתחבר לעבודה שזרה לו.

יותר מכך: אפילו תנועות קלות ושגרתיות, צריכות להיות חפות ממשמעות של התכופפות בפני עבודה-זרה או מה שמייצג אותה. הרבי שליט"א מלך המשיח העיד על עצמו כי אינו מרכין ראש בפני גוי. לומר לגוי שלום – אפשר וראוי, אך לא לכופף ראש מולו. כי יהודי מכופף את ראשו רק כלפי הקדוש-ברוך-הוא וכלפי בניו – אחיו מעם ישראל.

אנו צריכים לנהוג בגאווה יהודית אמיתית ולהתרחק מכל סממן של עבודה זרה, של עשייה שאין לה מטרה מוצהרת של מילוי הרצון האלוקי – להגשים כבר את הגאולה השלמה, שתבוא תיכף ומיד.

מקורות: ילקוט שמעוני ירמיה רמז רעו. משנה וברייתא סוף קידושין. תלמוד בבלי מגילה יג, א. בבא-בתרא קי, א. משנה תורה לרמב"ם הלכות דעות סוף פרק ג, הלכות מלכים פרק ט הלכה ב ופרק יא הלכה ד. שיחת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שבת פרשת ויגש תשנ"ב.