חידושי זמן הגאולה בתחום הצומח

בשבוע שעבר קראנו בתורה את פרשת בראשית, בה מסופר על בריאת העולם כולל צמיחת העצים ביום השלישי: "ויאמר אלקים, תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן. ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלקים כי טוב".

לאחר מכן, בעקבות חטא עץ הדעת, נענש האדם בתפוקה ירודה של יבול האדמה, ובצורך להתאמץ ולהזיע כדי ליהנות מהתנובה: "ארורה האדמה בעבורך... וקוץ ודרדר תצמיח לך... בזיעת אפיך תאכל לחם" (בראשית ג, יז-יט).

בגאולה השלמה יתוקן חטא עץ הדעת, ובהתאם לזה יתבטלו כל העונשים שבאו בעקבותיו, והאדמה שוב תתחיל להצמיח פירות כמו לפני החטא, ואף יותר.

לפי המובא בדברי חכמינו ז"ל, יהיו בגאולה חמישה סוגי חידושים בתחום הצומח:

א. הפירות יהיו גדולים מאוד בכמותם ובאיכותם. שיבולת החיטה למשל, תגדל גבוה כמו דקל של היום, ואילו חיטה בודדת תהיה גדולה כמו שתי כליות של שור גדול.

גם הענבים יהיו גדולים מאוד ומלאים יין איכותי ועסיסי. הגמרא דורשת מהפסוק "ודם עינב תשתה חמר [-יין]" שענב בודד יהיה גדול כל כך עד שיישתו ממנו יין כמו ששותים היום מחבית גדולה. ועל איכותו של היין נאמר "חכלילי עיניים מיין" – "כל חיך שטועמו, אומר: "לי לי!".

ב. כפועל יוצא מכך, לא יהיה אז כל צורך במאמץ לבצור ולדרוך את הענבים מכיוון שכאמור יישתו את היין ישירות מן העינב. כך גם לגבי החיטים – לא יהיה צורך בקצירה וכדומה, מכיוון שרוח תבוא מאת ה' ותוריד את הסולת שבחיטים לאדמה, והאדם יצטרך רק לאסוף..

ג. בזמן הגאולה יוציאו האילנות פירות בכל יום, וגם התבואה תצמח באותו יום. כך מסביר המדרש את הפסוק "וניגש חורש בקוצר" (עמוס ט, יג), שעוד בהיות החורש בשדה לאחר החרישה, כבר תהיה הצמיחה והוא יפגוש בקוצר שיבוא לקחת את היבול שצמח מידית מחרישתו וזריעתו.

ד. גם דברים ממין הצומח שאינם ראויים היום לאכילה, יהיו ראויים לאכילה בזמן הגאולה: חכמינו ז"ל אומרים שגם העצים עצמם יהיו ראויים לאכילה, וגם אילני סרק יוציאו פירות טובים וטעימים.

יש לציין, כי לחידושים אלו יש השפעה הלכתית משמעותית: התורה קובעת כי אסור להשחית אילני מאכל ו"רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא – אותו תשחית וכרת" (שופטים כ, כ). אם כן בזמן הגאולה יהיה אסור להשחית כל עץ כיון שכל העצים יהיו עצי מאכל.

ה. רבן גמליאל דרש "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת" כלומר, האדמה עתידה להצמיח דברי מאפה ובגדים מוכנים.

מקורות: ויקרא רבה פי"ז, כתובות קיא, ב ואילך, שבת ל, ב. תורת כהנים על ויקרא כו, ג. לקו"ש חכ"ז בחוקותי עמ' 191. ב"ק צא, סוף עמ' ב. רמב"ם הל' מלכים פרק ו' הלכה ח' וט'.