לב או אבן: מהפכת האקדחים הראשונה

מבין הייעודים המתוכננים לגאולה, מספר הנביא ישעיה "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ".

בשורות הקרובות נתמקד בשלושת המילים האמצעיות והמעניינות "ושעריך לאבני אקדח". ראשית דרוש להבין את הייחודיות באבנים מסוג זה המשמשות דווקא לשערים, והאם אכן משמעות המילה אקדח בפסוק זה דומה למשמעות המילה המקובלת כיום לאקדח - כלי ירייה?

אז ראשית ברור שבגאולה בה יתקיים גם הייעוד "וכתתו חרבותם לאיתים", לא יהיו יותר כלי נשק והרג. והם ישמשו אך ורק למטרות טוב וחסד. אז אם כן לשם מה נחוץ כמות כה רבה של אבני אקדחים בשערי העיר ירושלים הגאולתית?

הפיכה אקדחית

תורת החסידות מבארת כי לבו של האדם נמשל לאבן. בזמן הגלות בו הבורא לא מאיר בגלוי בבריאה השריר הפועם בחזהו של האדם קרוי "לב האבן". מכיון שבדיוק כמו אבן קלאסית שלא חודרים אל תוכה דברים חיצוניים בקלות כה רבה, וגם במאמצים ניכרים - הדבר אינו פשוט כלל. כך גם בזמן הגלות אהבת הבורא לא חודרת כה בקלות אל ליבנו, ואפילו נדרש לשם כך יגיעה רבה ועבודת נמלים ארוכה ומפרכת. 

על כך מנבא לנו הנביא ישעיה, כי בגאולה העתידה כשהבורא יתגלה ונראה אותו במוחשיות בכל פינה של העולם הגשמי. או אז יטהר הבורא את לבבנו, ושריר האבן ישתדרג ויקבל מעמד של אבן בדימוס - "אבני אקדח". כשמשמעות המילה אקדח היא מלשון קדיחה וחדירה, ומבטאת את הפיכת האבן הקשה והבלתי חדירה שהיתה בזמן הגלות, לכלי ראוי המלא וגדוש באהבת והרגשת הבורא. 

זה יקרה כאשר דרגות הקדושה הגבוהות ביותר יתגלו כאן למטה, וכפועל יוצא מכך אז אמיתתם תבער ותקדח בליבנו שכבר לא יהיה אבן קשיחה - אלא אבן אקדח קדוחה היטב, המתלהבת ומתלהטת בעצמה באהבת הבורא על ידי אור הבינה העליונה שיאיר לעתיד ללא שום הגבלות והסתרות.

אחת ולתמיד

המשלתה של אהבת הבורא העתידנית הזו לאבן, ממחישה את עוצמתה ונצחיותה האינסופיים. כשם שמים אמנם יכולים לכבות את אור האש, אך אור של אבן טובה המאירה ומנצנצת בחשכה - גם מיליוני קוב של מים לא יוכלו לאור זה. ואבן האקדח המדוברת כמובן משתייכת לקטגוריית אבני החן הטובות המנצנצות, ואת אהבת הבורא העצומה שתבער בה בגאולה כבר לא יהיה ניתן לכבות.

המילה "אקדח" במשמעות זו יש בה גם ביטוי עתידני, והיא משמשת בלשון עתיד על הבורא שיקדח בגאולה את אש אהבתו בליבנו. כל זה קורה בעצם בעוד כמה רגעים כשהגאולה תהיה כבר ממש כאן. אבל רגע קודם (נכון לעת כתיבת השורות) יש לנו הזדמנות אחרונה להתאמץ ולעבוד גם על לב האבן האבן הגלותי הקשה עד מאוד. בגאולה כשהכל יהיה כבר קל ונגיש עוד נתגעגע מעט לעיתים לחדוות המאמץ והקושי הזו…